בנג'מין הוקינס
 | |||||||||||
| לידה |
15 באוגוסט 1754 מחוז גרנוויל, פרובינציית קרוליינה הצפונית, אמריקה הבריטית .svg){kind=small}  | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 ביוני 1816 (בגיל 61) מחוז קרופורד, ג'ורג'יה, ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||||||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת פרינסטון | ||||||||||
| מפלגה |
המפלגה הפדרליסטית | ||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
בנג'מין הוקינס (באנגלית: Benjamin Hawkins; 15 באוגוסט 1754 – 6 ביוני 1816[1]) היה בעל מטעים אמריקאי, מדינאי וסוכן אינדיאני אמריקאי. הוא היה ציר בקונגרס הקונטיננטלי וסנאטור אמריקאי מקרוליינה הצפונית, לאחר שגדל בקרב אליטת המטעים. הוא מונה על ידי ג'ורג' וושינגטון בשנת 1796 כאחד משלושה נציבים לקרייקס, בשנת 1801 כינה אותו הנשיא ג'פרסון "הסוכן הראשי לענייני אינדיאנים מדרום לנהר אוהיו", והיה הסוכן האינדיאני העיקרי לאינדיאנים של קריק.
הוקינס הקים את סוכנות קריק ואת המטע שלו ליד רוברטה, ג'ורג'יה של ימינו, במה שהפך למחוז קרופורד. הוא למד את שפת המוסקוגי, והייתה לו אשה משבט הקריק, לוויניה דאונס, כרעיה חוקית, אשר בחברה המטרילינאלית של הקריק סיפקה כניסה לעולם הזה. היו לו ממנה שבעה ילדים, למרות שהוא התנגד ללחץ קריק להתחתן איתה עד סמוך לסוף חייו. הוא כתב רבות על הנחל ושבטים דרום-מזרחיים אחרים: הצ'וקטאו, הצ'רוקי והצ'יקסאו. בסופו של דבר הוא בנה מתחם גדול באמצעות עבודת עבדים אפריקאית, כולל טחנות, וגידל כמות ניכרת של בקר וחזירים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנג'מין הוקינס נולד לפילמון הוקינס ולדליה (מרטין) הוקינס ב-15 באוגוסט 1754, והיה השלישי מבין ארבעה בנים. למשפחה היה מטע עבדים במה שהיה אז מחוז גרנוויל, קרוליינה הצפונית, אך כיום הוא מחוז וורן. הוא למד בבתי הספר המחוזיים, ולאחר מכן בקולג' של ניו ג'רזי (לימים הפך לאוניברסיטת פרינסטון). הוא היה "מיומן במספר שפות",[2] יכולת לשונית שתאפשר לו מאוחר יותר ללמוד שפות אינדיאניות. כשהקולג' (שהוא מעולם לא סיים) נסגר זמנית עקב פרוץ המלחמה, הוקינס הוסמך לקולונל ושימש מספר שנים במטהו של ג'ורג' וושינגטון כמתורגמן הראשי שלו לצרפתית.[2]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוקינס שוחרר מהשירות הפדרלי בסוף 1777, כאשר וושינגטון למד לסמוך על לה פאייט בהתמודדות עם הצרפתים. הוא חזר הביתה, שם נבחר לבית הנבחרים של קרוליינה הצפונית ב-1778. הוא שירת שם עד 1779, ושוב ב-1784. העצרת הכללית של קרוליינה הצפונית שלחה אותו לקונגרס הקונטיננטלי כנציגם מ-1781 עד 1783, ושוב ב-1787.
בשנת 1789, הוקינס היה נציג של אמנת פאייטוויל שאשררה את חוקת ארצות הברית. הוא נבחר לסנאט האמריקאי הראשון, שם כיהן בין השנים 1789–1795. למרות שבסנאט לא היו מפלגות פוליטיות מאורגנות באותה תקופה, דעותיו של הוקינס תאמו לקבוצות שונות. בתחילת הקריירה שלו בסנאט, הוא נמנה בשורות אותם סנאטורים שנחשבו כפרו-אדמיניסטרטיביים, אך עד הקונגרס השלישי, הוא בדרך כלל צידד בסנאטורים של המפלגה המפלגה הרפובליקנית או האנטי-אדמיניסטרטיבית.
