לדלג לתוכן

בן שפירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן שפירו
Ben Shapiro
בן שפירו, 2018
בן שפירו, 2018
לידה 15 בינואר 1984 (בן 40)
לוס אנג'לס, ארצות הברית
שם לידה Benjamin Aaron Shapiro
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
תקופת הפעילות מ-2001
עיסוק עורך דין, איש עסקים, בעל טור, איש תקשורת, סופר, פרשן פוליטי
מעסיק חדשות ברייטברט, KRLA, The Daily Wire, Goodwin עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מור טולדנו
צאצאים 4
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק officialbenshapiro
טוויטר benshapiro
טלגרם benshapiro
אתר רשמי
חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנימין "בן" אהרון שפירו (באנגלית: Benjamin "Ben" Aaron Shapiro; נולד ב-15 בינואר 1984) הוא עורך דין, איש תקשורת, איש עסקים, סופר ופרשן פוליטי אמריקאי-יהודי-אורתודוקסי.

שפירו כותב טורים ב-"Creators Syndicate" (אנ'), ב"ניוזוויק" וב"עמי", ומשמש כעורך אמריטוס של The Daily Wire שהיה שותף להקמתו ב-2015. שפירו הוא המנחה של הפודקסט הפוליטי היומי "המופע של בן שפירו". שפירו היה העורך הכללי של אתר החדשות האמריקאי חדשות ברייטברט בשנים 2012 עד 2016. כתב 16 ספרים, בהם רבי-מכר. הוא מופיע באופן תדיר ברשת הטלוויזיה "פוקס ניוז" כפרשן פוליטי ונואם בקמפוסים ובקולג'ים. שפירו מזוהה עם הימין השמרני בארצות הברית.

הוא מרבה להשתתף בוויכוחים פומביים, להתראיין ולהרצות, גם באתרי חדשות או אוניברסיטאות אמריקניות המזוהים עם השמאל הפוליטי. הרצאותיו מלוות בקביעות בהפגנות נגד והפרות סדר בניסיון למנוע את הרצאותיו.[1][2][3][4][5]

עם כ-20 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, סרטונים של שפירו נהפכו לוויראליים עם עשרות מיליוני צפיות.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו נולד בלוס אנג'לס שבקליפורניה למשפחה יהודית קונסרבטיבית ממוצא אשכנזי.[6][7] יש לו שלוש אחיות צעירות ממנו. שני הוריו עבדו בהוליווד, אמו הייתה מנכ"לית של חברת טלוויזיה ואביו היה מלחין.[8] בת דודתו היא השחקנית מארה וילסון. כשהיה בן 9 עברה משפחתו ליהדות אורתודוקסית.[7] בבית הספר היסודי הוקפץ פעמיים כיתה. למד בפנימיית ישיבת רמב"ם ובישיבה יוניברסיטי לוס אנג'לס (YULA). בגיל 17 היה לכותב הטור העיתונאי בתפוצה ארצית הצעיר בתולדות ארצות הברית, כשהועסק על ידי Creators Syndicate.

ב-2004 סיים לימודי תואר ראשון בהצטיינות יתרה במדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. ב-2007 סיים לימודי משפטים בהצטיינות באוניברסיטת הרווארד. לאחר הלימודים התמחה בעריכת דין במשרד "Goodwin Procter" והחל לעבוד כעורך דין.

ב-2012 החל לכתוב טורי פרשנות באתר "חדשות ברייטברט". ב-2013 ייסד עם דייוויד הורוביץ את אתר ביקורת התקשורת "TruthRevolt".

ב-2015 ייסד את האתר "The Daily Wire", שבו הוא שימש כעורך ראשי. ביוני 2020 פרש מתפקידו כעורך ראשי, וקיבל על עצמו את תפקידו של עורך אמריטוס. ג'ון ביקלי הוכרז כעורך הראשי הבא של האתר.

מ-2019 הוא משדר פודקסט פופולרי בשם "המופע של בן שפירו".

ב-26 בינואר 2024 שיתף פעולה עם הראפר טום מקדונלד והוציא ביחד איתו שיר לראשונה בשם "Facts" (אנ'). השיר שמכיל מסרים שמרנים-ימניים הפך בין לילה ללהיט בארצות הברית, צבר קרוב ל-5 מיליון צפיות ביוטיוב בלילה אחד, וטיפס למקום הראשון של שורת רשימות השמעה, כולל iTunes.

עמדותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אידאולוגיה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו מזוהה עם הימין השמרני בארצות הברית. עמדותיו הכלכליות קפיטליסטיות. הוא נוהג לבקר את שיטת הדמוקרטיה הסוציאליסטית הן מהפן הכלכלי והן מהפן המוסרי. מהפן הכלכלי הוא טוען שהיא הביאה לכישלון הקומוניזם וכן למשבר הכלכלי בן ימינו בוונצואלה. מהפן המוסרי הוא רואה חוסר צדק בלקיחת כסף מאדם רק מפני שהוא עשיר, ומשייך לדמוקרטיה הסוציאליסטית את האכזריות שבה שלטונות קומוניסטיים הגיעו לרצח המוני של בני עמם למען המטרה הקומוניסטית.

במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 שפירו תמך בטד קרוז והתנגד למועמדותו של דונלד טראמפ.[9][10] באותן בחירות שפירו לא הצביע,[11] ורמז כי בחירה בטראמפ הייתה יותר הצבעה נגד הילרי קלינטון מאשר הצבעה למען טראמפ[12].

נואם בפיסגת סטודנטים, פלורידה 2019.

עם זאת, בבחירות לנשיאות ארצות הברית שנערכו ב-2020 הודיע שפירו כי יצביע לטראמפ, משום שטעה לגבי מדיניותו, משום שהנזק באישיותו של טראמפ כבר נגרם, ובעיקר משום ש"הדמוקרטים השתגעו לגמרי".[13]

במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית של 2024, אמר שפירו ששני המועמדים המרכזיים (הנשיא המכהן ביידן, והנשיא לשעבר טראמפ) גרועים, ו"ה (מפלגה) הראשונה לשפיות תנצח".

גזע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו סבור כי אפרו-אמריקאים היו בעבר קורבנות של אי-צדק בארצות הברית, וישנה גזענות גם כיום, אך אין כיום אי-צדק מערכתי נרחב בהקשר זה.[6][14] לדעתו, ארצות הברית לא הוקמה על בסיס העבדות, אלא למרות העבדות.[15]

שפירו הוקיע את חבר הקונגרס האמריקאי סטיב קינג בינואר 2019, לאחר שקינג הגן על המונחים "עליונות לבנה" ו"לאומנות לבנה". שפירו קרא להוקיע אותו ותמך במתחרה העיקרי של קינג בשנת 2020, רנדי פינסטרה.[16]

דת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נואם בוועידה השמרנית 2018

שפירו הוא יהודי מודרני אורתודוקסי. הוא מתח ביקורת על פרקטיקות יהודיות ליברליות וטען כי היהדות הרפורמית אינה אופציה קבילה.[17] לדעתו, התמיכה של הקהילה הרפורמית בטרנסג׳נדרים מעידה שיהודים רפורמים אינם יהודים.[18]

בשנת 2011 כתב כי 78% מהיהודים הצביעו בבחירות 2008 לאובמה. לדבריו, רובם של מצביעים אלה הם יהודים בשמם בלבד, שלא אכפת להם ממדינת ישראל או שהם דואגים לגביה פחות מאשר לגבי הפלות, נישואים הומוסקסואליים וההתחממות הגלובלית.[19] גם על ברני סנדרס כתב שפירו שהוא יהודי בשמו בלבד.[20]

הוא סבור שמדינת ישראל לא צריכה להשקיע מאמצים מיוחדים בקהילות לא אורתודוקסיות בארצות הברית, משום שרוב חבריהן לא יישארו חלק מהעם היהודי בעוד דור או שניים. עם זאת הוא תומך בקירובם לישראל של צעירים יהודים בעזרת תוכניות כגון "תגלית".[21]

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו תומך בהתיישבות היהודית בישראל וביהודה ושומרון. הוא מתנגד לפתרון שתי המדינות.[22]

בשנת 2003 פרסם מאמר בו קרא ל"טרנספר של הפלסטינים והערבים-ישראלים החוצה מיהודה ושומרון, מרצועת עזה ומישראל". הוא טען ש"גירוש של אוכלוסייה עוינת היא דרך נפוצה ואפקטיבית למנוע הסתבכויות אלימות". בנוסף באותו מאמר, שפירו טען ש"האידאולוגיה של האוכלוסייה הפלסטינית זהה לזו של ארגון טרור".[23] העיתונאי האמריקאי ג'פרי גולדברג מתח ביקורת רבה על הערות אלה והביא אותן כדוגמה להתנהגותו ה"פשיסטית" של שפירו, לטענתו.[24][25] ב-2013 שפירו חזר בו בנוגע לגדה המערבית, וכתב שטרנספר כזה "אינו אנושי, אינו מעשי ולא יוביל לשלום בין ישראל לפלסטינים".[26][27]

