בקע מפשעתי
 | |
| תחום |
גסטרואנטרולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
775630 |
| MeSH | D006552 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
DD51 |
  | |
בקע מפשעתי (נקרא גם הרניה, שבר או קילה) הוא הבקע הנפוץ ביותר. נוצר במצב בו רקמה רכה מתבלטת דרך נקודה חלשה או דרך קרע בדופן הבטן התחתונה. הבליטה עלולה לגרום לכאב רב כאשר משתעלים, מתכופפים קדימה או מרימים משא כבד. בעקבות כך, נדרש טיפול רפואי כדי לתקן את הבעיה ולמנוע סיבוכים עתידיים נוספים. ישנם שני סוגים עיקריים - בקע בתעלת המפשעה (השכיח ביותר) ובקע פמורלי אשר נמצא בסיכון גבוה יותר להתפתחות תופעות לוואי רבות, כגון נמק של המעיים.[1]
אבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב המקרים, האבחנה של בקע נעשית על ידי זיהוי הסימפטומים ובאמצעות בדיקה גופנית. במקרים שבהם המצב אינו ברור, ניתן לבצע בדיקות נוספות כמו אולטרה סאונד, CT או MRI. ישנם גם מקרים רפואיים אחרים שיכולים לגרום לסימפטומים דומים לאלה של בקע, כמו תסביב של האשך או כאב אורתופדי (הנפוץ בקרב ספורטאים).
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות שלוש גישות ניתוחיות ראשיות לטיפול בבקעים. הגישה הראשונה היא הגישה הפתוחה. זו הגישה המסורתית שהייתה נפוצה בעבר. בתהליך זה, המנתח יוצר חתך גדול מעל הבקע ובדרך כלל משתמש בהשתלת רשת לתיקון הבקע. הגישה השנייה היא הלפרוסקופית, ובה יוצרים שלושה חורים קטנים בדופן הבטן ליד הטבור, ודרכם מוחדרים מצלמה וכלים ניתוחיים לתיקון הבקע, כולל השתלת רשת על האזור החלש.
הגישה האחרונה היא הרובוטית. רובוט דה וינצ'י הוא כלי כירורגי מתקדם המשמש בניתוחים רבים, ובהם גם בתיקון בקע. בשימוש ברובוט, המנתח מניע את הכלים הניתוחיים באמצעות מחשב, מה שיכול להוביל לתוצאות טובות יותר ולזמני החלמה קצרים יותר. בנוסף, שיטה זו מפחיתה כאב אחרי ניתוח.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "בקע מפשעתי", באתר ויקירפואה
- בקע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופ' ערן שדות, בקע (קילה) מפשעתי: התסמינים, האבחון והניתוח, באתר שירותי בריאות כללית
- ^ בקע מפשעתי - מידע רפואי, באתר מכבי שירותי בריאות
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.