בלה לדרר
 | |
| לידה |
19 בנובמבר 1860 פשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1903 (בגיל 43) רובע II בודשפט, הונגריה |
| מדינה |
ממלכת הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה |
  | |
בלה לדרר (בהונגרית: Lederer Béla; פשט, 19 בנובמבר 1860[1] – בודפשט, 7 בדצמבר 1903)[2][3] היה היסטוריון, פובליציסט, וחוקר במדע המדינה יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלה לדרר נולד במשפחה יהודית כבנם של ברנאט לדרר סיטונאי, בעל קרקעות, מייסד התאחדות המורים היהודים הלאומית ושל מריה שוואב. בלה לדרר הוא אחיו הצעיר של אספן האמנות שאנדור לדרר ושל היסטוריון המוזיקה והנדבן רודולף לדרר. בלה השלים את בתי הספר בעיר הולדתו. כסטודנט באוניברסיטה זכה פעמיים בפרס קריירה: בשנת 1879 בגאוגרפיה ובשנת 1880 במשפט פרטי. לאחר קבלת תואר דוקטור במדע המדינה, המשיך את לימודיו בפריז במשך שלוש שנים נוספות, שממנו הביא הביתה תואר מהמכון למדע המדינה פריז (École libre des sciences politiques). בהמשך התגורר בבודפשט ועבד כעצמאי.
הוא כתב עבודות רבות, מחקרים וביקורות בתחום מדע המדינה וההיסטוריה המודרנית במגזין "מאות" (Századok) ובסקירה של בודפשט (Budapesti Szemle ). הוא כתב גם ב"עיתון יום ראשון" (Vasárnapi Ujság), בכתב העת "המשפט ההונגרי" (Magyar Igazságügy) ועוד, תחת סימני שמו .L.B; בגרמנית הוא כמעט ולא כתב, אלא מאמר קצר פה ושם, אך הוא פרסם יותר בצרפתית, כך שב-Revue Historique סיקר כמה יצירות היסטוריות הונגריות ובשנתון La vie politique à l'étranger הוא כתב גם פרקים על אירועים בהונגריה באותו הזמן (1889-1891). מאמרים אנונימיים אלה תורגמו גם על ידי עיתונים גרמניים.
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המצב המשפטי הציבורי של קבינט השרים. מחקר מדיניות חוקתית. בודפשט, 1886. (בשם בלה לורינץ)
- נאומים של הרוזן דיולה אנדראשי, הוא הוציא לאור. . . בודפשט, 1891, 1893.
- ההיסטוריה של מדע המדינה ביחס למוסר . תורגם מעבודתה של ג'נט פול תחת שמו הבדוי של לדרר: בלה לרינץ. (בודפשט. 1891-1892. שלושה כרכים)
- עבודות של בלה לדרר שנאספו ופורסמו אחרי מותו. כרכים 1–4 בודפשט, 1906. חברת פרנקלין[4]:
- כרך 1. מחקרים. (305 עמודים)
- כרך 2. ביקורות ספרים. (451 עמודים)
- כרך 3. תרגומים. מעורב. (367 עמודים)
- כרך 4. עבודות שפורסמו בשפות זרות. (269 עמודים)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. (Köberich–Loysch). Budapest: Hornyánszky. 1900.
- בלה לדרר במוזיאון הספרותי פטפי
- פאל גוליאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. בודפשט, איגוד הספרנים והארכיונים ההונגרים, 1939-2002.
- לקסיקון יהודי הונגרי, 1929. גישה מקוונת
- הלקסיקון הגדול של רוואי. בודפשט, רוואי, 1911.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי. לאסלו מרקו. בודפשט, מועדון הספרים ההונגרי.
- לקסיקון חדש של הספרות ההונגרית. עורך ראשי. פטר לאסלו. בודפשט, 1994.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 831/1860. folyószáma alatt".
- ^ Elhunyt Lederer Béla (1903. december 10.) Magyar Nemzet, 22. évfolyam, 294. szám
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 2928/1903. folyószáma alatt".
- ^ "Léderer Béla összegyűjtött munkái. I–IV. kötet. (8-r.) Bpest, 1906. Franklin-Társulat. 12.– I. kötet. Tanulmányok. (305. l.) II. … | MAGYAR KÖNYVÉSZET 1712–1920 | Kézikönyvtár". www.arcanum.hu.