יחד עם לואי גומרט, 2018

הפלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו תומך באיסור על הפלות,[6] כולל במקרים של אונס וגילוי עריות, למעט במקרים שסמכות רפואית קובעת שחיי האם בסכנה כתוצאה מההיריון.[28][29] הוא סבור כי הפלה היא מעשה אלים[28][29] ושיש להעמיד לדין רופאים שמבצעים הפלות.[30] הוא התייחס לנשים שעברו הפלות כאל "הורגות תינוקות".[31][32][33]

להט"ב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו סבור כי גבר ואישה מגדלים ילדים בצורה טובה יותר בהשוואה לשני גברים או לשתי נשים,[31] ותיאר את ההומוסקסואליות כחטא.[30] בשנת 2010 כתב כי הסרת ההומוסקסואליות כמחלת נפש מה-DSM נבעה מתקינות פוליטית ולא מנימוקים מדעיים, משום ששיעור הדיכאון וההתמכרות לסמים בקרב הומוסקסואלים גבוה יותר, משום שהם "סוטים מבחינה סטטיסטית" ומשום שאין ביכולתם להתרבות.[34] הוא מתנגד לפסק דין אוברגפל נגד הודג'ס של בית המשפט העליון שקבע כי נישואים חד-מיניים הם זכות חוקתית.[35][36][37] עם זאת, הוא מתנגד למעורבות הממשלה בנישואים, והביע דאגה שבגלל פסק הדין האמור עלולה הממשלה לנסות לאלץ מוסדות דת לקיים נישואים חד-מיניים.[38][39]

שפירו סבור כי טרנסג'נדרים סובלים ממחלת נפש.[40][41] לדבריו, אי אפשר לשנות את המגדר או את המין "כבמטה קסם".[6] הוא מתנגד לכפייה על רופאים לבצע ניתוחים לשינוי מין, אך אינו מתנגד לאפשר לאדם בגיר המעוניין בכך לעשות ניתוח כזה מרצונו החופשי. הוא מרבה לצטט מחקרים המראים כי ניתוחים אלו אינם פותרים את הבעיה של המטופל ובאופן סטטיסטי מגבירים אותה.[42]

בשנת 2019, בתגובה להצעתו של חבר בית הנבחרים בטו או'רורק להסיר את מעמד הפטור ממס של מוסדות דתיים המתנגדים לנישואים חד-מיניים, אמר שפירו כי אם הוא ינסה להטיף לילדיו בבתי הספר הדתיים, הוא ייאלץ לעזוב את המדינה או להרים אקדח.[43]

מוסלמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר משנת 2002 כתב שפירו, "ממש נמאס לי מאנשים שמייללים על 'קורבנות אזרחיים'... כשאני רואה בעיתונים שאזרחים באפגניסטן או בגדה המערבית נהרגו על ידי כוחות אמריקאים או ישראלים, לא באמת אכפת לי". שפירו הצהיר כי "חייל אמריקאי אחד שווה הרבה יותר מאזרח אפגני", ואמר כי האזרחים האפגנים הם "מוסלמים פונדמנטליסטים" המספקים מחסה לטרוריסטים או נותנים להם כסף.[44] שפירו התנצל מאוחר יותר על אמירות אלו. הוא כתב כי המאמר משנת 2002 היה "פשוט גרוע, חד וחלק, ומשהו שהלוואי שמעולם לא הייתי כותב". לדבריו, למרות שהוא עדיין מסכים חלקית עם עיקר המאמר שלו – "שעלינו לחשב את הסיכון לאנשי הצבא האמריקאי כשאנחנו מתכננים הוראות פתיחה באש" – הוא ביטא את הנקודה הזו "בצורה הגרועה ביותר", ופישט את הנושא "מעבר לגבולות המוסר (במיוחד בהטלת ספק במעמד האזרחי של אזרחים מסוימים)".[45]

שפירו טען כי מהגרים ממדינות מוסלמיות מבזים את ארצות הברית.[46]

