ברנאט גרוס
 | |
| לידה |
15 במרץ 1868 סקשפהרוואר, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 1944 (בגיל 75) אושוויינצ'ים, רפובליקת פולין |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
ברנאט גרוס[1] (בהונגרית: Grosz Bernát; סקשפהרוואר, 15 במרץ 1868[2] – אושוויץ, 17 ביוני 1944), היה יהודי-הונגרי, לשעבר הבעלים של "מלון העיט השחור" (Fekete Sas Szálló) בסקשפהרוואר, בונה בית הקולנוע הראשון בסקשפהרוואר. גרוס היה סוחר הברזל והמכונות המכובד בעיר הגדולה בת ה-96,000 תושבים, תומך נלהב של תרבות. כאחד האזרחים העשירים ביותר של העיר, הוא לקח חלק פעיל לא רק בחיים הציבוריים של העיר, אלא גם של המדינה כולה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברנאט גרוס נולד במשפחה יהודית ומ-1878 עד 1885,[3] היה תלמיד בבית הספר התיכון המלכותי הממלכתי ההונגרי הריאלי שהיה אז רק בן שבע כיתות, שם למד את יסודות הגרמנית והצרפתית, וככל הנראה קיבל ידע מסוים במוזיקה, אולי גם בחינוך מוזיקלי.
לאחר שלמד את היסודות המקצועיים, ברנאט גרוס יצא לסיור לימודי מחוץ להונגריה למשך כשלוש שנים ככל הנראה לאזור דובר גרמנית, כך שלא רק הרחיב את הידע שלו בקשר לסחורות ומוצרי הברזל, אלא גם הצליח להגיע לרמה גבוהה של דיבור ויכולת ניהול משא ומתן בגרמנית. אין מידע לגבי השלבים הספציפיים של הכשרתו המקצועית, שבמהלכם רכש גם את הקשרים העסקיים יקרי ערך שלו, אך בנוסף לחברות שעסקו בתעשיית הברזל, ככל הנראה ביקר גם במפעלי זכוכית גדולים בצ'כיה ובמפעלי פורצלן חשובים בגרמניה. הוא חזר לסקשפהרוואר ב-1893, התחתן כעבור שנה והוליד ארבעה ילדים.[4] הוא החל לעבוד כעוזר בחנות הפורצלן והזכוכית של אביו, בבניין הסמוך ל"מלון פקטה שאש" (מלון העיט השחור) ברחוב שאש. באותה תקופה כבר עבד שם אחיו הגדול, אלדאר אדולף, שהיה מבוגר ממנו בשמונה שנים, ומשנת 1905 הוא נרשם רשמית כבעלים משותף של החברה הנקראה "יוז'ף גרוס ובנו" (Grosz József és Fia).
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנאט גרוס עבד בחנות במשך עשר שנים, שם שיכלל את הידע המקצועי שלו, צבר ניסיון ואף עבד בתחום העסקי-כלכלי. ב-1903 הקים חברה עצמאית ברחוב ראץ 5 (Rác u. 5). פתח את חנות הברזל וחומרי הבנייה הראשונה בעיר הולדתו, מאוחר יותר גם ברחוב נאדור (Nádor u) פתח חנות לחומרי בניין. הוא רתם עצמו לעבודה במרץ רב, ומשנת 1905 כבר היה פעיל גם כסיטונאי. הצלחה עסקית גם אפשרה לו לבצע השקעות גדולות נוספות. אנחנו יכולים רק לנחש מדוע הגיש הצעה כקונה כאשר מלון העיט השחור הוצע למכירה בסוף 1909. ברנאט גרוס היה תחילה מחצית הבעלים ושנה לאחר מכן הבעלים היחיד של מלון בשווי 120,000 קרונות.
