בנו
בֶּנוּ (Bennu, Benu) הוא שמו של עוף החול, כפי שהוא מופיע במיתולוגיה המצרית. הבנו נחשב אצל המצרים הקדומים ציפור קודש של הליופוליס וסמל לידת השמש. בהירוגליף המצרית הבנו מסמל את בה (ba) או בתקופה מאוחרת יותר את נשמתו של האל רע מפני שבדומה לעוף החול, היה האל עולה בלהבות מדי ערב בשקיעה וקם לתחייה מחדש עם שחר. במיתולוגיה המצרית קיימות גרסאות שונות לסיפור הבריאה של הבנו. על פי, אחת מהם, אתום ברא את ה"בנו". על פי גרסה אחרת, בנו ברא את עצמו מהאש ששרפה עץ קדוש בתחומי בית המקדש של רע. הרודוטוס מזכיר את הציפור ביצירתו היסטוריה.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שהשם הנפוץ של הציפור הוא בנו, השם המקורי נהגה ב"בנן" בידי המצרים, מילולית "לזרוח" וקשור לסיפור המבול של הנילוס, תחיית המתים, והשמש. הבנו התקשר להצפה של הנילוס, עוד מימי התוהו ובוהו, בתחילת הבריאה. הוא נחשב ליצור הראשון שעמד על הגבעה הקדמונית, בנבן (benben) שהתפרצה ממי הבריאה והואר לראשונה באמצעות האל אתום. לכן, הוא נקשר לנילוס ולהצפות העונתיות שמתרחשות בו בחודשי יוני עד ספטמבר.
בשפה היוונית העתיקה נקרא עוף החול בשם Φοῖνιξ, 'פוינִיקְס'. ייתכן ושם העם הפיניקי נגזר משמה של ציפור זו.