שינוי האקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו טוען בניגוד לקונצנזוס המדעי שאין דרך מוכחת לאמוד את שיעור השפעת האדם על התחממות הגלובלית ולזהותו כגורם ההשפעה המרכזי. כמו כן הוא מתייחס לשיח הציבורי סביב שינויי האקלים כביטוי של "היסטריה"[47] ודוחה את סיווגם כגורם סיכון אסון עולמי: ”שמעתם ששינויי האקלים עומדים לשים קץ לכל החיים על פני כדור הארץ; שהם מעמידים את הציוויליזציה בסכנה קיומית... אלו שקרים”.[48][49] הלכה למעשה שפירו תרם להכחשת שינוי אקלים באופן אקטיבי כשב-2023 נחשף כי אתרו "The Daily Wire" שילם לגוגל כדי לקבל חשיפה עבור חיפושים כמו "שינויי אקלים הם מתיחה" (“climate change is a hoax”) ו"מדוע שינויי האקלים מזויפים" (“why is climate change fake”) במטרה לפרסם ולהפיץ מיסאינפורמציה בנושא שינוי האקלים.[50]

תשובתו בדיבייט שנערך ב-2017 בנושא משבר האקלים הפכה לסרטון ויראלי, כשטען שאנשי שוק חופשי רציונליים כבר מצוידים בכלים להתמודד עם המשבר: ”הבה נניח, לצורך הויכוח, שמפלס המים עולה בכל רחבי העולם, [...] ונניח שכל אזורי שפלת החוף יעלו מתחת למים. [...] אתם חושבים שאנשים לא ימכרו את בתיהם ויעברו?”[51][52] החוקרים רבקה מילר, קתרין מאך, וכריס פילד טענו במאמר משותף בכתב העת 'סיינטיפיק אמריקן' כי שפירו מייצג "צורה מסוכנת של הכחשת אקלים", כזו שמכירה בערך של הסתגלות לאקלים המשתנה, אך מסרבת להכיר בחשיבות הקריטית של הגבלת שינויי אקלים עתידיים.[53]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי למור טולדנו, ישראלית-אמריקאית , רופאה במקצועה, ואב לשתי בנות ושני בנים. מתגוררים בפלורידה שבארצות הברית.

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Brainwashed: How Universities Indoctrinate America's Youth, יצא לאור ב-2004, מתאר את ההטיה הליברלית במערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית
  • Porn Generation: How Social Liberalism Is Corrupting Our Future, יצא לאור ב-2005, סוקר כיצד ליברליזם חברתי בכלל, ופורנוגרפיה בפרט, הורסים את העתיד
  • Project President: Bad Hair and Botox on the Road to the White House, יצא לאור ב-2008, סוקר את העיסוק במראה ובהתנהגות נשיאי ארצות הברית יותר מעמדותיהם
  • Primetime Propaganda: The True Hollywood Story of How the Left Took Over Your TV, יצא לאור ב-2011, עוסק בהטייה הפוליטית השמאלית של המדיה האמריקאית
  • Bullies: How the Left's Culture of Fear and Intimidation Silences Americans, יצא לאור ב-2012, עוסק בשמאל האמריקאי, במדיה הליברלית ומלחמתה בשמרנים
  • The People vs. Barack Obama: The Criminal Case Against the Obama Administration, יצא לאור ב-2014, טוען לניצול לרעה של משרת נשיא ארצות הברית על ידי ברק אובמה בעת כהונתו בתפקיד
  • How to Debate Leftists and Destroy Them: 11 Rules for Winning the Argument, יצא לאור ב-2014
  • A Moral Universe Torn Apart, יצא לאור ב-2014, אוסף טורים שפרסם באותה שנה
  • What's Fair: And Other Short Stories, יצא לאור ב-2015, לקט סיפורים קצרים
  • True Allegiance, יצא לאור ב-2016, סיפורת
  • The Right Side of History: How Reason and Moral Purpose Made the West Great, יצא לאור ב-2019 ונכנס היישר לראש רשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס. בו הוא מתאר את ההיסטוריה של תרבות המערב, ואיך לדעתו שילוב של "טלוס" יווני וזכויות אדם בסגנון יהודי יצרו את התרבות הטובה ביותר בכל הזמנים.
  • How to Destroy America in Three Easy Steps, יצא לאור ב-2020 (ISBN 9780063001879)