סוכן אינדיאני אמריקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1785, הוקינס שימש כנציג של הקונגרס במשא ומתן על קרקע עם האינדיאנים של שבט הקריק בדרום מזרח. הוא הצליח בדרך כלל, ושכנע את השבט להפחית את הפשיטות שלהם במשך כמה שנים, למרות שלא יכול היה לסכם הסכם רשמי. שבט הקריק רצה להתמודד עם 'איש הראש'. לבסוף הם חתמו על הסכם ניו יורק (1790) לאחר שהוקינס שכנע את ג'ורג' וושינגטון להיות מעורב.[3]
בשנת 1786, הוקינס ועמיתיו הסוכנים האינדיאניים אנדרו פיקנס וג'וזף מרטין חתמו על הסכם עם אומת צ'וקטאו בעיר העתיקה של סנקה, הידועה גם בשם הופוול, המטע של אנדרו פיקנס, ליד קלמסון, קרוליינה הדרומית. הם קבעו את הגבולות לאדמות צ'וקטאו וכן הוראות ליחסים בין השבט לממשלת ארצות הברית.[4]
בשנת 1789, נראה היה שהתנאים בקרב שבט הקריק הצביעו על דחיפות לשובו לארץ הקריק. בהתאם לכך, הוא עזב את טנסי בתחילת ספטמבר לפורט וילקינסון על נהר האוקוני בג'ורג'יה. החודשים הבאים עברו עם שבט הקריק. 1 בינואר 1789 נקבע כתאריך לכינוס הנציבים להפעלת קו קריק בהתאם להסכמים בניו יורק ובקולריין. להוקינס היה קושי מסוים לשכנע את הקריקס להסכים להפעלת הקו, שכן רבים מהלוחמים הצעירים יותר התנגדו. ב-16 בפברואר דיווח הוקינס למזכיר המלחמה, ג'יימס מקהנרי, שהקו עבר מנהר הטוגאלו מעל הר קורהי אל היובל הדרומי הראשי של נהר האוקוני. למרות שכ-16 משפחות של ג'ורג'ים נמצאו על אדמות קריק באזור הידוע כ-Wofford's Settlement, למקהנרי נאמר "...אני שמח שהצלחתי להבטיח לך שלא היה מגוון דעות בינינו, ושהקו נסגר בהרמוניה מושלמת[5] "קו זה נודע בתור קו הוקינס.[6]
בשנת 1796, וושינגטון מינה את בנג'מין הוקינס למפקח הכללי לענייני אינדיאנים, ועסק בכל השבטים מדרום לנהר אוהיו. כסוכן ראשי של שבט קריק, הוקינס עבר במהרה למחוז קרופורד של היום בג'ורג'יה, שם הקים את ביתו ואת סוכנות קריק. הוא למד את השפה ואומץ ליד שבט הקריק. הוא כתב רבות עליהם ועל שאר השבטים הדרום-מזרחיים.
ג'ורג'יה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכניותיו של הוקינס עבור האינדיאנים היו "תוכנית ציוויליזציה", בכך התכוון לאמץ את אורח החיים האירופי-אמריקאי, גידול יבולים ובעלי חיים בחוות. הוא החל ללמד שיטות חקלאות אירופאיות-אמריקאיות לשבט הקריק, והקים חווה בבית שלו ושל לוויניה על נהר הפלינט. הוא הביא את פועליו השחורים המשועבדים מקרוליינה הצפונית,[7] ובסופו של דבר רכש אחרים. הוא שכר עובדים אחרים שיסייעו להם לפנות כמה מאות דונמים למטע שלו. הם בנו עבור הסוכנות מנסרה, טחנת גרעיני תבואה ותחנת מסחר. הוקינס הרחיב את פעילותו לכלול יותר מ-1,000 ראשי בקר ומספר רב של חזירים, וגידל "יבולים עצומים" של תירס ומצרכים אחרים.[7] במשך שנים הוא נפגש עם צ'יפים במרפסת שלו ודן בעניינים שם. עבודתו הקשה האישית ונדיבותו הפתוחה זיכו אותו בכבוד כזה עד שדיווחים אומרים שהוא מעולם לא איבד חיה לפושטים אינדיאנים. הוא הפך לאדם מכובד ואמין בקרב הקהילה, ונשא את התואר "האיש האהוב מארבעת האומות". נשות צ'רוקי אמרו להוקינס "שמבין כמה סוכנים אינדיאנים שביקרו אותן, הוא היה הראשון שחשב שכדאי לבדוק את מצבן של הנשים".
