בלה מולנאר (1884–1932)

בלה מולנאר
Molnár Béla

אין תמונה חופשית
לידה	6 במרץ 1884 קז'מארוק, סלובקיה
פטירה	12 ביולי 1932 (בגיל 48) בודפשט, ממלכת הונגריה
לימודי רפואה	אוניברסיטת אטווש לוראנד
תפקידים	רופא פנימי

בלה מולנאר (במקור מילר, בהונגרית: Molnár Béla;‏ קשמארק, 6 במרץ 1884 – בודפשט, 12 ביולי 1932) היה דוקטור לרפואה יהודי-הונגרי, רופא פנימי, פרופסור באוניברסיטה.

קורות חייו

בלה מילר נולד במשפחה יהודית כבנם של ליפוט מולנאר (מילר) (1855–1925) רוקח, בעל בית המרקחת ושל ינקה וידר (1859–1917). אֶחיו היו אלפרד מולנאר (1888–1950), רוקח, ומרגיט מולנאר, שהייתה אשתו של אלמר פולאצ'ק (1875–1944), רופא אף אוזן גרון ופרופסור באוניברסיטה. מולנאר השלים את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל תואר דוקטור לרפואה ב-1907. בשנת 1918 הוסמך כמרצה בכיר חיצוני (לא חלק מהסגל) לפתולוגיה של "איברי עיכול ומטבוליזם". בין 1908 לבין 1912 הוא עבד כמתמחה של פרידייש קוראני ושאנדור קוראני במרפאה פנימית מספר 1 ואחר כך מספר 3 של האוניברסיטה. בין 1912 לבין 1918 הוא היה מרצה באוניברסיטה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, היה הרופא הראשי של בית חולים השדה של חיל המצב, כמו כן שהה שנתיים בחו"ל בסיור לימודי. בין 1910 לבין 1918, היה כאמור מרצה בכיר של אוניברסיטת בודפשט ולאחר מכן פרופסור פרטי (לא חלק מהסגל) עד 1932, הוא היה הרופא הראשי והמנהל של המחלקה לרפואה פנימית של מרפאת הרוזן אפוני בבודפשט. לאחר שאביו פרש לגמלאות, הוא ואחיו קיבלו לידיהם את הבעלות על בית המרקחת בבודפשט בשם "A Kígyóhoz". הוא עסק בפתולוגיה של רפואה פנימית, פתרונות כירורגיים למחלות של איברי העיכול ומערכת המעיים כמו כן במחלות מטבוליות, וסיבוכי רפואה פנימית של מחלות מין.

אשתו יולאן שטראסר (1890–1976) הייתה מורה למוזיקה, בתם של עורך הדין אימרה הנריק שטרסר ושל אירן אגר, איתה התחתן ב-14 ביולי 1912. בתם היא אנה מולנאר.

פרסים והוקרה

• פרס מיוחד של השבועון הרפואי (1910)
• פרס איגנץ ווידר (1925)

מחקריו ופרסומיו העיקריים

• נתונים אנטומיים וניסיוניים מהפתולוגיה של בלוטות יותרת הכליה . עם מיקסה גולדזייהר. (שבועון רפואי, 16. 1906)
• כניסת הפרשת הלבלב לקיבה. 1–2. (שבועון רפואי, 1909. 26–27)
• מחקרים ניסיוניים על המנגנונים הפיזיולוגיים והפתולוגיים של הפרשת מיץ קיבה והשתקפויות קשורות. 1–3. (שבועון רפואי, 12–14. 1910)
• לניתוח המנגנון המעורר והמעכב של הפרשת המעי (שבועון רפואי, 22. 1910)
• לפתוגנזה של שלשול במחלת גרייבס (גם Basedow 9). עם רז'ה באלינט . (שבועון רפואי, 36. 1910)
• האם סרומים מזרזים קושרים משלים בתמציות אלכוהוליות לא ספציפיות? - חומצות שומן נדיפות בשתן אנושי (Hungarian Medical Archivum, 1. 1910)
• השפעת הזרקת לציטין על יכולת קושרת המשלים של נסיוב מזרז (Hungarian Medical Archivum, 6, 1910)
• על השפעת הפרשת הלבלב על זרימת הדם. 1–2. עם רז'ה באלינט. (שבועון רפואי, 1912. 28–29)
• מקרה של מלנומה ראשונית של יותרת הכליה מאובחנת קלינית (שבועון רפואי, 14. 1913)
• על השימוש בשינויים בצליל ההקשה הנשימתי של הריאות כסימן אבחוני חדש (שבועון רפואי, 33. 1913)
• מחקרים קליניים על המשמעות של הפרשת urobilinogen (שבועון רפואי, 39. 1913)
• על מקור חשוב לבדיקת לב של חיילים (רפואה, 10. 1915)
• מחקרים על תכולת הליפאז של בוצת צואה והיבטיה הפיזיולוגיים והפתולוגיים (שבועון רפואי, 1916. 50)
• על הפרעות תנועתיות של הקיבה (השכלה רפואית, 7-9. 1918)
• מחלות של הקיבה והמעיים. המבוא נכתב על ידי שאנדור קוראני. (ספרי כיס רפואיים. בודפשט, 1922)
• חומציות יתר היא הפרעה בחילוף החומרים של מלח. 1–2. עם לאסלו צ'אקי עם בלה מולנאר. (שבועון רפואי, 1923. 38–39)
• אבחון פיזי ותפקודי של המעיים (חינוך רפואי, 1928. 3-4)
• הערות על האבחנה המבדלת של חסימת אבן כולדוכלית ואיקטרוס סימפלקס (שבועון רפואי, 9. 1929)
• מחלות של הכבד ודרכי המרה.עם אישטוואן רוסניאק . (ספריית האגודה ההונגרית להוצאת ספרים רפואיים. 134. בודפשט, 1933)

לקריאה נוספת

• Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
• Kempelen Béla: Magyarországi zsidó és zsidó eredetű családok 2. (Budapest, 1938) (בלה קמפלן: משפחות יהודיות ומשפחות ממוצא יהודי בהונגריה}
• Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
• Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים)