לדלג לתוכן

בנזוקאין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנזוקאין
שם סיסטמטי אתיל 4-אמינובנזואט
כתיב כימי C₉H₁₁NO₂ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 165.189 גרם/מול
מספר CAS 94-09-7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנזוקאין (Benzocaine) הוא חומר המיועד לאילחוש והרדמה מקומית. בנזוקאין הוא נגזרת של החומר לידוקאין והוא חלש ממנו באופן ההשפעה המיידית ומשך ההשפעה. השימוש בבנזוקאין הוא בעיקר בתעשיית התרופות והקוסמטיקה, כאשר הוא משמש כמרכיב הפעיל בתרופות ללא מרשם להפחתת כאב או אי נוחות הנגרמים על ידי גירויי עור קלים, כאבי גרון, כוויות שמש, כאבים מצמיחת שיניים אצל תינוקות, גירוי וגינלי או רקטלי, ציפורניים חודרניות, טחורים, ועוד. בנוסף, בנזוקאין משמש בקונדומים מסוימים, דוגמת דורקס Performa, כחומר מאלחש לעיכוב השפיכה.

בנזוקאין סונתז לראשונה ב-1890 על ידי הכימאי הגרמני אדוארד ריצרט (Eduard Ritsert)[1] הוא הוכנס לשוק בשנת 1902 תחת השם "Anästhesin"[2].

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש במאלחש אוראלי בשילוב עם שתייה לפני השינה עלול להיות מסוכן.

תופעת לוואי זו נפוצה בעיקר בקרב ילדים מתחת לגיל שנתיים[3]

שימוש בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בבנזוקאין היה לרווח בישראל, בעיקר לאחר שמוצר אילחוש והרדמה אחר המבוסס על פרוקאין (אנ') (מוכר גם בשם המסחרי "נובוקאין"), שגם הוא נגזרת של לידוקאין, הוצא משימוש מפאת תופעות לוואי רבות וחיי מדף קצרים יחסית.

בנזוקאין משמש בישראל בתרופות נגד כאבי גרון (כמו קלגרון ורפאתריצין). הוא מאלחש מעט את אזור הגרון ובכך משכך את הכאב. מינונו בתרופה כ–2 מיליגרם[4]. כמו כן הבנזוקאין נמצא בשימוש בטיפולי שיניים, בתור חומר מאלחש הנמרח על ידי הרופא המטפל על החניכיים, קודם לזריקת ההרדמה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנזוקאין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Deutsche Biographie: Ritsert, Eduard
  2. ^ Ritsert, E. (1925) "Über den Werdegang des Anästhesins" (On the development of Anästhesin), Pharmazeutische Zeitung, vol. 60, pages 1006-1008. See also: Christoph Friedrich and Magdalena Klimonow, "150. Geburtstag: Eduard Ritsert und das Anaesthesin" (150th birthday: Eduard Ritsert and Anästhetsin [Benzocaine]"), Pharmazeutische Zeitung online. First published clinical study demonstrating the efficacy of benzocaine: Noorden, C. v. (1902) "Ueber para-Aminobenzoesäure-Ester als locales Anästhetikum" (On [an] ester of para-aminobenzoic acid as a local anaesthetic), Klinische Wochenschrift, vol. 39, pages 373-375
  3. ^ Benzocaine Topical Products: Sprays, Gels and Liquids - Risk of Methemoglobinemia
  4. ^ קלגרון, באתר מעבדות רפא בע"מ

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.