לדלג לתוכן

בלה ינבאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלה ינבאך
Jenbach Béla
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 באפריל 1871
מישקולץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בינואר 1943 (בגיל 71)
וינה, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jakobovits Béla עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בלה ינבאך (במקור יעקובוביץ או יעקובוביץ', בהונגרית: Jenbach Béla;‏ מישקולץ, 1 באפריל 1871וינה, 21 בינואר 1943) היה שחקן לבריתן ותמלילן יהודי-הונגרי-אוסטרי. אחותו, אידה ינבאך, הייתה שחקנית ותסריטאית באזורים דוברי גרמנית.

בלה ינבאך נולד במשפחה יהודית של חמישה אחים. אמם גידלה אותם, האב עבד במקום אחר ורק שלח את הכסף למשפחתו מדי חודש. בלה התחיל להתעניין בתיאטרון בילדותו, הוא הלך לתיאטרון עם אחותו הגדולה אידה. הילד רצה להיות שחקן, אז בגיל 18 נסע לווינה, שם השתלט מצוין על השפה הגרמנית ללא מבטא. הוא סיים את האקדמיה לתיאטרון והחל לשחק בבורגתיאטר. לאחר מכן שינה את שמו לינבאך. בעצת חבר התחיל לכתוב לבריות. הוא פגש את אימרה קלמן ב-Café Sperl - שהיה מקום קבוע לאמנים וינאים - ויחד עם לאו שטיין כתב את הטקסט הגרמני של נסיכת הצ'רדש (אז עדיין נקרא (Éljen a szerelem). בתיאטרון הקרוי על שם יוהאן שטראוס כל הכרטיסים אזלו שבועות לפני המופע, והאופרטה זכתה להצלחה גדולה. ינבאך כלל גם את עיר הולדתו, מישקולץ, במערכה השלישית. בנוסף, מקושרים לשמו כמה טקסטים של אופרטה (בעיקר עם מחברים שותפים).

הפסל של בלה ינבאך בפארק הפסלים של התיאטרון הלאומי במישקולץ

אשתו הייתה השחקנית אנה ברנדשטטר (הלא יהודייה), נולדה להם בת (לידיה). הוא לא רצה להגר גם אחרי האנשלוס, אבל משנת 1940 נאלץ להסתתר במרתף ליד קאוניצגאסה (Kaunitzgasse). מצבו הבריאותי הידרדר, הוא אושפז עם סרטן הקיבה ונפטר ב-1943. אשתו שרדה רק שמונה ימים, היא מתה מסרטן השד ב-29 בינואר 1943.

ב-1955 נקרא רחוב ברובע היצינג בווינה על שם בלה ינבאך. במישקולץ, ב-11 במאי 2024, בחג העיר מישקולץ, נחשף פסל החזה שלו בפארק הפסלים של התיאטרון הלאומי של מישקולץ.

כתביו (חלקי)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קברו של בלה ינבאך
  • דומינו סגול, 1912 (עם אמריך פון גאטי), מוזיקה מאת שארל קיוויֶה
  • יום בגן עדן, 1913 (עם לאו שטיין), מוזיקה מאת אדמונד אייזלר
  • נסיכת הצ'רדש, 1915 (עם לאו שטיין), מוזיקה: אימרה קלמן
  • הכלה ההולנדית, 1920 (עם לאו שטיין), מוזיקה: אימרה קלמן
  • המזור הכחול, 1920 (עם לאו שטיין), מוזיקה: פרנץ להאר
  • Clo-Clo (Apukám), 1924, מוזיקה: פרנץ להאר
  • פגניני, 1925 (עם פאול קנפלר), מוזיקה: פרנץ להאר
  • The Tsarevich, 1927 (עם היינץ רייכרט), מוזיקה: פרנץ להאר
  • Die Fahrt in die Jugend, 1933 (עם לודוויג הירשפלד), מוזיקה מאת אדוארד קינקה

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Fedor Vilmos: Miskolc és a Csárdáskirálynő. minap.hu. Miskolc: MIKOM (2021. április 4.
  • Kleines österreichisches Literaturlexikon. H. Giebisch, L. Pichler, K. Vancsa (szerk.). Bécs: Brüder Hollinek. 1948.
  • Felix Czeike: Historisches Lexikon Wien 3. Bécs: Kremayr & Scheriau. 1994.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלה ינבאך בוויקישיתוף