בנייה חופשית מעורבת

בנייה חופשית מעורבת (באנגלית: Co-Freemasonry) היא זרם בבנייה החופשית המקבל לשורותיו נשים וגברים כאחד.

הבנייה החופשית המעורבת החלה בצרפת באמצע המאה ה-19 עם יצירת Le Droit Humain (מסדר זכות האדם), והפכה לתנועה בינלאומית. רוב לשכות הבונים החופשיים אינן מקבלות נשים, ואינן מקבלות באופן רשמי את הבנייה החופשית המעורבת ומחזיקות אותה כ-"בלתי רגילה" או חשאית (clandestine).

המסדר הבינלאומי של בנייה חופשית מעורבת – זכות האדם

המסדר הבינלאומי של זכות האדם the International Order of Freemasonry for Men and Women, LE DROIT HUMAIN נוסד בצרפת בסוף המאה ה-19, תקופה שהתאפיינה בפעילות ערה של התנועה הפמיניסטית והסופרג'יסטית. היה זה המסדר המסוני (Masonic - של בונים חופשיים) המעורב הראשון, וגם המסדר המסוני הראשון שניתן להגדירו כבינלאומי. בסך הכל חברות בו מעל 60 מדינות וכ-27 אלף חברים בכל העולם לפי אתר המטה של הארגון. הבנייה החופשית הצרפתית ניסתה משחר ההיסטוריה שלה להכליל נשים בתוכה, המזרח הגדול של צרפת איפשר נוסחים של אימוץ Adoption עוד בשנת 1774^[1] לפיהם יכלו הלשכות "לאמץ" אחיות - נשים ובנות של בונים חופשיים ולמסור להם את הסודות של מספר דרגות. בשנת 1879, לאחר חילוקי דעות בין חברי המועצה העליונה של צרפת - הגוף העליון של המזרח הגדול של צרפת, 12 לשכות פרשו ממנו וייסדו את "הלשכה הסימבולית הגדולה של צרפת -Grande Loge Symbolique de France", אחת מן הלשכות, "החושבים החופשיים - Les Libres Penseurs ב-La Pecq, (צפון מערב לפריס) שמרה במגילת הקמתה (צ'ארטר) את הזכות לקבל לחניכה (Initiate) נשים כבנאיות חופשיים. ב-14 בינואר 1882 מריה דסריאסמס

פעילת זכויות אדם ידועה, סופרת פמיניסטית, מרצה ופוליטיקאית, התקבלה בלשכת החושבים החופשיים. רב-האומן הנכבד (נשיא הלשכה) האח הבורן (Houbron בעל הדרגה ה-18), הצדיק מעשה זה כמי שבליבו טובתה העליונה של האנושות, ובהיות מעשה זה יישום הגיוני של העיקרון "בונה חופשי בלשכה חופשית". הלשכה הושעתה מיד על מעשה "לא ראוי" זה. ב-1890 הלשכה ירושלים בנוסח הסקוטי, גם היא מהלשכה הגדולה הסימבולית של צרפת, פנתה ללשכות אחרות למען הקמת מסדר חדש של בונים חופשיים שיקבל נשים וגברים לשורותיו. במעמד זה לא הציעה לשכת ירושלים לקבל נשים בעצמה, אלא להקים מסדר חדש שיעבוד במקביל. התומך הנלהב ביותר לעניין היה הד"ר ג'ורג מרטין Georges Martin, סנטור צרפתי, תומך בשוויון זכויות לנשים וחבר בלשכת החושבים החופשיים.

