לדלג לתוכן

ברית ההצלה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברית ההצלה
Союз Спасения
ברית ההצלה
ברית ההצלה
מבוסס על אירועי מרד הדקבריסטים
בימוי אנדריי קראבצ'וק עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי קונסטנטין ארנסט
אנאטולי מקסימוב
תסריט אולג מאלוביצ'קו
עריכה איגור אגין
שחקנים ראשיים מקסים מאטבייב
אנטון שאגין
איוואן קולסניקוב
איוואן יאנקובסקי
מוזיקה דמיטרי ימליאנוב עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום איגור גריניאקין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
חברת הפקה מוספילם
לנפילם
דירקציה קינו
הערוץ הראשון הרוסי
חברה מפיצה פוקס המאה העשרים
ערוץ 1
הקרנת בכורה רוסיהרוסיה 26 בדצמבר 2019
משך הקרנה 136 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט היסטורי, סרט הרפתקאות, סרט מלחמה, סרט אפי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 980 מיליון רובל[1][2]
הכנסות 729 מיליון רובל[2][3]
1825.1tv.ru
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כרזה ראשונה של הסרט.

ברית ההצלה (ברוסית: Союз Спасения) הוא סרט ביוגרפי רוסי, המבוסס על אירועים אמיתיים ומגולל את סיפורה של אגודה חשאית של הדקבריסטים במאה ה-19 בעיר סנקט פטרבורג. הסרט הופק בשיתוף פעולה בין דירקציה קינו עם מוספילם ולנפילם בתמיכת קרן הקולנוע הרוסי. בוים על ידי אנדריי קראבצ'וק ובכיכובם של מקסים מאטבייב ואנטון שאגין.

הפקת הסרט יצאה לדרך בשנת 2017 כשאולפני דירקציה קינו החלו באיסוף צוות להפקת הסרט. צילומי הסרט החלו בינואר 2018 בערים סנקט פטרבורג ובלגורוד. הקרנת הבכורה של הסרט נערכה ב-26 בדצמבר 2019 במוסקבה, במלאת 194 שנים למרד הדקבריסטים.[4][5] הסרט זכה לביקורות מעורבות ובסך הכל הכניס בחבר המדינות סכום של 729,122,269 מיליון רובל.

הסרט היה מועמד ל-14 פרסים בטקס פרסי נשר הזהב הרוסי ה-19 וזכה בשמונה מהם: פרס הסאונד הטוב ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר, עיצוב ההפקה הטוב ביותר, עבודת הצילום הטובה ביותר, האפקטים הוויזואלים הטובים ביותר, אמן האפקטים המיוחדים הטוב ביותר ושחקן המשנה הטוב ביותר (לאלכסנדר דומוגארוב).

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זה סיפור אמיתי. על צעירים, אפילו בשכבה החברתית, שנמשכים למערב, הם רואים בארצם את הפיגור הכלכלי ואת חוסר הרצון של הצאר לבצע רפורמות והם מבינים שהדרך היחידה לשנות משהו היא לקחת את השלטון לידיהם. זהו הסיפור הנצחי על היחסים שבין שלטונות רוסיה לעמי רוסיה, בין שלטונות רוסיה והאליטות. זה מה שאנחנו חיים כל הזמן. אנשים משתנים לצד זה או אחר, אבל הקונפליקט של אלה שמנסים לייצב את המצב במדינה, גם אם באמצעות שמירה ארכאית, עם המודרניסטים שמוכנים לשנות את רוסיה באמצעות תהפוכות חברתיות, הוא נצחי. ובכל הזמנים, הצדדים האלה אינם מסוגלים להסכים, גם ביניהם.

— אולג מאלוביצ'קו, תסריטאי הסרט.

הדֶקַבְּרִיסְטִים הוא כינוי ל"אנשי דצמבר", חברי תנועה מחתרתית שניסתה לבצע הפיכה בדצמבר 1825 ולכונן מלוכה חוקתית. חברי התנועה היו יוצאי המעמד הגבוה ברוסיה, רובם אצילים, בעלי אחוזות וקציני צבא, אשר השתייכו לאגודות מחתרת שונות שפעלו ברוסיה. אחת מאותן אגודות סתרים שנוסדו הייתה "ברית ההצלה" שהוקמה בשנת 1816 ודגלה ברעיונות הקידמה החברתית והמדינית של המערב. הסרט מתמקד בקורות האגודה והכנותיה למרד, כמו גם סיפור המרד עצמו והשלכותיו.

עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 1808. בית הארחה פרטי בפריס. קיסר צרפת נפוליאון מחליט למצוא את התלמיד המוכשר ביותר, מתברר שזהו סרגיי מוראביוב-אפוסטול הרוסי.

בשנת 1814, הצבא הרוסי הביס את צרפת של נפוליאון וכבש את פריז. רוסיה הפכה לכוח החזק ביותר באירופה. עכשיו הכל נראה אפשרי. הצבא הצרפתי של נפוליאון וקציני המשמר הקיסרי מתכוננים לשתות שמפניה עם הקיסר אלכסנדר הראשון, אך קיסר רוסיה רק עובר במקום ואינו נעצר לשתות עם החיילים.

שנת 1820. בוגרי מלחמת רוסיה–צרפת זועמים על הענישה הגופנית התכופה ושואפים לדמוקרטיזציה של מערכת השלטון במדינה. חיילי גדוד סמיונובסקי שהתנגדו לצאר נשלחים לשרת ביחידות צבאיות בעוד החיילים הרגילים שלא נשאו דרגות בכירות נשלחים לגלות בסיביר. מוראביוב-אפוסטול עוזב את הבירה לגדוד צ'רניהיב בכפרי פולטבה שבאוקראינה.

שנת 1825. קציני המשמר, המנצחים הצעירים, בטוחים ששוויון וחופש יבואו גם לכאן ומהר. לשם השגת המטרה הם מוכנים להקריב הכל: עמדה, עושר, אהבה וחיים, את תפקידם כקצינים בכירים ואת הכפופים להם. באמצעות הרפורמה המוצעת, האצילים שואלים את עצמם את השאלה העיקרית, האם להעדיף את "האמת הרוסית" שהגה פאבל פסטל, ברוח הרפובליקה הצרפתית ובה רוסיה תיפטר מהצאר ותהפוך לרפובליקה, או את טיוטת החוקה שכתב ניקיטה מורביוב, בה רוסיה נשארת אימפריה, אך הופכת למלוכה חוקתית. התקוממות הדקבריסטים בכיכר הסנאט בסנקט פטרבורג פורצת לצד התקוממות גדוד צ'רניהיב בכפר וסילקובה, שבאוקראינה.

14 בדצמבר 1825. הגדוד המוסקבאי של המשמר הקיסרי בראשות ניקיטה מוראביוב ופיוטר קאחובסקי נכנס לכיכר הסנאט ומתכונן לתקוף את הסנאט (מבלי לדעת שהסנאט כבר השביע את ניקולאי לקיסר). המושל הכללי מילוראדוביץ' מנסה לשכנע את החיילים לחזור לצריפים. הוא למעשה מצליח, אך אחד ממנהיגי ההתקוממות, קאכובסקי, מחליט לירות בגבו ואז הנסיך אובלונסקי דוקר אותו בכידון. עם זאת, במהלך החקירה טען אובלונסקי שהוא רק רוצה להרחיק את הסוס בדרך זו. בהבנה כי המורדים לא ייכנעו, ניקולאי הראשון מורה לחיל הפרשים בפיקוד אלכסיי אורלוב לתקוף אותם. ההתקפה לא מצליחה וניקולאי מצווה על התותחנים להתכונן לירי. חיילים מורדים רבים מתים, הקצינים מורים למורדים לפנות על קרח אל נהר הנייבה הקפוא כדי לכבוש את מצודת פיוטר ופאבל ואת מבנה התחמושת. בתגובה, ניקולאי מצווה לבנות מחדש קו ארטילרי ולשבור את הקרח בכדורי תותח. המורדים הנותרים מתים מרסיסי תותחים או מבקיעת הקרח והם נופלים אל תוך הנהר הקפוא. המרד מדוכא.

