בנימין ומריה בלנקנשטיין
בנימין בלנקנשטיין (בהולנדית: Benjamin Blankenstein, 1914 – 1945) ומריה סוזאנה בלקנשטיין ון-קלינגרן (בהולנדית: Maria Suzanna Blankenstein-van Klingeren, 19 ביולי 1909 – 18 בספטמבר 1989) היו זוג חסידי אומות העולם הולנדים.
הצלה בתקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנימין בלנקנשטיין היה מורה הולנדי בבית הספר היסודי הנוצרי המקומי בעיירה סוסטדייק Soestdijk שבפרובינציית אוטרכט Utrecht. אשתו מריה, שכונתה ריי (Rie), אותה נשא לאישה ב־1939[1], הייתה עקרת בית וב- 1940 לזוג נולדה בתם הבכורה.[2]
בשנת 1943 הצטרף בנימין כפעיל בתא התנגדות מקומי, שהיה חלק מארגון LO המחתרתי (Landelijke Organisatie voor Hulp aan Onderduikers - הארגון הלאומי למסתתרים). ארגון זה סייע ליהודים במחבוא וללא-יהודים שהיו מבוקשים בשל פעילות התנגדות או התחמקות מעבודות כפייה בגרמניה. למרות הסכנה הגדולה, החליטו בנימין ומריה בלנקנשטיין להחביא יהודים בביתם. כששמע בנימין שמשפחת ברנשטיין מסוסט Soest, שבנם רולף היה תלמידו בכיתה בבית הספר היסודי, נאלצה לחפש מקום מסתור חלופי עקב הלשנה, הוא הציע להם לבוא ולהסתתר בביתו. מריה, למרות שהייתה בהריון עם ביתם השלישית, הסכימה.
הנרי אבי משפחת ברנשטיין נולד בעיר וינסן Winsen בגרמניה ועסק במסחר. אשתו מרתה, הייתה פסנתרנית מוכשרת וכונתה מדי Maddi נולדה בבנרת Benrath בגרמניה ב-2- בדצמבר 1902 בנם רולף נולד ב-16 במרץ 1929 היה בן ה-14. הם ברחו להולנד ממקום מגוריהם בעיר הילדן Hilden בגרמניה. בנימין ומריה העניקו להם מסתור בחדר מתחת לגג ביתם. היחסים בין שתי המשפחות היו מצוינים, ובנימין לימד את רולף בשעות הערב כדי שלא יפגר בלימודיו.[1]
מכיוון שהיו מקרים רבים של בגידה והלשנה באזור, הציעו בנימין ומריה לחפש עבור משפחת ברנשטיין מקום מסתור בטוח יותר במחוז הדרומי של לימבורג. אולם בטרם הצליחו לאתר מקום מסתור חדש, המשטרה פרצה לביתם ב-5 ביוני 1944, בזמן שבנימין לימד בבית הספר. המשטרה עצרה את בני משפחת ברנשטיין ובזזה את הבית. כחצי שעה לאחר הפשיטה על בית בלנקנשטיין, נעצר בנימין בבית הספר, ונלקח לכלא באמסטרדם ולאחר מכן למחנה הריכוז פוכט .
ב-5 בספטמבר 1944, עם התקרבות כוחות בעלות הברית, הועבר בנימין למחנות ריכוז בגרמניה ונספה בברגן-בלזן ב-24 בפברואר 1945.
בני הזוג הנרי ומרתה ובנם רולף ברנשטיין, שנלקחו מבית בלנקנשטיין, גורשו מזרחה במשלוח שיצא מהולנד ב-2 באוגוסט 1944 במשלוח XXIV/6-19 למחנה טרזינשטט. הנרי ורולף הועברו משם ב-23 באוקטובר 1944 במשלוח Et-1691 לאושוויץ ,שם נרצחו.[1]
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרתה בלנקנשטיין, ששרדה את המחנה חזרה חולה ובודדה. מריה בלנקנשטיין קיבלה אותה שוב. מרתה היגרה ב־1947 לארצות הברית. תחילה עבדה בחווה לגידול בקר בין 1955-1947. בשנת 1955 היא עברה ל – Waupun בוויסקונסין ועסקה בנגינה בפסנתר. בין 1977 עד מותה היא חייתה ביונקרס (ניו יורק), שם נפטרה בגיל 90. מריה המשיכה להתגורר בעיר סוסט עם שלוש בנותיה פיקה, בטי ותאה. לאחר פטירתה נקברה בבית הקברות Lage Vuursche, Baarn באוטרכט.
הכרה והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-27 במרץ 2005 הכיר יד ושם בבנימין בלנקנשטיין ובמריה סוזנה בלנקנשטיין-ון קלינגרן כחסידי אומות העולם. הטקס התקיים בהאג ושמם נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם בירושלים ביד ושם.[3]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 תיק חסידי אומות העולם מס' M.31/10541 ארכיון יד ושם
- ^ Teachers Who Rescued Jews During the Holocaust: Benjamin Blankenstein, The Netherlands, יד ושם
- ^ Blankenstein Benjamin & Maria (Klingeren van), יד ושם