ברונו הימפקמפ
 | |
| תעודת זהות של בעלות הברית לאסיר הפוליטי לשעבר ברונו הימפקאמפ | |
| לידה |
28 בדצמבר 1925 המבורג, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 2008 (בגיל 82) |
| מדינה |
גרמניה |
| ידוע בשל | פעיל התנגדות אנטי נאצי בתנועת ההתנגדות הוורד הלבן ובקבוצת נערי הסווינג |
  | |
ברונו הימפקמפ (בגרמנית: Bruno Himpkamp; 28 בדצמבר 1925 – 8 בדצמבר 2008) היה פעיל בתנועת ההתנגדות הוורד הלבן ובקבוצת נערי הסווינג.
ביוגרפיה ופעילות אנטי נאצית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברונו הימפקאמפ היה תלמיד בבית הספר ויצ'רן בהמבורג הורן. בשנת 1942 גורש מבית הספר בגלל מוצאו היהודי, בשל דעות שהשמיע נגד המשטר הנאצי ואהבתו לספרת אנגלית.
הימפקאמפ אהב ג'אז והאזין באופן קבוע לתחנות רדיו זרות אשר היו אסורות להאזנה בגרמניה הנאצית. הוא התוודע לדיכוי הפוליטי ולרדיפה האידאולוגית הגזעית של היהודים בגרמניה הנאצית והצטרף לקבוצת נערי הסווינג עם חבריו טורסטן מילר וגרד שפיצברט. קבוצה של נערים חובבי סווינג בגרמניה של שנות ה-30 וה-40, בעיקר מהמבורג ומברלין. גילם של הנערים נע בין 14 ל-18, רובם תלמידי תיכון, הגם שהיו בקרבם מבוגרים יותר. הימפקמפ הזמין את מי שהיה מורהו הפרטי, הנס לייפלט להצטרף לקבוצה ולהאזין למוזיקה במועדון "הפני קלאב". חברי הקבוצה הלא מאורגנת (מתוך אידאולוגיה, אין מנהיג) לבשו חולצות משובצות עם צווארון לבן ומכנסיים רחבים. הנערים לבשו מעיל ארוך שהגיע עד ברכיהם. נערי הסווינג חיפשו אחר דרך החיים הבריטית, ומצאו אותה במוזיקת הסווינג אשר הייתה אסורה בגרמניה הנאצית. בגרמניה שאז, מוזיקת הסווינג הוגדרה כ"מוזיקה מנוונת". חברי התנועה התנגדו לאידאולוגיה ולמשטר הנאצי, ובמיוחד לתנועת "הנוער ההיטלראי" (ה-Hitlerjugend).[1]
הוא וחבריו טורסטן מילר, גרד שפיצברט והנס לייפלט, שהיה מבוגר ממנו בארבע שנים ומי שהיה חונכו לפעמים, באו במגע עם קבוצת ההתנגדות של סניף המבורג של הוורד הלבן. המשתתפים שהיו בודדים ניהלו דיונים על ביצוע הפגנות ומצעדי מחאה נגד המשטר הנאצי. הם חשבו לארגן מצעד מעל יונגפרנשטיג ולפוצץ את מפקדת הגסטפו של המבורג בשטאדטהאוסברוק או את גשר לומברד הממוקם מעל נהר האלסטר. רעיונות אלה לא יושמו.
ב-12 במאי 1942 הוא נעצר לזמן קצר בגל מעצרים רחב היקף של הגסטפו. הוא הובא לבית המעצר שהיה ממוקם בברגדורף.
הימפקמפ שוחרר ונעצר שוב ב-1 בדצמבר 1944. הוא נכלא בכלא משטרת פוהלשבוטל ושוכן באגף C. הוא עונה בכלא וביוני 1944 הוא הועבר למחנה הריכוז נוינגמה שם שובץ לעבודות כפייה. משפטם שלו ושל חבריו לתנועה, חברי קבוצת נערי הסווינג ופעילי התנגדות של סניף תנועת ההתנגדות הוורד הלבן התקיים בהמבורג. באפריל 1945 הובאו בפני בית המשפט העממי בהמבורג. האסירים הוחזקו בשטאנדל. הצבא האמריקני התקדם לכיוון העיירה וב-12 באפריל 1945 שוחררו האסירים הצעירים ובכללם הימפקמפ על ידי מנהלת בית הסוהר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ינינה אלטמן, הוורד הלבן, ישראל: פרדס הוצאה לאור, 2007
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ינינה אלטמן, הוורד הלבן: סטודנטים ואנשי רוח בגרמניה לפני ואחרי עלייתו של היטלר לשלטון, תל אביב, הוצאת פרדס, 2007, עמ' 328