בלנקה פצ'י

בלנקה פצ'י
Péchy Blanka
לידה	21 בספטמבר 1894; פץ', הונגריה
פטירה	6 ביולי 1988 (בגיל 93); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Greiner Blanka
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
השכלה	האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1914)
בן או בת זוג	פאל רלה (1925–1934); לאיוש מדיאר ;
פרסים והוקרה	אמן מצטיין של הונגריה (1959); עט הזהב (1986); אזרחות כבוד של גיור (1979); פרס SZOT (1964); Erzsébet-díj (1987) ;
חתימה

בלנקה פצ'י (במקור גריינר, בהונגרית: Péchy Blanka; פץ', 21 בספטמבר 1894^[1] – בודפשט, 6 ביולי 1988) הייתה שחקנית, סופרת, מטפחת השפה, מגישה ברדיו, נספחת התרבות בשגרירות הונגריה בווינה, יהודייה-הונגרייה מנהלת קולגיום הונגריקום (Collegium Hungaricum) בווינה, מייסדת קרן ופרס קזינצי, זוכת פרס האמן המצטיין.

קרן קזינצי הקימה פרס על שמה (בשנת 1994 לאחר מותה) שנקרא פרס פצ'י בלנקה (Péchy Blanka-díj).

ביוגרפיה

בלנקה פצ'י נולדה במשפחה יהודית כבתם של מור גריינר (1861–1915)^[2] סוחר, ושל סידוניה זור (Sohr). סבה וסבתה מצד אביה היו מאיר גריינר ואנה לוי. היא סיימה את לימודיה באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע בשנת 1914, שם הייתה בת כיתתה של גיזי ביור. (לימים אחת השחקניות המפורסמות של הונגריה). החוזה הראשון שלה היה בתיאטרון הקומדיה של בודפשט ואחרי שנתיים עברה ל"תיאטרון ההונגרי" (Magyar Színház) ואחרי זה ל"תיאטרון מרכז העיר" (Belvárosi Színház) של ארתור בארדוש. בלנקה פצ'י בלטה בתקופתה ביכולותיה לקרוא ודקלם שירה. היא הייתה אחת ממקדמי השירה של המשורר אנדרה אדי.

בשנים 1928 עד 1934 הופיעה עם להקתו הווינאית של מקס ריינהרדט ולאחר שובה לבודפשט שיחקה כמעט בכל תיאטראות הדרמה של בירת הונגריה. אחרי ששרדה את השואה ואת מלחמת העולם השנייה, משנת 1945 הייתה חברה בתיאטרון הלאומי של בודפשט. בשנת 1948 עברה שוב לבירת אוסטריה למשך שלוש שנים. היא הפכה לנספחת התרבות בשגרירות הונגריה בווינה ולמנהלת ה"קולגיום הונגריקום" בבירת אוסטריה.^[3] משנת 1952 שיחקה שוב בתיאטראות של בודפשט. בשנת 1956 כיכבה בתפקיד משנה בקומדית הקולנוע "סיפור על 12 ניחושים". על פי IMDb, היא הופיעה בסך הכל ב-26 סרטים.^[4] בשנת 1959 הוענק לה פרס האמן המעוטר. משנת 1962 לימדה דיבור על הבמה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט.

משנת 1964, לאחר פרישתה, לקחה על עצמה הופעות נוספות וכן השיקה סדרה ברדיו הממלכתי ההונגרי לטיפוח השפה ההונגרית בשם "קשה לדבר", ששודרה ביותר מ-300 פרקים.^[5] הוענק לה פרס SZOT בשנת 1964. היא החלה לעסוק בספרות יפה בשנת 1942, כאשר פורסם סיפורה הקצר הראשון ביומון ה"אומה הונגרית" (Magyar Nemzet). לאחר פרישתה מהבמה, עבדה בעיקר כסופרת והמשיכה גם את סדרת טיפוח השפה שלה ברדיו. בלנקה פצ'י הייתה תחילה אשתו של הסופר ועיתונאי לאיוש מדיאר שהוצא להורג בברית המועצות בטיהורים הגדולים שם. הם התגרשו בתחיל שנות ה-20 של המאה ה-20 והיא נישאה לעיתונאי פאל רלה (מקודם: רייכמן) ב-25 ביוני 1925.^[6] בשנת 1979 הפכה לאזרחית כבוד של העיר גיור.

פילמוגרפיה

סרטי קולנוע

דמותו הקטנה של אבי (גברת פרינץ הזקנה, 1970)
רק טלפון אחד (דודה מרישקה, 1970)
המומיה מתערבת (Mama Takács, 1967)
הארלקין ואהובתו (1967)
מתוק ומר (1966)
ואז הברנש. . . (האמא, 1966)
אור מאחורי התריס (אמו של טורדאי, 1966)
אימה (דודה, 1965)
אובססיבים (1962)
מותר לדרוך על הדשא (1960)
אהבה במחיר נמוך (1960)
מתחת לדרגה (1960)
אני מדווח בענווה (גברת בנדיקט המבודרת, 1959)
משחיתי הכבוד (קצר, 1959)
הברגל לגן העדן (1959)
שנים ללא שינה (1959)
בחצות (דודה אלה, 1957)
סיפור על 12 ניחושים (אמא, 1957)
מחלקת בית חולים 9 (מריה, מטפלת רשמית, 1955)
Pax vobiscum (1920)
זאבה (1919)

סרטי טלוויזיה

ארון קבורה משומש (1979)
האדם משתוקק לחום (אמו של לוונשטיין, 1973)
רחמים (דודה פרידה, 1973)
ביקורת כואבת (1965)
עששית שולית האופה (אשתו של פון מלדר, 1961)

עבודותיה

מרי יאסאי (בודפשט, 1958)
רומן (אוטוביוגרפיה, בודפשט, 1963)
הגייה והבנה (עם איבאן פנאג', בודפשט, 1965)
חסרי נאמנות נאמנים (רומן חייה של לילה בויובסקי, בודפשט, 1969)
קשה לדבר (מסות, בודפשט, 1974)
ערב בדנובה (זיכרונות, בודפשט, 1977)

הנצחה

כיכר נקראה על שמה בעיר פץ'.

פרסים^[7]

פרס האמן המצטיין (1959)
פרס SZOT (1964)
אזרחות כבוד של גיור (1979)
עט הזהב (1986)
פרס ארז'בט (1987)

לקריאה נוספת

לקסיקון ביוגרפי הונגרי . עורכת ראשית. אגנש קניירש. בודפשט, 1994.
לקסיקון התיאטרון ההונגרי . עורך ראשי ג'רג' סיקיי. בודפשט, 1994.
לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. 1929 בלנקה פצ'י
אתר האינטרנט של קרן קאזינצי, שנוסדה לזכרה של פצ'י בלאנקה
תצלום קברה של בלקה פצ'י

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בלנקה פצ'י בוויקישיתוף

בלנקה פצ'י, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בלנקה פצ'י, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[1] "Születési bejegyzése a pécsi izraelita hitközség születési akv. 96/1894. folyószáma alatt".

[2] "Greiner Mór halotti bejegyzése a pécsi állami halotti akv. 371/1915. folyószáma alatt".

[3] "www.mommo.hu". אורכב מ-המקור ב-2009-02-07.

[4] "Blanka Péchy". IMDb.

[5] www.sulinet.hu, Péchy Blanka

[6] "Relle Pál és Greiner Blanka házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 656/1925. folyószáma alatt".

[7] PIM.hu

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]