שנת 1826. חמשת מנהיגי המרד מוצאים להורג בתלייה. סרגיי מוראביוב-אפוסטול, שנפל מהגרדום, רואה בעיני רוחו כיצד הצאר אלכסנדר הראשון מסכים לשתות שמפניה עם קציני המשמר הקיסרי.

צוות שחקנים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 1825, סוף תור הזהב של רוסיה. האימפריה, שבכוחה לא היה שווה לה, מזועזעת מניסיון להפיכה צבאית. העולם משתנה במהירות ולתמיד... השדה המושלם למופע הגדול. טולסטוי, החל מהרומן "הדקבריסטים" (שממנו צמח מלחמה ושלום האפי), חלם "להסתכל על ההיסטוריה של ה-14 בדצמבר[6] מבלי לגנות אף אחד, לא את ניקולאי פאבלוביץ' ולא את הקושרים, אלא להבין את כולם". אולי, עבר מספיק זמן כדי לצפות בסיפור הזה ללא הטיה אידאולוגית, כאילו בפעם הראשונה...

— אנטולי מקסימוב, מפיק הסרט.

צילומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט החלו בקיץ 2018 ונמשכו עד דצמבר אותה שנה[7] ונערכו במוסקבה, ניז'ני נובגורוד, סנקט פטרבורג, גטצ'ינה בכפר דמיטרייבקה שבמחוז בלגורוד (בו צולמה סצנת מרד גדוד צ'רניהיב).[8][9][10]

הצילום הראשי החל בקיץ 2018 והתקיים בכפר דמיטרייבקה, מחוז שבקינסקי, מחוז בלגורוד, כשהוא ממלא את תפקיד הכפר וסילקובה בו נתפס גדוד צ'רניהיב. המקום נבחר בגלל הדמיון של נופים טבעיים. הכפר נוצר במיוחד לצורך הצילומים והוא מורכב מ-22 בתים, כנסייה, בית מרחץ רוסית, כוורות, סוככים וגשרים. לאחר הצילומים הפך הכפר למוזיאון כאשר חברת קולנוע "Cinema Direction" תרמה את האתר לממשל המקומי. את האירועים שהתרחשו בעיר סנקט פטרבורג היה צורך לצלם חלקית בביתנים. סצנת המרד צולמה בכיכר הארמון, במבצר הפטרופאבלי, בצארסקויה סלו, בארמון יוסופוב ובטירת מיכאיל הקדוש. בגטצ'ינה הצילומים נערכו בארמון גטצ'ינה הגדול. לצורך הצילומים נוצרו העתקים מדויקים של אקדח 12 קילו מדגם של שנת 1806, אשר שימש בפועל במלחמה עם נפוליאון ולאחר מכן גם במהלך המרד בכיכר הסנאט.

במהלך צילומי סצנת השיא של המרד, שרר קור מקפיא בכיכר הסנאט, בה נערכו הצילומים - טמפרטורת האוויר צנחה למינוס 24 מעלות צלזיוס, שהרגישה כמו 30- מעלות צלזיוס בשל לחות גבוהה, ולכן הלחיים הוורודות והאפים האדומים אינם מהווים איפור, אלא תגובה אמיתית לקור. השחקנים והניצבים לבשו בגדים תרמיים והתחממו בכלי רכב בין הסצנות.

עיצוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שהסרט מתרחש בראשית המאה ה-19, כאשר פאות ושפמים היו באופנה, אמני האיפור היו צריכים לעשות מאות עיצובים שונים כך שכל שחקן יקבל סט של צבע שיער בצבע הנכון. הכפפות והמדים נוצרו בעבודת יד. בעלי המלאכה הכינו 500 מעילים ובעזרת חלקים ואביזרים שונו התלבושות לצילומי גדודים שונים. לדמויות הראשיות של הסרט נתפרו 5–6 תלבושות, מכיוון שבשנים שונות הם שירתו בתפקידים שונים. כובעים נוצרו במיוחד עבור הנשים. תיקים, מטריות, כפפות ונעליים הובאו משוק הפשפשים או הוזמנו מראש, תוך התבססות על התיאורים מספרות התקופה ומציורים בני אותה תקופה.