גרוס לא רק תמך בהתלהבות במוסדות התרבות והחינוך, הוא גם לקח תפקיד בחיי הקהילה היהודית הגדולה בעיר. כחבר בהנהגת הקהילה, הוא שימש כסגן נשיא בחברה קדישא. זו פעלה בסקשפהרוואר מאז 1858, ולא דאגה רק לקבורה, אלא טיפלה גם בסובלים ממחלות קשות, עזרה לאבלים וליתומים. אחת מתרומתו של ברנאט גרוס ב-1926 הייתה כנראה קשורה למוסד חשוב זה. הוא בנה שער חדש וגדר חדשה לבית הקברות היהודי בעיר. הגדר והשער הקיימים עד היום הם העדות הפיזית היחידה שנותרה מעסקיה של משפחת סוחר הברזל גרוס.[5]
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]איש העסקים המכובד נבחר ל:
- נציג במועצת העיר בשנת 1914
- היה חבר במועצת הרשות המחוקקת ובוועדותיה
- חבר בארגונים מקצועיים רבים נוספים וכיהן כחבר הנהלה במספר מקומות
- היה המייסד של איגוד הקמעונאים של סקשפהרוואר ומחוז פייר ונשיאו במשך שתי קדנציות
- היה סגן הנשיא של סוחרי הברזל ההונגריים הלאומי,
- חבר באיגוד הסחר
- חבר בלשכת התעשייה והמסחר של בודפשט,
- נשיא מועצת הפיקוח של ביטוח העבודה המחוזי של העיר
- נשיא איגוד השוק והסחר ההוגן של סקשפהרוואר ונשיא איגוד סוחרי הברזל הכפריים
- נשיא מועצת המנהלים של OMKE (התאחדות הסחר הלאומית ההונגרית)
- חבר במועצת המנהלים של MABI (המוסד לביטוח עובדים פרטיים)
- נשיא החברה לעזרת אנשים הדדית, שנוסדה ב-1870, שתמכה ברכישה ובבנייה של נדל"ן לעיר. עבור דיירים עם הכנסה נמוכה יותר
- בשנת 1927, הוא נבחר כחבר ועד ולאחר מכן סגן נשיא התאחדות המתנדבים לכבאות והצלה
- חבר מועצת המנהלים של מפעל הדשנים של הונגריה, (Spódium Factory ו-Taurus Rt)
- של אגודת הספורט PLTE ו-KÉKOSZ
- נשיא אגודת האומנים והסוחרים הלאומית
בשנות הארבעים הפך גורל המשפחה לבלתי נסבל. האוכלוסייה הנוצרית נמנעה מלקנות בחניות לחומרי בניין שלהם, בינתיים ילדיהם הבוגרים לא יכלו לעבוד בשום דבר. בשנת 1944 הוטלו כמה גזירות נוספות שמטרתן הייתה בידוד מוחלט של היהודים. במאי 1944 הוחרמו נכסיהם ורכושם של כל היהודים כולל ברנאט גרוס והוא ומשפחתו הוסעו למפעל ללבנים ליד תחנת הרכבת. לאחר אינספור השפלות ועינויים נוספים, ב-14 ביוני 1944 יותר מ-2,700 יהודים מסקשפהרוואר וממחוז פייר גורשו לאושוויץ, דחוסים בקרונות בקר. לאחר הגעתו, ברנאט גרוס בן ה-76 נשלח מיד לתא הגזים כבלתי כשיר לעבודה, על פי התיעוד הגרמני שנוהל במדויק הוא נרצח ב-17 ביוני.
אבן הנגף הראשונה של סקשפהרוואר, מציינת את זכרו ושל אשתו.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Média, Enigma. "Nyolcezer.hu". nyolcezer.hu (בהונגרית). נבדק ב-2019-09-14.
- ^ "Születési bejegyzése a székesfehérvári izraelita hitközség születési akv. 1003/1868. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-09.
- ^ Zsolt, Kácsor. "Emlékjel a meggyilkoltaknak: leteszik Székesfehérvár első botlatókövét | Mazsihisz". mazsihisz.hu (בהונגרית). נבדק ב-2019-09-14.
- ^ "Muzsikalendárium". www.muzsikalendarium.hu. אורכב מ-המקור ב-2019-02-12. נבדק ב-2019-09-14.
- ^ www.neosoft.hu, NeoSoft Kft-. "Új kerítést kapott az Óvoda utcai izraelita temető". Székesfehérvár Városportál (בהונגרית). נבדק ב-2019-09-14.
- ^ Megosztom, emlékkövek 2019 09 14 07:15. "Fehérvár első botlatóköve Grosz Bernát és családja emlékét idézi majd". FEOL (בהונגרית). אורכב מ-המקור ב-2019-09-18. נבדק ב-2019-09-14.