הוא תרם ל-19 שנות השלום בין המתיישבים לשבט, התקופה הארוכה ביותר כזו במהלך ההתיישבות האירופית-אמריקאית. כאשר בשנת 1806 הממשלה בנתה מבצר בקו השפך של נהר אוקמולג'י, כדי להגן על התיישבויות מתרחבות ממש מזרחית למייקון המודרנית, ג'ורג'יה, הממשלה כינתה אותו פורט בנג'מין הוקינס לכבודו.
הוקינס ראה שחלק ניכר מעבודתו לשימור השלום נהרס ב-1812. קבוצה של מורדי קריק, הידועים כ-Red Sticks, פעלו להחיות דרכים מסורתיות ולבלום את הפלישה של אמריקאים אירופאים. מלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה בין שבטי הקריק התרחשה במקביל למלחמת 1812.
במהלך מלחמת קריק של 1813–1814, הוקינס ארגן אינדיאני קריק "ידידותיים" בפיקודו של הצ'יף ויליאם מקינטוש כדי לסייע למיליציות של ג'ורג'יה וטנסי בגיחותיהם נגד ה-Red Sticks המסורתיים.[8] הגנרל אנדרו ג'קסון הוביל את תבוסת המקלות האדומים בקרב פרסה בנד, באלבמה של היום. הוקינס לא היה מסוגל להשתתף במשא ומתן על הסכם פורט ג'קסון באוגוסט 1814, שחייב את בני הקריק לוותר על רוב שטחם ולוותר על אורח חייהם. הוקינס ארגן מאוחר יותר לוחמי קריק "ידידותיים" כדי להתנגד לכוח בריטי על נהר האפלאצ'יקולה שאיים לגייס את ה-Red Sticks הפזורים ולהצית מחדש את המלחמה על גבול ג'ורג'יה. לאחר נסיגת הבריטים ב-1815, הוקינס ארגן כוח נוסף כאשר מת ממחלה פתאומית ב-6 ביוני 1816.
הוקינס ניסה יותר מפעם אחת להתפטר מתפקידו ולחזור מגבול ג'ורג'יה, אך אף נשיא לא הסכים להתפטרותו (דייל קוקס אומר שהנשיא מונרו קיבל את התפטרותו, אבל הוקינס מת לפני שמונרו הפך לנשיא). הוא נשאר מפקח עד מותו. לקראת סוף חייו, הוא נישא רשמית ללוויניה דאונס בטקס אירופאי-אמריקאי, מה שהפך את ילדיהם ללגיטימיים בחברה בארצות הברית. הם כבר השתייכו לקלאן של דאונס בקרב הקריק, שהיה להם מערכת קרבה מטרילינאלית. הילדים זכו למעמד מהחמולה והאנשים של אמם, ואחיה הבכור של אמם היה בדרך כלל חשוב יותר בחייהם מאשר אביהם הביולוגי.
בנג'מין הוקינס נקבר בסוכנות קריק ליד נהר הפלינט ורוברטה, ג'ורג'יה. כסוכן אינדיאני ירש אותו דייוויד מיטשל, מושל ג'ורג'יה לשעבר.