ז'ורז' מרטן, ממייסדי הבנייה החופשית המעורבת

ב-14 במרץ 1893 דסריאסמס, מרטין וגברים אחרים בונים חופשיים ייסדו את "לשכת הבונים החופשיים המעורבת זכות האדם Le Droit Humain, Maçonnerie Mixte" בפריס. הם קיבלו, העבירו, והעלו 16 נשים צרפתיות. זמן קצר לאחר מכן הקימו ב-4 באפריל באותה שנה את הלשכה הגדולה הראשונה המעורבת, "הלשכה הגדולה הסימבולית הצרפתית המעורבת בנוסח הסקוטי", אשר לאחר מכן תיודע בשם המסדר הבינלאומי של בנייה חופשית מעורבת – זכות האדם. הייתה זו פרידה קיצונית מרוב הסוגים של בנייה חופשית הקיימים אז. לא זו בלבד שמסדר חדש זה לא דרש אמונה בכוח עליון (המזרח הגדול של צרפת זנח דרישה זו כבר ב-1877) – הוא פתח את דלתותיו לכל האנושות באשר הם "...אמיתיים ישרים וחופשיים, בגיל בגרות, בעלי כושר שיפוט ומוסר קפדני."

הפדרציה המזרחית

כמה מחבריה הבולטים של האגודה התאוסופית הצטרפו לבנייה החופשית המעורבת, כולל אנני בזאנט, ג'ורג' ארונדייל, צ'ארלס וו. לידביטר, סי ג'ינהראג'אדאסה והארי סטיל אולקוט מכאן ואילך לאן שלקחו את התיאוסופיה הם גם הביאו את הבנייה החופשית. "מסדר הבנייה החופשית המעורבת האוניברסלית בבריטניה הגדולה ובמדינות התלויות בה" נוסד על ידי אנני ביזאנט ונושאי משרה מהמועצה העליונה הצרפתית של בנייה חופשית מעורבת (ידוע כיום כ"מסדר הבינלאומי של בנייה חופשית מעורבת – זכות האדם") ב-26 בספטמבר 1902, עם יסודה של הלשכה "חובה אנושית מס. 6" בלונדון. ביזאנט נשארה ראש המסדר עד למותה ב-1933. סגנון העבודה האנגלי, שהושפע מהתיאוסופיה של מנהיגי המסדר חזר לכמה מנהגים מסונים שלא נדרשו באופן העבודה הצרפתי, במיוחד הדרישה שחבריו יאמינו באלוהים או ישות עליונה. הרשות שנקבלה מצרפת להחזיר את הדרישה הזו נודע בשם "ברית אנני ביזאנט" וב-1904 הודפס ריטואל חדש אנגלי, אשר ביסס דרישה זו כחיונית לעבודה הטקסית. הריטואל המתוקן נקרא "ריטואל דהרמה", ידוע גם בשם "ביזאנט-לידביטר" ולאחרונה גם בשם לודרדייל.

המסדר של בנייה חופשית מעורבת אמריקאית

בשנת 1903 נוסדה הבנייה החופשית המעורבת בארצות הברית תחת מסדר זכות האדם על ידי הפרופסור מוצארלי בניו יורק. הוא ייסד את הלשכה הראשונה "אלפה" בצ'ארלרוי פנסילבניה ועוד 50 לשכות אחרות בתוך 4 שנים, לפני עזיבתו את ארצות הברית ב-1909. ב-1909 נציגים של 20 מלשכות אלו יסדו את "הפדרציה של זכויות האדם האמריקנית" בסנט לואיס ב-1924, כ-100 לשכות נוסדו תחת הנהגתו של המפקד הגדול לואיס גאוז'ו נציג המועצה העליונה בפריס.

עריקת לשכות מזכות האדם

בין אמצע שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים מספר גדול של לשכות ערקו ממסדר זכות האדם, בטענה כי פלש לזכויותיהן החוקתיות. ב-2 בינואר 2001 סילק מסדר זכות האדם ארבעה חברים בכירים מהברית הבריטית על רקע אי הסכמות אלו. גרוש זה הביא להתפטרותם של 70 חברים. הלשכות שערקו התארגנו מחדש כ-"פדרציה של זכויות האדם האמריקנית", "המסדר של בנייה חופשית מעורבת אמריקנית", "המסדר המזרחי של בנייה חופשית בינלאומית אוניברסלית", ומספר מסדרים קטנים אחרים. לשכות אחרות, כולל אלו באוסטרליה ובדרום אפריקה וכמה לשכות בארצות הברית בחרו להישאר בקשרים עם המועצה העליונה של זכות האדם. והמשיכו להתקיים כפדרציות ה-בריטיות, אוסטרליות, ואמריקניות של המסדר, נשלטות על ידי נציגים של המועצה העליונה בצרפת הידועים בשם מפקדים רבי עוצמה גדולים אשר מחזיקים את הדרגה ה-33 הגבוהה ביותר במסדר.

