לדלג לתוכן

בריכת ירושלים

בריכת ירושלים
הבריכה בשנת 2009 לפני שנהרסה
הבריכה בשנת 2009 לפני שנהרסה
מידע כללי
סוג בריכת שחייה
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1958
תאריך פתיחה רשמי 1958 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°45′44″N 35°13′09″E / 31.762336°N 35.219076°E / 31.762336; 35.219076
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בריכת ירושלים הייתה בריכת שחייה שהוקמה במושבה הגרמנית בירושלים בשנת 1958. הייתה זו בריכת השחייה השלישית שנבנתה בירושלים והגדולה ביותר בישראל[1]. הבריכה נסגרה ונהרסה בשנת 2018. במקומה הוקמה בריכה מקורה, שמעליה ניבנה בניין מגורים עם 45 יחידות דיור, קומת מסחר, חדר כושר ומועדון ספורט[2]. הבריכה החדשה נחנכה בספטמבר 2023.

בניית הבריכה החלה בסוף שנת 1957, על מגרש פנוי במושבה הגרמנית בו פעל בעבר לונה פארק, ביוזמת איש העסקים חיים שיף ומשקיעים נוספים. שיף כבר הפעיל בריכה קטנה בתוך מלון הנשיא שהיה בבעלותו ונחנך בשנת 1954 וביקש לבנות בריכה גדולה לשימוש הציבור[3]. טקס הנחת אבן הפינה לפרויקט נערך ב-21 בינואר 1958 וקבוצה של נטורי קרתא ביקשה להפגין נגד בניית הבריכה אך נעצרה על ידי המשטרה[4]. נטורי קרתא ביקשו למחות נגד בניית הבריכה בה רוחצים במעורב גברים ונשים. ב-13 בפברואר 1958 נערכה במאה שערים הפגנה גדולה נגד הקמת הבריכה בה השתתפו כ-2,000 איש, ובשל כך זכתה בעיתונות לכינוי "בריכת המריבה". בנוסף, הופעל כנגד ראש העיר גרשון אגרון לחץ רב על ידי גורמים חרדים שהתנגדו לבנייה ואף נערך נגדו טקס פולסא דנורא[5][6]. במאי 1958 נעשה ניסיון על ידי הנהגת אגודת ישראל לקנות את הבריכה מידי קבוצת המשקיעים, כדי להבטיח שהיא תפעל בימים נפרדים לגברים ונשים[7], אך שיף סירב למכור אותה[8], עד שיובטח שיוחזר ההכשר למלונות "הנשיא" ו"אורגיל" שבבעלותו, הכשר שהוסר כתגובה להקמת הבריכה[9][10].

ביולי 1958 הושלמה בניית הבריכה ובמקביל ניהל שיף משא ומתן למכירת הבריכה[11]. הבריכה נמכרה לבסוף לקיבוצים קריית ענבים בשיתוף עם המושב שורש[12] ונפתחה לקהל ב-28 ביולי 1958 בניהול של מושב שורש[13]. לאחר שמכר את הבריכה הופעל כנגד שיף לחץ לסגור גם את הבריכה שפעלה בתוך מלון הנשיא כתנאי להחזרת הכשרות[14]. והוא פנה לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה שיורה לרבנות להחזיר לו את הכשרות[15]. בריכת ירושלים שלא הייתה מקורה או מחוממת נסגרה בחודשי החורף, עם פתיחת עונת הרחצה בקיץ 1959 וב-1960 נמשכו הפגנות החרדים נגדה[16][17].

בשנת 2009 הוצע לסגור את הבריכה על מנת להשתמש בשטחה להקמת חניון, זאת בשל מיקומה וגודלה (5.6 דונם) אך העירייה התנגדה להצעה[18] ודרשה להמשיך להפעיל את המקום במצב תקין[19]. לבסוף נסגרה הבריכה ב-31 בדצמבר לארבעה חודשים לשם שיפוצים. הבריכה נפתחה מחדש ב-30 באפריל 2010.

בריכת ירושלים נסגרה ב-31 באוקטובר 2017, לאחר מאבק ממושך של הוועד להצלת הבריכה, לטובת בניית פרויקט נדל"ני וחדר כושר לציבור הרחב[20]. בתאריך 6 בספטמבר 2023 נחנכה הבריכה החדשה בטקס חגיגי במעמד ראש העירייה, משה ליאון.