פוסט פרודקשן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נוצר תוך שימוש בטכנולוגיה העדכנית ביותר בתחום הגרפיקה הממוחשבת. עם זאת, לא היה צורך לבנות עולמות חדשים - היה צורך בגרפיקה כדי לשחזר את המבנים הישנים. כתוצאה מכך, הצופה יכול היה לראות את פטרבורג בדיוק כפי שהדקבריסטים ראו אותה. סולם האירועים מועבר באמצעות תאורה, גרפיקה ממוחשבת ופוטוגרמטריה. לדוגמה, חייל הצטלם עם מכשיר המורכב ממצלמות רבות. כך, ניתן היה ליצור מודלים תלת־ממדיים של השחקנים האמיתיים ואם במהלך צילומי סצנות ההמונים באתר היו 300–500 שחקנים, מספרם הוכפל על המסך באופן ממוחשב, כאשר בסך הכל השתתפו בצילומים 1,800 ניצבים ששימשו כחיילים.

במשך שנה וחצי כל תהליך הצילומים הוקלט במצלמת Samsung 360 Round, זו החוויה הראשונה מסוגה בקולנוע הרוסי. בעזרת גרפיקה ממוחשבת שוחזרה סנקט פטרבורג כפי שהיא נראתה בשליש הראשון של המאה ה-19: קתדרלת איסק הקדוש עומדת בחיפויי עץ, כי אז היא רק נבנתה וקירות ארמון החורף היו צבועים בטרקוטה חיוור ולא בצבע ירוק כפי שהוא כיום.

שיווק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיזר ראשון המהווה הצצה ראשונה לסרט הוקרן בבתי הקולנוע ברחבי רוסיה החל ממאי 2018.[11][12][13] קדימון רשמי מלא באורך 2 דקות הופץ באופן נרחב ב-14 בדצמבר 2018 במלאת 193 שנים לפרוץ המרד.

מוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברית ההצלה: פסקול הסרט
עטיפת הפסקול
עטיפת הפסקול
פסקול מאת דמיטרי ימליאנוב
יצא לאור 26 בדצמבר 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פסקול
חברת תקליטים Navigator Records
הפקה אלכסיי קוזין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

«Для меня как для музыканта было огромным удовольствием стать частью такого масштабного проекта и посотрудничать с известными кинопродюсерами – Константином Львовичем Эрнстом и Анатолием Вадимовичем Максимовым»
עבורי כמוזיקאי זו הייתה הנאה גדולה להיות חלק מפרויקט גדול כל כך ולשתף פעולה עם מפיקי קולנוע ידועים כמו קונסטנטין ארנסט ואנטולי מקסימוב

— דמיטרי ימליאנוב, מלחין פסקול הסרט.

פסקול הסרט נכתב על ידי המלחין דמיטרי ימליאנוב, שיר הנושא נכתב על ידי הזמר וסילי ואקולנקו ("בסטה") ונקרא בשם "סנסארה" (Сансара). הסרט הופק על ידי חברת התקליטים Navigator Records, כאשר דמיטרי ימליאנוב עיבד לבקשתו של המפיק, קונסטנטין ארנסט, נעימות מפורסמות אחרות ברוסיה כמו "ולדיווסטוק 2000" של להקת מומי טרול, "טיול על המים" של נאוטילוס פומפילוס, "טוס" של מד דוג, כולם מושמעים בסרט בליווי סימפוני. אלכסיי קוזין, המפיק המוזיקלי של הסרט, אמר כי שיתוף הפעולה עם ימליאנוב הוא תמיד תהליך מעניין ונעים מאחר שימליאנוב הוא מקצוען ואדם מוכשר בתחומו.

הפסקול היה מועמד בקטגוריית הפסקול הטוב ביותר בפרס נשר הזהב של האקדמיה הרוסית לקולנוע, אלא שמלחינים רוסיים הגישו עצומה להסרת הפסקול מהתמודדות עקב פלגיאט והעתקה מתוך פסקול הסרט קינג ארתור: אגדת החרב, כך לטענתם.