הפדרציה האמריקנית של זכויות האדם - בנייה חופשית מעורבת אמריקנית

בדצמבר 1993 התנגשו דרישות המועצה העליונה בפריס עם החוקה הבינלאומית והלאומית של הפדרציה האמריקנית של זכות האדם, אשר דרשה עצמאות בעניינים פנימיים וציות לחוקי ארצות הברית, חלק נכבד מן החברים החליטו לפרוש מזכות האדם. ב-11 באפריל 1994 המועצה העליונה של הבנייה החופשית האמריקנית המעורבת של זכות האדם עברה רפורמה על ידי המפקחים הגדולים הכללים בדרגה ה-33. גוף זה הידוע היום בשם הבנייה החופשית האמריקנית, הוא כעת עצמאי, שמפקדתו יושבת בלרקספור קולורדו, והפך לגוף הבנייה החופשית המעורבת הגדול ביותר בארצות הברית.

המסדר המזרחי של בנייה חופשית מעורבת בינלאומית

בשנת 2001 לאחר דאגות רבות משחיקה בתנאי "ברית-ביזאנט" על ידי האדמיניסטרציה בפריס, רבות מהלשכות בברית המזרחית פרשו מזכות האדם בנתקם את כל הקשרים ויצרו גופים מנהליים חדשים. לשכות, בהודו, ניו זילנד, חלק מהלשכות בארצות הברית, ברזיל, ארגנטינה, קוסטה ריקה, פוארטו ריקו, וספרד הסתדרו מחדש במסדר המזרחי של בנייה חופשית מעורבת בינלאומית. לשכות בבריטניה הסתדרו כ-"לשכה הגדולה של בנייה חופשית לנשים וגברים".

הלשכה הגדולה האזוטרית של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים

הלשכה האזוטרית הגדולה של בונים חופשיים קדמונים ומקובלי היא לשכה וירטואלית של גברים ונשים הפועלת באינטרנט . "הבונים החופשיים הקדמונים המקובלים והאזוטריים" נוסדו על ידי המזרח הגדול של צרפת ב-14 במאי 1928. ב-17 בנובמבר 1976 רב האומנית הגדולה ג'ולייט אשלי ייסדה את "הלשכה הגדולה הסוברנית העצמאית והאזוטרית של בונים חופשיים קדמונים מקובלים". כגוף מסוני עצמאי. שמו של מסדר זה שונה ל-"הלשכה הגדולה הבינלאומית הסוברנית והעצמאית של בונים חופשיים קדמונים מקובלים ואזוטריים" בישיבה השנתית שלו ב-22 ביוני 1977 בוושינגטון. באותה ישיבה הלשכה הגדולה ייסדה את לשכת "אקציה" (השיטה) מס' 1 כלשכת רבי אומנים תחת הרשות החדשה. מ-1992 הלשכה הגדולה חדלה לפעול בהיכל גשמי, ומ-2003 היא החלה לכתוב את הריטואלים לחניכה עצמאית וחניכה לשכתית על ידי נושא משרה יחיד או בודדים. הן מציעים קבלה באינטרנט לדרגה הראשונה מאז שנת 2004. ^[2] המסדר מעניק את דרגות התלמיד, החבר, ורב האומן כמו גם את דרגות הנוסח הסקוטי והיורקי. וכמה נוסחים גבוהים אחרים. הדרגות ניתנות בצורתן הרגילה והעתיקה ומלוות בלימוד אזוטרי.

מסדר הבנייה החופשית המעורבת של הכוכב הנוצץ.

