בלארוסית
 | |
| מדינות |
 בלארוס,  פולין (שפה אזורית)[1] |
|---|---|
| אזורים | מזרח אירופה |
| דוברים | 5.1 מיליון |
| שפת אם | 6.3 מיליון |
| כתב |
אלפבית קירילי, אלפבית לטיני, בעבר אלפבית ערבי (על ידי הטטרים) |
| משפחה |
|
| לאום | בלארוס ובשימוש רשמי ב-12 תת-מחוזות במזרח פולין |
| מוסד | האקדמיה הלאומית למדעים של בלארוס |
| קוד שפה |
be  |
| קוד ISO 639-1 |
be |
| קוד ISO 639-2 |
bel |
| קוד ISO 639-3 |
bel |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
בלארוסית (Беларуская мова) היא שפה סלאבית מזרחית מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו היא קרובה לאוקראינית, רותנית (רוסינית), פולנית (בגלל השפעת הפולנית בתקופת האיחוד הפולני-ליטאי) ורוסית. הבלארוסית מדוברת בפי כ-6 מיליון בני אדם ברחבי העולם. בהיותה השפה הרשמית של בלארוס, מדוברת הבלארוסית בפי 7,905,000 בני אדם במדינה המהווים 98% מהאוכלוסייה שהם גם דו לשוניים עם הרוסית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבלארוסית העתיקה (בבלארוסית: "Старабеларуская мова", ברוסית: "Западнорусский письменный язык") הייתה השפה הרשמית בדוכסות הגדולה של ליטא ובשפה זו נכתבה חוקתה. בתקופת רוסיה הצארית ובימי האימפריה הרוסית הייתה הבלארוסית לשון איכרים, ולא שימשה את המעמד המשכיל. לכן, במהלך המאה העשרים, חל פיחות במעמדה ובתפוצתה בחינוך, במוסדות ציבור ובתקשורת לטובת הרוסית, בין היתר גם בגלל המדיניות הממשלתית שהעדיפה את הרוסית. בנוסף, שלטונות ברית המועצות ערכו במהלך המאה העשרים מספר רפורמות בשפה, כדי לקרב את אוצר המילים שלה, את הגייתה ואת אופן כתיבתה לאלה של הרוסית. כיום, ממשלת בלארוס מכירה רק בבלארוסית הסובייטית כשפה הרשמית, בעוד חלק ניכר מאתרי האינטרנט של תנועות האופוזיציה והבלוגרים משתמשים בבלארוסית המסורתית מלפני הרפורמות (נקראת גם "טרשקביצה", "Тарашкевiца" – על שם מחבר ספר הדקדוק האחרון לפני הרפורמה של שנת 1933) ותומכים בהשבתה. גם לוויקיפדיה הבלארוסית יש כיום שתי גרסאות מתחרות – בלארוסית רשמית ובלארוסית מסורתית.
שיטות כתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבלארוסית נכתבת באמצעות האלפבית הקירילי, אך קיימת גם מסורת כתיבה באמצעות האלפבית הלטיני, שנקראת "בֶלַארוּסְקַאיַה לַצינְקַה" ("Беларуская лацінка" או "Biełaruskaja Łacinka").
השימוש באלפבית הלטיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]"כרוניקה בּיכוֹבְצַה" (1550–1570; "כרוניקה של בּיכוֹבֶץ", בבלארוסית העתיקה: "Kronika Bychowca") הוא המקור הכתוב הראשון, שנכתב בבלארוסית העתיקה בכתב הלטיני. השימוש הרחב באלפבית הלטיני בשפה הבלארוסית התחיל במאה השבע עשרה על ידי הבלארוסים הקתולים, וזה במקביל לשימוש על ידם באלפבית הקירילי. במאה השמונה עשרה נכתבו כמה יצירות ספרות בלארוסיות בשימוש מעורב בשני האלפביתים. במאה התשע עשרה השתמשו בכתב הלטיני בעיקר הסופרים הבלארוסים, שהייתה להם זיקה לתרבות הפולנית. בכתב הלטיני השתמש העיתון הבלארוסי "מוּז'יצְקַאיַה פּרַאודַּה" ("Mużyckaja prauda"), שיצא לאור בשנים 1862–1863. בתחילת המאה העשרים העיתונים המעטים שיצאו לאור בשפה הבלארוסית, השתמשו לרוב באלפבית הקירילי, אך היו מקרים, כאשר בעיתון אחד מאמרים הודפסו במקביל בשני האלפביתים.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 השימוש בכתב הלטיני נאסר על ידי השלטון ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס, אך בבלארוס המערבית, שבאותה תקופה הייתה שייכת לפולין, כ-35% מהעיתונים השתמשו באלפבית הלטיני.
לאחר התפרקות ברית המועצות והקמת בלארוס העצמאית, במיוחד עם תחילת עידן האינטרנט, השימוש בכתב הלטיני חודש, אך עדיין רוב דוברי השפה משתמשים באלפבית הקירילי.
השימוש באלפבית הערבי על ידי הטטרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני מאות שנים נכתבה הבלארוסית גם באלפבית הערבי על ידי הטטרים המוסלמים, שהתיישבו בבלארוס.
