בנו אקמן
 | |
| לידה |
31 במרץ 1917 ברן, שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
25 בנובמבר 2008 (בגיל 91) ציריך, שווייץ |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | שווייץ |
| מקום קבורה |
בית הקברות אוברר פריזנברג |
| מקום לימודים |
המכון הטכנולוגי של ציריך (1941) |
| מנחה לדוקטורט |
היינץ הופף, Ferdinand Gonseth |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Johannes Michael Ebersold, Max Jeger, Jean Poncet, Brigitte Wettstein, Hans Rudolf Schneebeli, Manuel Castellet i Solanas, Richard Zufferey, Rolf Lundmark, Hanna Plesko-Meier, Balz Christoph Bürgisser, Hansruedi Widmer, Jean-Claude Pont, Elisabeth Dubach-Szodoray, Evelyn Schorta-Schrag, Willi Meier, Paul G. Ledergerber, Franz Jakob Näf, Claude Gronstein, Bernhard Ruh, Ghislain Joseph Wies, Luzius Grünenfelder, Bernhard Gagliardi, Andreas Müller, Hans-Peter Bauer, Herbert Suter, Paolo Venzi, Christian Wissler, Arthur Gut, Linda Fornera, Alexander J. P. Lage, Martin Huber, Othmar Staffelbach, Johannes Hübschmann, Hermann-Josef Biner, Heinz Müller, Herbert Egli, Christian Glaus, Franz Bachmann, Heinrich Kleisli, חיים גוגנהיימר, Henri Carnal, Max-Albert Knus, Alfred Frölicher, Urs Stammbach, Guido Mislin, מישל קרבאירה, ארנסט ספקר, Manuel Ojanguren, Emil Stamm, Erwin Bolthausen, Robert Bieri, Alfred Aeppli, Hans Ulrich Kubli, Armin Frei, Albert Georges Ghenzi, Hans Heiner Storrer, Heinz Vögele, François Sigrist, Ulrich Suter, Hans Ulrich Hösli, René Pierre Held, Jean-Marc Terrier, Marcel Déruaz, Roland Stärk, Caspar Robert Curjel, Adrian Kirchhoff, Werner Thöni, Werner Meier, Heinrich Matzinger, Milton Jacob Fatt, Peter J. Huber, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים |
Jean-Pierre Eckmann |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בטופולוגיה אלגברית ובאלגברה הומולוגית | |
  | |
בנו אקמן (Beno Eckmann; 31 במרץ 1917 – 25 בנובמבר 2008) היה מתמטיקאי שווייצרי, שנודע בעיקר בזכות התרומות שלו לטופולוגיה אלגברית ולאלגברה הומולוגית.
אקמן סיים אם לימודי הדוקטורט ב-ETH בציריך בשנת 1942, תחת הנחייתו של היינץ הופף. הוא כיהן מספר שנים כפרופסור חבר באוניברסיטה של לוזאן, וחזר ל-ETH, שם נשאר עד פרישתו בשנת 1984. ב-1964 ייסד את המכון למתמטיקה בשווייץ, שאותו ניהל ב-20 השנים הבאות. אקמן הנחה 60 תלמידי דוקטורט.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו אקמן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- בנו אקמן, באתר MacTutor (באנגלית)
- בנו אקמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)