מסדר הבנייה החופשית המעורבת של הכוכב הנוצץ. הוא מסדר עצמאי של בנייה חופשית שבסיסו בדרום-מערב אנגליה המקבל נשים וגברים במידה שווה. הוא טוען שמשימתו העיקרית טיפוח הצד האזוטרי והרוחני בבנייה החופשית ומציע שיטת חניכה ופיתוח אמיתית של 33 הדרגות בנוסח הסקוטי הקדמון והמקובל. לטובת האנושות והעולם. הוא כרגע עובד בנוסח אירי. בנובמבר 1997 קבוצת בונים חופשיים בכירים יצרה את המועצה העליונה העצמאית כדי להחיות ולחדש את הריטואל המסוני והעבודה הטקסית עם הדגשה על הלימודים הסימבולים האזוטריים והרוחניים, אימון תוך חניכה ועבודה פנימית כבסיס לעבודה טקסית. כדי לבדיל את המסדר מגופים אחרים מסוניים נבחר השם "המסדר של הכוכב הנוצץ". סמל הכוכב הנוצץ מצוי ברוב הריטואלים של הבנייה החופשית. הריטואלים העיקריים והמסורות עדיין מבוססות על אלו של החוקה הסקוטית הגדולה מ-1786, שעודכנה והוסכמה על ידי המועצה העליונה של הנוסח הסקוטי בלואיזינה ב-1876. במאי 2007 המועצה העליונה החליטה כי על שמו של המסדר לשקף נכונה יותר את מורשתו ועבודתו וכך "מסדר הבנייה החופשית המעורבת של הכוכב הנוצץ." נבחר.

הכרה של בנייה חופשית מעורבת על ידי בונים חופשיים אחרים

בנייה חופשית מעורבת אינה מוכרת באופן רשמי על ידי אף אחת מהלשכות הגדולות המובילות כך שביקורים הדדים או יחסים מסוניים אינם מותרים. מוסכם על ידי רוב הלשכות הגבריות בעולם שקבלת נשים אסורה והחברים מתחייבים בשבועה שלא לסבול קבלת נשים. כמה לשכות גדולות של הבנייה החופשית המעורבת חיקו את הדוגמה שהציב המזרח הגדול של צרפת ומחקו כל התייחסות לישות עליונה מהריטואל שלהן והן מקבלות אתאיסטים, זוהי נקודת פירוד נוספת מלשכות בנייה חופשית טיפוסיות אשר מחזיקות בישות עליונה כדרישה עיקרית. על אף האיסור של הריטואל, הלשכה הגדולה של אנגליה, העתיקה בלשכות הגדולות, על אף שאינה מכירה בבנייה חופשית מעורבת, מצהירה שהיא מקיימת דיונים לא רשמיים מפעם לפעם עם הלשכות הגדולות של הנשים והבנייה החופשית המעורבת על נושאים בעלי עניין משותף. על כן, האחים חופשיים להסביר לאלה שאינם בונים חופשיים, אם הם נשאלים, שהבנייה החופשית אינה מיוחדת לגברים בלבד (אף על פי שלשכה גדולה זו כשלעצמה אינה מקבלת נשים). המזרח הגדול של צרפת נהג בעבר לא לקבל נשים, אך הכיר בגופים שמקבלים נשים, ועל כן איפשר ביקורי נשים מאותם גופים. באספה השנתית של המזרח הגדול שנערכה ב-3 עד 5 בספטמבר 2009 בליון שבצרפת, החליטו הצירים (שאינם נציגים נבחרים) נגד קבלת נשים לבנייה החופשית. ^[3] בעד קבלת נשים הצביעו 44 אחוז מן הצירים. אך מאז חלק מלשכות המזרח הגדול כבר החלו לקבל נשים במהלך 2009 עוד לפני החלטת האספה הכללית ולאחר מספר שנים הכיר המזרח הגדול בשינוי וכיום לשכות של המזרח הגדול יכולות לקבל נשים לשורותיהן.

ארגונים של בנייה חופשית מעורבת

ראו גם

נשים בבנייה החופשית

הערות שוליים

[1] Huffmire, Casey R. Women and Freemasonry in France and Germany.

[2] הלשכה האזוטרית של בונים חופשיים

[3] דיווח על האספה השנתית במזרח הגדול

[1]

[2]

[3]