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר ביקורות הסרטים kritikanstvo.ru הוענקו לסרט 50 נקודות מתוך 100 שמיקמו אותו ברשימת עשרים הסרטים הגרועים של השנה,[14] הסרט זכה לביקורות פושרות במספר פורטלי קולנוע[15][16][17][18][19][20][21][22][23][24][25][26][5] למרות התלהבות הצופים,[27][28] אם כי באתר kinopoisk.ru הסרט זכה לדירוג 6.5 מתוך 10 על סמך 6,565 ביקורות,[29] בעוד בפורטל IMDb הוענקו לו דירוג 5.60.[30]

מבקר הקולנוע יגור מוסקביטין בריאיון לתחנת הרדיו קומרסאנט FM ציין כי:[31] "מצד אחד, אתה באמת יכול לתפוס את הסרט הזה כמשלים לצעירים, אידיאליסטים שמוכנים לתת את חייהם למען המולדת. מצד שני, ניתן לפרש את הסרט הזה כסיפור שכל מהפך מוביל לטרגדיות גדולות עוד יותר. הבלגן של הדקבריסטים היה די גדול מאשר משמעותי". מצדה הפרשנית אנגלינה גורה ממערכת Kanobu טענה כי כסרט היסטורי הסרט אינו נותן מקום לפיתוח דמויות והבנת צעדיהן.

