ברנד רוזמאייר
ברנד רוזמאייר | |
לידה |
14 באוקטובר 1909 האימפריה הגרמנית ליגן שבגרמניה |
---|---|
פטירה |
29 בינואר 1938 (בגיל 28) Mörfelden-Walldorf, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
לאום | גרמני |
מקום קבורה | בית הקברות דאהלם |
תקופת הפעילות | ? – 28 בינואר 1938 |
בן או בת זוג | Elly Beinhorn (13 ביולי 1936–28 בינואר 1938) |
ברנד רוזמאייר הוא נהג מרוצים גרמני, אשר נולד ב-14 באוקטובר 1909 בליג'ן (האימפריה הגרמנית) ומת ב-29 בינואר 1938 על הכביש פרנקפורט-דרמסטדט (הרייך השלישי). הוא נחשב לאחד מגדולי נהגי המרוצים לפני המלחמה. במהלך הקריירה הקצרה שלו, שהופסקה עקב תאונה, הספיק ברנד להשאיר חותם בתחום.
ברנד רוזמאייר זכה באליפות אירופה לנהגי מרוצים, תחרות שהייתה שוות עקב לאליפות העולם בפורמולה אחת. בשנת 1936 בתקופה מרוצי חצי הכסף (סוג מכונית), שבר ברנד מספר שיאי מהירות. הוא זכה לכינוי Nebelmeister (ב עברית ״ריבונו של הערפל״), וזאת לאחר שניצחונו בתחרות ״Eifelrennen״ הגרמנית בשנת 1936 במהלכה היה ערפל כבד על מסלול המרוצים.
כמו הרבה נהגים גרמנים אחרים שפעלו בשנות ה-30 של המאה העשרים, ברנד מעולם לא היה המפלגה הנאצית. למרות שלא היה שייך למשטר, הוא היה כלי תעמולה בידי הנאצים.
מכונית הקונספט בתצורת מכונית על, אשר הוצגה על ידי אאודי בשנת 2000, אאודי רוזמאייר קרויה על שמו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נעוריו ותחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברנד רוזמאייר נולד ב-14 באוקטובר 1909 בליגן, עיירה קטנה השוכנת בסמוך לגבול גרמניה הולנד. אביו היה הבעלים של מוסך מכוניות[1], כך שברנד גדל ובסביבה מלאת מנועים ומכוניות. דוד של ברנד התחרה בתחרויות ספורט לרכבים דו גלגליים, אך ללא הצלחה[2]. כבר בגיל 9, החל ברנד הצעיר להוציא את המכוניות ממוסך אביו, ובגיל 11 הוא נתפס עם מספר מחבריו נוהג ונעצר על ידי המשטרה.[1]. כשנה לאחר מכן, עם אחיו הבכור, הוא מארגן מרוץ מכוניות בו הוא זכה. בגיל 16 הוא מקבל את רישיון הנהיגה שלו, אך מאבד אותו עקב פסילה זמן קצר לאחר מכן[1].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברנד רוזמאייר, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
- ברנד רוזמאייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ברנד רוזמאייר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 8W - Who - Bernd Rosemeyer, 8w.forix.com
- ^ Sport-Idole: Bernd Rosemeyer, der Pop-Star des Dritten Reiches - WELT, DIE WELT