ברחל בתך הקטנה
בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה הוא ביטוי עברי ממקור תנ"כי, המורה על אמירת דבר בצורה מפורשת, מפורטת, וללא נתינת מקום לספק.
מקור הביטוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביטוי שאול מדברי יעקב ללבן הארמי:
"וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה."
השם "רחל" מספיק לכאורה לצורך הזיהוי, אך הפירוט "בתך", יחד עם "הקטנה", אינו מותיר כל מקום לספק או לאי־הבנה. לכן נעשה הצירוף המשולש שם דבר להתייחסות מפורשת ומפורטת, פירוט מדוקדק שאינו מותיר מקום לספק.
רש"י מפרש את דבריו של יעקב ללבן, "ברחל בתך הקטנה", כך:
"כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע בו שהוא רמאי, אמר לו: "אעבדך ברחל". ושמא תאמר: רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר: "בתך". ושמא תאמר: אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר: "הקטנה". ואף על פי כן לא הועיל לו, שהרי רימהו."
מקורו של רש"י במדרש בראשית רבה, נאמר בפרשה ע' פסוק י"ז:
"ויאמר אעבדך ברחל בתך, ברחל ולא בלאה בתך, שלא תביא אחרת מן השוק ושמה רחל. קטנה, שלא תחליף שמותן זו בזו, אפילו את נותן את הרשע בחמור של חרשים, אין את מועיל ממנו כלום."
שימושים בעברית המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עורך הדין אלישי בן יצחק מסביר שהביטוי מהווה בעצם את העיקרון של חוזים: "מטבע הלשון 'ברחל בתך הקטנה' המופיע בפרשת השבוע 'ויצא', מושאל אל עולם החוזים, ומשמעותו שחוזים ועסקאות ראוי לסכם בדברים ברורים ומפורשים"[1].
- השופטת דפנה ברק-ארז הקדישה פרק שלם בספרה: לקרוא משפטים בתנ"ך לנושא: "איך כותבים חוזה ואיך מפרשים אותו ? 'ברחל בתך הקטנה' "[2]
- "השר ללא תיק, אבנר שאקי, ביקש ב-1989 הבהרה משר החוץ משה ארנס, בנוסח "'ברחל בתך הקטנה' אם מתקיימים או לא מתקיימים מגעים עם אש"ף"[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברחל בתך הקטנה, באתר "לקסיקון לתרבות ישראל"
- ברחל בתך הקטנה, באתר מילון השפה העברית
- ברחל בתך הקטנה, באתר בית מורשה בירושלים
- ברחל בתך הקטנה עם ד"ר חן יחזקאלי ורותי היימן, האקדמית גליל מערבי
- משרד המשפטים, "ברחל בתך הקטנה"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלישי בן יצחק, עו"ד על הפרשה • פרשת ויצא: "ברחל בתך הקטנה" הלכת אפרופים ופרשנות חוזים, באתר "סרוגים", 5 בדצמבר 2019
- ^ דפנה ברק-ארז, "איך כותבים חוזה ואיך מפרשים אותו? 'ברחל בתך הקטנה' ", בספרה: לקרוא משפטים בתנ"ך: על צדק תנ"כי ומשפט ישראלי, משכל (ידיעות אחרונות), 2019, עמ' 222
- ^ מנחם רהט, מגעים. כן או לא?, מעריב, 8 במאי 1989