סדרת טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ברית ההצלה: זמן הזעם

באוגוסט 2020 החלו ההכנות להפקת סדרת טלוויזיה, כאשר מפיקיה הגישו בקשת תמיכה למשרד התרבות של רוסיה. ב-24 בינואר 2021 החלו צילומי סדרת הטלוויזיה ברית ההצלה: זמן הזעם (“Союз Спасения. Время гнева”) בהפקת דירקציה קינו וקונסטנטין ארנסט מהערוץ הראשון ברוסיה שהפיק גם את סרט הקולנוע. הסדרה מהווה תוספת והמשך לסרט הקולנוע.[32] על התסריט והבימוי אחראי ניקיטה ויסוצקי עם אנטולי מקסימוב כמפיק כשהפרויקט מבוסס על הרעיון לתיאור מפורט יותר של האירועים המוצגים בסרט עצמו. בסדרה מופיעים בין השאר השחקן קיריל קוזנצוב שמגלם את חייל גדוד צ'רניגוב מיכאיל שצ'פילו,[33][34], אנטון מומוט כקצין המטה דמיטרי שצ'פין-רוסטובסקי[35], אנדריי מרטינוב כאיפוליט מוראביוב-אפוסטול, טיכון ג'יזנבסקי, אליהם מצטרפים מרבית שחקני הסרט: איוואן יאנקובסקי שחוזר לגלם את מיכאיל בסטוז'ב-ריומין גם בסדרה[36], אנטון שאגין, מקסים מאטבייב, סרגיי אגאפונוב, פאבל וורוז'צוב, לאוניד ביצ'ווין, אלכסיי גוסקוב, אלכסנדר דומוגארוב, פאבל פרילוצ'ני ואיגור פטרנקו.[37][38][39]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ В Белгородской области снимают фильм о декабристах
  2. ^ 1 2 נתוני הכנסות באתר קרן הקולנוע הרוסי
  3. ^ ברית ההצלה, באתר Kinobusiness.com
  4. ^ Уникальные кадры: как снимают фильм про декабристов «Союз спасения»
  5. ^ 1 2 «Союз Спасения»: Дней Александровых трагический конец
  6. ^ יום פרוץ הפיכת הדקבריסטים
  7. ^ מקסים מאטבייב באינסטגרם
  8. ^ Гатчинский парк стал съёмочной площадкой для исторической киноленты о декабристах «Союз спасения»
  9. ^ Максим Матвеев и Антон Шагин готовят восстание
  10. ^ Где и как снимали «Союз спасения»
  11. ^ Тизер фильма "Союз спасения" стартует в кинотеатрах, דיווח טא"ס
  12. ^ В кинотеатрах стартует показ первого тизера фильма «Союз спасения»
  13. ^ Вышел первый тизер фильма о декабристах "Союз Спасения", רוסיסקאיה גאזטה
  14. ^ "Отзывы и рецензии на фильм. Союз спасения". Критиканство. נבדק ב-2019-12-29.
  15. ^ Волуйская М. О чём фильм «Союз спасения»? // Аргументы и факты — федеральный выпуск, 18.05.2018
  16. ^ Галицкая О. "Союз спасения" никого не спасёт // Независимая газета, 22.12.2019
  17. ^ Гладильщикова А. «Союз спасения»: зачем россиянам показали новый образ декабристов // Профиль, 27.12.2019
  18. ^ Гура А. Исторический блокбастер «Союз спасения» от создателей «Викинга» — лучше, чем мы думали // Канобу, 27.12.2019
  19. ^ Долин А. В. «Союз спасения» — монархический блокбастер о восстании декабристов, который осуждает и не жалеет бунтующих интеллигентов. // Meduza, 24.12.2019
  20. ^ Жуков К. А. Союз спасения // oper.ru, 28.12.2019
  21. ^ Забалуев Я. Каким получился фильм «Союз спасения» // РБК Стиль, 27.12.2019
  22. ^ Зельвенский С. И. спасения»: масштабный, но удивительно непримечательный фильм про декабристов // Афиша Daily, 27.12.2019
  23. ^ Киценюк К. «Союз спасения»: Рецензия Киноафиши // Киноафиша, 27.12.2019
  24. ^ Малюкова Л. Л. Наглядное пособие о вреде революций, Новая газета, 27.12.2019
  25. ^ Чувиляев И. «Союз спасения»: Почему декабристы из фильма Эрнста не разбудили бы Герцена // Фонтанка.ру, 24.12.2019
  26. ^ Шуравин В. Хотите как на Сенатской? // Film.ru / Empire, 26.12.2019
  27. ^ Рецензия на «Союз спасения»: историческая драма, которая может похвастаться звездным составом и блестящими эпизодами
  28. ^ «Союз спасения»: масштабный, но удивительно непримечательный фильм про декабристов
  29. ^ "ברית ההצלה" באתר kinopoisk.ru
  30. ^ "Отзывы и рецензии на фильм. Союз спасения". Критиканство. נבדק ב-2019-12-30.
  31. ^ Сизов И. «Союз спасения» поставил вопрос о протестах // "Коммерсантъ FM", 25.12.2019
  32. ^ Друзья! 24 января начались съемки сериала “Союз Спасения. Время гнева”!!! 🎉🎉🎉 Поехали! 🎬, אינסטגרם
  33. ^ Друзья! Новый день - новые примерки! Поручик Черниговского полка Михаил Щепилло, в исполнении Кирилла Кузнецова (@kirillkuznetsov_official).
  34. ^ Аниматор для вашего праздника. Дорого. Шучу. Это я просто на пробежку вышел. #союзспасения #времягнева #продолжение #дирекциякино
  35. ^ Друзья! Работа по финализации образов идёт полным ходом! Штабс-капитан Дмитрий Щепин-Ростовский в исполнении Антона Момота (@antonmomot)
  36. ^ А вот и обещанный сюрприз 😉❤️ Финализация образа подпоручика Михаила Бестужева-Рюмина в исполнении нашего любимого Ивана Янковского (@ivanfilippovich)
  37. ^ ברית ההצלה: זמן הזעם באתר vokrug.tv (ברוסית)
  38. ^ Эпичное кино: сериал по фильму «Союз спасения» может получить господдержку
  39. ^ ברית ההצלה: זמן הזעם בקומסומולסקאיה פרבדה (ברוסית)
סרטי אנדריי קראבצ'וק
סרטים בולטים מסתורין חג המולד (2000) • האיטלקי (2005) • אדמירל (2008) • הוויקינג (2016) • ברית ההצלה (2019) • היו זמנים במדבר (2022) • פיוטר הראשון (2022) • הקיסריות (2023)
שחקנים בולטים קונסטנטין חבנסקי • דנילה קוזלובסקי • סבטלנה חודצ'נקובה • מקסים מטבייב • איוואן קולסניקוב
שותפים נוספים הפקה: קונסטנטין ארנסט • אנאטולי מקסימוב • צילום: איגור גריניאקין
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברית_ההצלה_(סרט)&oldid=39759382"