ספרים שתורגמו לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: בן שפירו
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בן שפירו
ראיונות
ביקורות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Ben Shapiro spoke at Berkeley as protesters gathered outside
  2. ^ https://www.bu.edu/today/close-ups/2019/ben-shapiro-protest/ Ben Shapiro Protest]
  3. ^ Students protest Ben Shapiro appearance at UMN St. Paul campus
  4. ^ Ben Shapiro speaks and stirs up controversy at FSU
  5. ^ DPS prepares for potential protests against Ben Shapiro’s appearance on campus
  6. ^ 1 2 3 4 Tavernise, Sabrina (23 בנובמבר 2017). "Ben Shapiro, A Provocative 'Gladiator,' Battles to Win Young Conservatives". The New York Times. ארכיון מ-8 בפברואר 2018. נבדק ב-12 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Ben Shapiro on Religion". The Online Scholar Fact Check (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-28 באוקטובר 2020. נבדק ב-2021-01-20. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Tavernise, Sabrina (2017-11-23). "Ben Shapiro, a Provocative 'Gladiator,' Battles to Win Young Conservatives". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-30.
  9. ^ "How the 'alt-right' checkmated the media". Columbia Journalism Review (באנגלית). ארכיון מ-14 באוגוסט 2017. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Ben Shapiro: Who is he and why is he so controversial?". Fox News. 18 בספטמבר 2017. ארכיון מ-26 במאי 2019. נבדק ב-26 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ madelineorr (2018-08-13). "Never Trumper Ben Shapiro: Primarying Trump Would Be 'Major Mistake'". The Federalist (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-27 ביוני 2019. נבדק ב-2020-01-20. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Tavernise, Sabrina (23 בנובמבר 2017). "Ben Shapiro, A Provocative 'Gladiator,' Battles to Win Young Conservatives". The New York Times. ארכיון מ-8 בפברואר 2018. נבדק ב-12 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Shapiro, Ben. ".@BenShapiro: I did not vote for @realDonaldTrump in 2016. I am voting for Donald Trump in 2020". Twitter (באנגלית). ארכיון מ-19 באוקטובר 2020. נבדק ב-2020-10-19. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Ben Shapiro: Teaching Minorities They Are Perpetual Victims is False, Backward, And Hurts Them". Real Clear Politics. 16 בספטמבר 2017. ארכיון מ-4 ביוני 2019. נבדק ב-1 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Boyd, Charles (10 בדצמבר 2017). "Ben Shapiro Tries To Prove That the U.S." Medium. ארכיון מ-13 בנובמבר 2018. נבדק ב-1 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Wise, Justin (10 בינואר 2019). "Ben Shapiro urges Congress to censure Steve King after he questions why term 'white supremacist' is offensive". The Hill (באנגלית). ארכיון מ-11 בינואר 2019. נבדק ב-11 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Ben Shapiro: Reform Judaism does not see Jewish identity as important, The Jerusalem Post, ‏2022-07-21 (באנגלית)
  18. ^ Ben Shapiro, Reform Judaism Backs Transgenderism Because Not Jewish, Breitbart, ‏2015-11-05 (באנגלית)
  19. ^ Shapiro, Ben (25 במאי 2011). "Jews in Name Only". Townhall. ארכיון מ-13 באפריל 2020. נבדק ב-24 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Shapiro, Ben (12 בפברואר 2016). "No, It Doesn't Matter That Bernie Sanders Is Ethnically Jewish. He's a Jew In Name Only". The Daily Wire. אורכב מ-המקור ב-14 בפברואר 2016. נבדק ב-24 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ אתר למנויים בלבד צביקה קליין, ‏"הרפורמים לא יתמכו בישראל בשעת סכנה", בעיתון מקור ראשון, 7 בספטמבר 2018
  22. ^ Shapiro, Ben (4 ביוני 2008). "The Case for Israeli Settlements". Townhall. ארכיון מ-26 במאי 2019. נבדק ב-26 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Why Doesn't The New York Times Mention Ben Shapiro's Islamophobia?". The Forward. ארכיון מ-29 במרץ 2019. נבדק ב-1 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Goldberg: Breitbart's Ben Shapiro 'fascist'". POLITICO (באנגלית). ארכיון מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Goldberg, Jeffrey (20 בפברואר 2013). "Prominent Hagel Detractor Endorses Fascistic Vision of Israel". The Atlantic (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Who is Ben Shapiro?". The Mercury News (באנגלית אמריקאית). 14 בספטמבר 2017. ארכיון מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ What Can Israel Do?, ‏13 במרץ 2018 (באנגלית).
