בית רבקה גרינוולד
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית מגורים  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| אדריכל |
יהודה מגידוביץ' |
| סגנון אדריכלי |
אמנות אקלקטית |
| קואורדינטות | 32°03′49″N 34°46′29″E / 32.06363889°N 34.77466667°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית רבקה גרינוולד  | |
  | |
בית רבקה גרינוַולד, הממוקם ברחוב שד"ל 4 בלב העיר תל אביב, הוא אחד מ"בתי החלומות" שנבנו בתל אביב בשנות ה-20 בתכנון האדריכל יהודה מגידוביץ', עבור בני הזוג שלום אריה ויקטור גרינוולד ורבקה לבית שפירא, שנישאו בשנת 1929.
בעלי הבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויקטור (שלום אריה) גרינוולד (Grünwald) נולד בווינה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית ב-1 ביוני 1897, בנו של הרופא ד"ר יוסף צבי גרינוולד. למד בגימנסיה באיגלאו שבמוראביה, שם כיהן אביו כמנהל בית החולים הממשלתי בעיר, ובנוסף קיבל חינוך יהודי. בעת לימודיו הצטרף לתנועה הציונית והיה פעיל באגודת הנוער הציוני ובתנועת "בלאו וייס" ("כחול לבן"). עם סיום לימודיו בשנת 1915 התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי, סיים קורס קצינים ונשלח ללחום נגד הרוסים בחזית גליציה. ביום הכיפורים תרע"ז נפצע קשה בעת התקפה לכבוש גבעה, הועבר לטיפול רפואי בווינה, שהסתיים בראשית שנת 1919. בתקופת הטיפול למד משפטים באוניברסיטת וינה ובשנת 1919 קיבל תואר דוקטור למשפטים. במקביל סיים את הקורס השנתי של האקדמיה לייצוא בווינה. בינתיים קמה צ'כוסלובקיה, וכשחזר לביתו באיגלאו אושר תוארו האקדמי על ידי אוניברסיטת פראג והוא התמנה לשופט-חוקר בבית המשפט המחוזי בעיר. כשאמרו להעבירו לשרת בסלובקיה החליט להתפטר. הוא עבר לבירה החדשה פראג והחל להתמחות כעורך דין, וכן ללמוד עברית, אנגלית, צרפתית וערבית כהכנה לעלייה לארץ ישראל.
בראשית שנת 1923 עלה לארץ ישראל. בארץ התמחה אצל עורכי דין בירושלים ובתל אביב וקיבל רישיון לעיסוק במקצועו בארץ. אולם בתחילה לא עסק במקצועו אלא שימש משנת 1925 כמנהל המסחרי של בית החרושת למשי של דלפינר, ששכן על חוף הים. לאחר שסגר דלפינר את בית החרושת באותה שנה, התמנה גרינוולד כיועץ המשפטי של בנק אפ"ק. החזיק במשרה זו עד שנת 1932, ומאז עסק בפרקטיקה פרטית כעורך דין.
בשנת 1926 התמנה לסגן הקונסול של צ'כוסלובקיה בארץ ישראל. בשנת 1927 אירח בביתו את טומאש מסריק, נשיא צ'כוסלובקיה שביקר בארץ, ובשנת 1931 מונה לקונסול של צ'כוסלובקיה בארץ ישראל. גרינוולד נפטר בשנת 1978.
רבקה נולדה בשנת 1907, בתם של שרה ומיכאל שפירא, בעלי אדמות ממייסדי פתח תקווה. דודה היה "זקן השומרים" אברהם שפירא. למדה בפיק"א ובבית הספר "נצח ישראל" לבנות. בהיותה בת 16 נפטר אביה והיא זכתה בירושה גדולה של שטחי פרדס. בשנת 1925, לפני נישואיה לגרינוולד, מכרה את הפרדס ובחלק מן הכספים שקיבלה קנתה את המגרש ברחוב שד"ל. רבקה נחשבה לאשת חברה זוהרת שידעה ליהנות ממיטב מנעמי העולם שיכלה לרכוש בכספה, וביתם של בני הזוג היה מרכז חברתי בתל אביב. נפטרה בשנת 1993.
בני הזוג היו הורים לשלושה: מיכאל, יוספה ועדנה.
הבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדריכל מגידוביץ בחר לתכנן בניין בסגנון האדריכלות האקלקטית, ותכנן לבית מרפסת חזיתית סגורה מוארכת ("ארקר") בדומה לארמון קטן. בשנת 1934 נוספה לבית קומה שנייה בתכנונו של האדריכל קרל רובין ובה דירת 5 חדרים. המשפחה עברה להתגורר בקומה השנייה, ואילו בקומה הראשונה התגוררו האדריכל רובין עצמו וגם הרב דוד פראטו, רבה של יהדות איטליה.
פנים הבית עוצב בידי מעצב פנים (דבר נדיר ביותר לתקופה) והיה מפואר במיוחד. כל חדר נצבע בצבע אחר והיה בעל יחוד סגנוני משלו. רהיטים ושטיחים יוקרתיים מבדים משובחים הובאו מרחבי העולם ושימשו את בעלי הבית ואת אורחיהם הרבים. בשנת 1981, שלוש שנים לאחר מות בעלה, מכרה רבקה גרינוולד את הבית לחברת "כלל" אך כחלק מחוזה המכירה הוסכם כי תוכל להמשיך ולהתגורר בו עד יום מותה.
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1991 הוכרז הבית כמבנה לשימור, בדומה לבתים רבים בסביבה, והחל משנת 2008 הוא עובר תהליך שימור מאסיבי כחלק ממתחם מגדל הבנק הבינלאומי הניצב בעורפו. יחודו של תהליך השימור כחלק מפרויקט המגדל, הוא בהנפתו של המבנה כולו על גבי כלונסאות מתכת ופסי פלדה כך שהשטח שמתחתיו משמש כחלק מהחניון התת-קרקעי של המגדל, והוא עצמו למעשה "צף" מעליו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי גולדברג, שולה וידריך, עירית עמית כהן (עריכה: אמירה בנימיני), תל אביב – עיר גלויה: סיור, מבט וסיפור בפינותיה הנשכחות של העיר, נתניה: אחיאסף, 2009.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר שלום אריה (ויקטור) גרינואלד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 729
- רבקה גרינולד (שפירא) וויקטור גרינולד (שפירא), באתר "ראשונים"