בקעת גינוסר
בקעת גינוסר, מבט מהר ארבל צפונה | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | עמק |
מיקום | |
מיקום | מחוז הצפון |
קואורדינטות | 32°50′57″N 35°31′11″E / 32.8491916°N 35.5196631°E |
בקעת גינוסר היא בקעה הנמצאת צפונית-מערבית לכנרת.
מיקום גאוגרפי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבקעה גובלת בחלקה הדרום-מזרחי בכנרת (שבעבר כונתה גם ים גינוסר על שם הבקעה), בסמיכות לטבריה, בדרום בהר ארבל, במערב בהר רביד, בצפון בשמורת נחל עמוד ובצפון מזרח בהר האושר.
אל בקעת גינוסר זורמים נחל ארבל ונחל עמוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבקעה עברה דרך הים שקישרה בין ארם נהריים למצרים ויש בה שרידים מכל התקופות החל מהתקופה הכנענית, עבור ביישובים יהודיים מתקופת בית שני ומהתקופה הביזנטית וכלה בתקופה הערבית.
בכתבים של יוספוס פלביוס ובכתבי חז"ל מוזכרת הבקעה כאזור פורה וטוב למגורים. ולדוגמה אמרו בתלמוד בבלי שנקרא שמה 'כנרת'[1] על שם שפירותיה מתוקים כעריבות קול הכינור[2].
ההתיישבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום קיימים שלושה יישובים יהודיים מגדל, קיבוץ גינוסר וליבנים והישוב הבדואי ואדי אל-חמאם.
במקום קיים גם כפר נחום וכן יש מספר כנסיות במקום כמו כנסיית הלחם והדגים וכן בתי כנסת עתיקים.
בתחילת המאה ה-20 ניסו להתיישב במקום נוצרים גרמנים אך נכשלו בגלל מחלת הקדחת שהייתה נפוצה במקום.
בשנת 1910 הוקמה המושבה מגדל על ידי עולים מרוסיה ובכך החלה ההתיישבות היהודית המחודשת בבקעת גינוסר. הקיבוץ גינוסר הוקם במקום בשנת 1937 והישוב הקהילתי ליבנים הוקם בשנת 1981. היישוב הבדואי ואדי אל-חמאם הוקם ב-1948 עבור הבדואים משבט ערב אל-ע'וארנה, ששכנו עד מלחמת העצמאות בצפון עמק החולה.
אזכורים בשירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיר "ירדה השבת" שכתב יהושע רבינוב והלחין דוד זהבי מוזכרת הבקעה במילים:
יָרְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר,
וְנִיחוֹחַ עַתִּיק בְּשׁוּלֶיהָ.
וַיַּעַמְדוּ מִסָּבִיב הֲרָרִים שׁוֹשְׁבִינִים
לָשֵׂאת אַדַּרְתָּהּ הַזּוֹהֶבֶת.
תַּעֲלֶינָה יוֹנִים מִכִּנֶּרֶת הַיָּם,
קַבֵּל אֶת רוּחָהּ הַלּוֹהֶבֶת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דב גינזבורג, הכנרת וסביבותיה בספרות חכמי ישראל, ניב המדרשיה כ"ד-כ"ה, תשנ"ג-תשנ"ד; עמ' 135–144, במקור, באתר "דעת"; כעת, מתוך ארכיון האינטרנט "archive.is"
- יותם יעקבסון, כינרת עם ערך מוסף: היסטוריה וארכיאולוגיה בבקעת גינוסר, באתר גלובס, 15 ביוני 2019