  28. ^ 1 2 Stanglin, Doug; Miller, Ryan (18 בינואר 2019). "March for Life 2019: Vice President Pence makes surprise visit at DC rally". USA Today. ארכיון מ-13 באפריל 2019. נבדק ב-19 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ 1 2 Sebastian Murdock, You Won't Believe What Ben Shapiro Thinks About Baby Hitler, HuffPost, ‏2019-01-18 (באנגלית)
  30. ^ 1 2 Stevenson, Seth. "Whose Side Is Ben Shapiro Really On?". Slate Magazine (באנגלית). ארכיון מ-25 במאי 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ 1 2 "Ben Shapiro takes stage at UC Berkeley under extraordinary security". SFGate. 15 בספטמבר 2017. ארכיון מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-3 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Cordell-Whitney, Dionne (2019-03-01). "School Must Face Free-Speech Suit by Conservative Pundit". Courthouse News Service (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-03-22.
  33. ^ Asimov, Nanette (2017-09-14). "UC Berkeley free speech in spotlight over super-tight security plans". San Francisco Chronicle (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-03-22.
  34. ^ Shapiro, Ben (2010). "Liberals Take Over Your Brain". The Patriot Post. נבדק ב-2020-09-18.
  35. ^ Marcotte, Amanda (29 ביוני 2015). "5 Conservative Freakouts About Last Week's SCOTUS Rulings". Rolling Stone (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "Right-Wing Media Respond To Nationwide Marriage Equality: "We Should Weep For Our Country"". Media Matters for America (באנגלית). 26 ביוני 2015. ארכיון מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ Larimore, Rachael (26 ביוני 2015). "Conservative Reaction to Marriage Ruling Is Mixed". Slate (באנגלית אמריקאית). ISSN 1091-2339. ארכיון מ-30 בספטמבר 2018. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ "Ben Shapiro and Dave Rubin: Conservatism vs Leftism and Free Speech". The Rubin Report (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-28 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "The Many Faces of Ben Shapiro". Slate. ארכיון מ-25 במאי 2019. נבדק ב-12 בדצמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ Harris, Dan (בספטמבר 2017). "Outspoken conservative Ben Shapiro says political correctness breeds insanity". Nightline. ארכיון מ-5 ביולי 2018. נבדק ב-11 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Conservative commentator on future of free speech on campus". ABC News (באנגלית). 21 באוקטובר 2017. ארכיון מ-10 באוגוסט 2018. נבדק ב-12 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ A. B. C. News, Video: Outspoken conservative Ben Shapiro says political correctness breeds insanity, ABC News (באנגלית)
  43. ^ Behrmann, Savannah (11 באוקטובר 2019). "Beto O'Rourke criticized by conservatives for comment about tax-exempt status and LGBTQ rights". USA Today. ארכיון מ-5 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ Shapiro, Ben. "Enemy 'civilian casualties' ok by me". Townhall (באנגלית). ארכיון מ-25 במרץ 2019. נבדק ב-25 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Shapiro, Ben (20 ביולי 2018). "So, Here's A Giant List Of All The Dumb Stuff I've Ever Done (Don't Worry, I'll Keep Updating It)". The Daily Wire (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-29 במרץ 2019. נבדק ב-17 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ Burton Speakman, Marcus Funk, News, Nationalism, and Hegemony: The Formation of Consistent Issue Framing Throughout the U.S. Political Right, Mass Communication and Society 23, 2020-09-02, עמ' 656–681 doi: 10.1080/15205436.2020.1764973
  47. ^ בן שפירו, Debunking Climate Change Hysteria, The Daily Wire (באנגלית)
  48. ^ Geoff Dembicki, How Fracking Billionaires, Ben Shapiro, and PragerU Built a Climate Crisis–Denial Empire, Vice, ‏2022-08-25 (באנגלית)
  49. ^ SHAPIRO: Debunking Climate Change Hysteria, The Daily Wire (באנגלית)
  50. ^ Dembicki, Geoff (2023-01-27). "Google let Daily Wire advertise on 'climate change is a hoax' searches". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-29.
  51. ^ Condé Nast, Ben Shapiro's Latest Savage Own Is...Ben Shapiro, GQ, ‏2018-11-28 (באנגלית אמריקאית)
  52. ^ Ben Shapiro VS Climate Change, נבדק ב-2024-01-29
  53. ^ Rebecca Miller, Katharine Mach, Chris Field, Climate Change Is Central to California's Wildfires, Scientific American (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בן_שפירו&oldid=39887059"