הגיית השפה וכתיבתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיצורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| העיצורים הרגילים | ||||
|---|---|---|---|---|
| הסימון הגרפי | תעתיק IPA |
הערך הפונטי | ||
| קירילי | לטיני | ערבי | ||
| Бб | Bb | ب | b ~ bʲ | נהגה כהגיית בי"ת |
| Цц | Cc | ڞ | ʦ | נהגה כהגיית צד"י מודרנית |
| Чч | Čč | چ | ʈʂ | נהגה כהגיית צד"י גרושה כשהלשון כפופה לאחור |
| Хх | Ch/ch | خ | x ~ xʲ | נהגה כהגיית כ"ף רפה |
| Дд | Dd | د | d | נהגה כהגיית דל"ת |
| Дж/дж | Dž/dž | ج | ɖʐ | נהגה כהגיית גימ"ל גרושה כשהלשון כפופה לאחור |
| Дз/дз | Dz/dz | ذ | ʣ | נהגה דְּזְ |
| Фф | Ff | ف | f ~ fʲ | נהגה כהגיית פ"א רפה |
| Ґґ | Gg | غ | g | נהגה כהגיית גימ"ל |
| Гг | Hh | ه | ɣ | נהגה כהגיית גימ"ל רפה (לרוב במזרח) או ה"א |
| Йй | Jj | ى | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Кк | Kk | ق | k | נהגה כהגיית כ"ף |
| Лл | Łł | ل | l | נהגה כהגיית למ"ד הקרובה לעיתים לצליל ה-W |
| Мм | Mm | م | m ~ mʲ | נהגה כהגיית מ"ם |
| Нн | Nn | ن | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| Пп | Pp | پ | p ~ pʲ | נהגה כהגיית פ"א |
| Рр | Rr | ر | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| Сс | Ss | ص | s ~ sʲ | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Шш | Šš | ش | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
| Тт | Tt | ط | t | נהגה כהגיית ת"ו |
| Ўў | Ŭŭ | و | w | נהגה כהגיית W אנגלית |
| Вв | Vv | v ~ vʲ | נהגה כהגיית בי"ת רפה | |
| Зз | Zz | ض | z | נהגה כהגיית זי"ן |
| Жж | Žž | ژ | ʐ | נהגה כהגיית זי"ן דרושה בקירוב |
| העיצורים המרוככים | ||||
| קירילי | לטיני | ערבי | תעתיק IPA |
הערך הפונטי |
| Ць/ць | Ćć | س | ʈʂʲ | נהגה כהגיית צד"י דגושה מרוככת |
| Дзь/дзь | Dź/dź | ڎ | ɖʐʲ | נהגה כהגיית גמ"ל דגושה מרוככת |
| Ль/ль | Ll[2] | ل | lʲ | נהגה כהגיית למ"ד |
| Нь/нь | Ńń | ن | nʲ | נהגה כהגיית נו"ן מרוככת |
| Сь/сь | Śś | ث | ʂʲ | נהגה כהגיית סמ"ך מרוככת או שי"ן מרוככת |
| Зь/зь | Źź | ز | ʐʲ | נהגה כהגיית זי"ן מרוככת או זי"ן דגושה מרוככת |
| Ть/ть | Tj/tj | ت | tʲ | נהגית כ תי"ו מרוככת (רק ברוסוציזמים) |
| Кь/кь | Kj/kj | ك | kʲ | נהגית ככ"ף דגושה מרוככת (כמו במילה כּיתה) |
תנועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| התנועות הרגילות | ||||
|---|---|---|---|---|
| קירילי | לטיני | תעתיק IPA |
הערך הפונטי | |
| Aa | [a] | נהגית כהגיית פתח | ||
| Ээ | Ee | [ɛ] | נהגית כהגיית צירי | |
| Іі | [i] | נהגית כהגיית חיריק | ||
| Ыы | Yy | [ɨ] | נהגית כחיריק עמוקה – אין מקבילה עברית | |
| Oo | [ɔ] | נהגית כהגיית חולם | ||
| Уу | Uu | [u] | נהגית כהגיית שורוק | |
| התנועות המרוככות | ||||
| קירילי | לטיני | תעתיק IPA |
הערך הפונטי | |
| Яя | Ja/ja | ja | נהגית יַא | |
| Ее | Je/je | jɛ | נהגית יֵה | |
| Юю | Ju/ju | ju | נהגית יוּ | |
| Ёё | Jo/jo | jɔ | נהגית יוֹ | |
ייחודיים לכתיב באלפבית הקירילי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ьь – סימן רך, מרכך את העיצור שמופיע לפניו.
- ' – סימן קשה, מפריד בין עיצור רגיל לבין תנועה מרוככת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר על השפה הבלארוסית (באנגלית)
- בלארוסית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שפות סלאביות | ||
|---|---|---|
| מזרחיות | רוסית • אוקראינית • בלארוסית • רוסינית | |
| מערביות | פולנית • צ'כית • סלובקית • שפות סורביות: סורבית עילית, סורבית תחתית • קשובית • שלזית | |
| דרומיות | בולגרית • מקדונית • סלאבית כנסייתית עתיקה • סלובנית • סרבו-קרואטית: בוסנית, סרבית, קרואטית, מונטנגרית | |