מבנה הבריכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח הבריכה המקורית השתרע על כל המגרש שבין רחוב עמק רפאים ורחוב הרכבת. ייחודה של הבריכה היה בכך שהייתה הבריכה היחידה בירושלים שאורכה הוא 50 מטרים כשל בריכה אולימפית, המקפצה הגבוהה (7 מטרים) וכמו כן מיקומה במרכז העיר. סביב הבריכה היו משטחי דשא ומזנון גדול. הבריכה גם כללה בריכה רדודה מעוגלת לילדים כתוספת לצד הבריכה האולימפית. בשנות ה-80 של המאה ה-20 נבנה, בכחצי משטח המגרש המקורי, מבנה מסחרי בן 3 קומות, חניון תת-קרקעי וחזית מסחרית לאורך רחוב עמק רפאים[21]. לצורך הקמת המבנה נהרסו מבנה הכניסה המלתחות והמזנון, הבריכה עצמה נשמרה ועברה שיפוץ שכלל חיפוי חדש בקרמיקה והקמת מגלשת מים. מלתחות חדשות נבנו בקומת הקרקע של הבניין המסחרי[22].

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריכת ירושלים החדשה - ללא מים (ספטמבר 2023)
בריכת ירושלים החדשה - בריכת הפעוטות (ספטמבר 2023)
בריכת ירושלים החדשה - הכניסה מצד צפון (ספטמבר 2023)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בריכת השחייה הגדולה ביותר בארץ, קול העם, 5 בינואר 1958
  2. ^ טל נתנאל-נוריאל, שדרוג בריכת ירושלים המיתולוגית: כך היא תיראה, באתר כל העיר, 3 באפריל 2019
  3. ^ בריכת שחיה ומרכז שעשועים בירושלים, הצופה, 22 בנובמבר 1957
  4. ^ נטורי קרתא הפגינו - ואבן הפינה הונחה לבריכת השחייה בבירה, חרות, 22 בינואר 1958
  5. ^ עצורים ופצועים בבירה בהפגנת "נטורי קרתא" נגד בריכת השחייה, דבר, 14 בפברואר 1958
  6. ^ ק. שבתאי, ריב הבריכה בירושלים, דבר, 21 בפברואר 1958
  7. ^ חוגיים דתיים נושאים ונותנים על רכישת "בריכת המריבה", הַבֹּקֶר, 12 במאי 1958
  8. ^ התפוצץ המשא ומתן למכירת "בריכת המריבה", הַבֹּקֶר, 15 במאי 1958
  9. ^ שיף מוכן למכור את חלקו בבריכת השחיה, חרות, 24 במרץ 1958
  10. ^ משרד האוצר יעניק 100 אלף ל"י לרכישת הבריכה ע"י "האגודה", חרות, 30 במאי 1958
  11. ^ "בריכת המריבה" תיפתח השבוע, על המשמר, 7 ביולי 1958
  12. ^ "בריכת המריבה" נמכרה, הַבֹּקֶר, 20 ביולי 1958
  13. ^ בריכת המריבה נפתחת היום, למרחב, 28 ביולי 1958
  14. ^ בעלי "מלון הנשיא" נדרש לסגור גם את הבריכה הפרטית, חרות, 21 ביולי 1958
  15. ^ ביה"ד העליון נקרא להכריע בין מלון "הנשיא" והרבנות, חרות, 7 באפריל 1959
  16. ^ "בריכת המריבה" נפתחת הדתיים מחדשים ההפגנות, מעריב, 4 במאי 1959
  17. ^ הפגנה נגד הבריכה, חרות, 13 במאי 1960
  18. ^ שלומית שרביט, "עיריית י-ם תבטיח המשך פעילות בריכת ירושלים", באתר ynet, 13 באוקטובר 2009
  19. ^ שלומית שרביט, העירייה לבעלים: הפעילו את בריכת ירושלים, באתר ynet, 22 באוקטובר 2009
  20. ^ ליאת בכרך, אחרי 60 שנה: בריכת ירושלים המיתולוגית נסגרה, באתר כל העיר, 31 באוקטובר 2017
  21. ^ הודעה בדבר הפקדת שינוי תבנית מתאר מקומית, דבר, 12 בפברואר 1981
  22. ^ ניר חסון, בריכה על מים סוערים, באתר הארץ, 29 ביולי 2011