פורט הוקינס נבנה ומשקיף על האתר העתיק מאז הוגדר כאנדרטה הלאומית של אוקמולג'י. חושף 17,000 שנים של מגורים אנושיים, זהו נקודת ציון היסטורית לאומית והיה קדוש במשך מאות שנים לשבט הקריק. יש בו תלוליות עפר מסיביות שנבנו לפני כמעט 1,000 שנה כביטוי לעולם הדתי והפוליטי של תרבות המיסיסיפי, האבות הקדמונים של הקריק.
הוקינס ועבדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטע של הוקינס עובד על ידי עבודה משועבדת, אך מעבר לכך התעלמו מהרקורד האומלל שלו על עבדות. הוא הפך את סוכנות קריק ואת פורט הוקינס לתחנות החזקה עבור עבדים נמלטים, ושילם לאינדיאנים 50 דולר (שווה ערך ל-$1,017 בשנת 2023) על כל נמלט שנמסר לשם (הוא ציפה לקבל החזר מבעליהם). לשחורים שנתפסו שלא היה להם בעלים, הוא אמר לבני הקריק לשמור; כלומר, הוא עודד עבדות בין בין בני הקריק.
הוקינס היה זה שהשתמש לראשונה במונח מבצר כושי כדי להתייחס לעמדה הבריטית על נהר האפלאצ'יקולה, באותה תקופה בפלורידה הספרדית. הוקינס החל בקריאה ללכידה או להשמדתה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא התחתן עם סוזן לוויניה דאונס, אשר חלק מאמינים שהייתה אישה אינדיאנית משבט קריק (בני הקריק רצו שהוא ייקח אשה משבט הקריק), בעוד שראיות אחרות מצביעות על כך שהייתה אישה לבנה. היו להם בסך הכל שש בנות: ג'ורג'יה, מוסקוגי, צ'רוקי, קרולינה, וירג'יניה וג'פרסוניה, ובן אחד, ג'יימס מדיסון הוקינס. בשנת 1812, מתוך מחשבה שהוא על ערש דווי, הוקינס התחתן מחדש עם אשתו סוזן לוויניה דאונס כדי לוודא שילדיהם לגיטימיים בחברה האמריקאית. ג'פרסוניה נולדה לאחר נישואים אלה.
הוקינס היה מקורב לאחיינו ויליאם הוקינס, שאותו הפך למנהל שותף באחוזה שלו יחד עם אשתו; הוא הוריש לוויליאם חלק מהאחוזה שלו, שנחשבה גדולה למדי. עזבון זה הפך למקור מחלוקת בין יורשיו, במיוחד מכיוון שהוא לא שינה את צוואתו לכלול את בתו הצעירה ג'פרסוניה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנג'מין הוקינס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- בנג'מין הוקינס, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Foster II, H. Thomas (2013). "Benjamin Hawkins". Encyclopedia of Alabama. Auburn University.
- ^ 1 2 "Benjamin Hawkins". Encyclopedia of Georgia. אורכב מ-המקור ב-8 באוקטובר 2008. נבדק ב-12 ביוני 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Kokomoor, Kevin (2015). "Creeks, Federalists, and the Idea of Coexistence in the Early Republic". Journal of Southern History. 81 (4): 803–842. נבדק ב-5 בפברואר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Horatio Bardwell Cushman, History of Choctaw, Chickasaw and Natchez Indians, Greenville, Texas: Headlight Printing House, 1899
- ^ Pound, Merritt B. (1957). Benjamin Hawkins, Indian agent. Athens: University of Georgia Press. p. 130. ISBN 9780820334516. נבדק ב-14 במאי 2016.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Hawkins Line". GeorgiaInfo: an Online Georgia Almanac. נבדק ב-14 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Weeks, Stephen B. (1916). "Life of Benjamin Hawkins". Letters of Benjamin Hawkins, 1796-1806. Collections of the Georgia Historical Society, 9. Savannah, Georgia: Georgia Historical Society. p. 10.
- ^ Ethridge, Robbie. "Benjamin Hawkins (1754-1816)". New Georgia Encyclopedia. נבדק ב-14 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה)