בית ראשון במולדת

בית ראשון במולדת הוא מיזם של התנועה הקיבוצית לקליטה ראשונית לעולים מחבר המדינות, במסגרת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים.

התנועה הקיבוצית נמנית עם המגזרים של החברה הישראלית אשר להם יש יכולת קליטה טובה בשל התנאים המיוחדים הקיימים והמקלים על השתלבות העולים בארץ. הכוונה למשק השיתופי והצריכה השיתופית המאפשרים קליטה טובה בעבודה ובחברה, וההתפתחות הטכנולוגית המהירה בקיבוצים בעשורים האחרונים יצרה מקומות עבודה לשילוב בעלי מקצועות בתחום זה.

מסלולי הקליטה השונים שנפתחו בקיבוצים עבור העולים שעלו לארץ משלהי 1990 היו: "בית ראשון במולדת" ו"בית שני במולדת", קליטה ישירה בקיבוץ במטרה להתקבל לחברות, אולפנים ומסגרות לימודיות המכינות ללימודים אוניברסיטאיים. את המסלולים ייחדו מספר מטרות משותפות:

להקל על השתלבות העולים בישראל על ידי חשיפה מדורגת למציאות הישראלית;
להשתלב במאמץ הקליטה של המדינה על ידי הצעת מקומות מגורים;
לימוד תעסוקה בתקופה הראשונה תוך ביטוי של הייחודיות הישראלית;
להרחיב את האהדה לקיבוץ כצורת חיים אחרת בישראל של שכבת אוכלוסייה ההולכת וגדלה;
לפתח מקור צמיחה חדש לתנועה הקיבוצית ומתן פתרונות הדדיים (קיבוץ-עולים) מבחינה תעסוקתית.

מסלולי הקליטה השונים בתנועה הקיבוצית היו קיימים בה מאז ומתמיד, כמו אולפנים לעברית, מרכזי קליטה, קבוצות נוער עולה שלמדו והתחנכו במסגרות החינוכיות בקיבוצים וכן גרעינים תנועתיים מחו"ל שבאו לקיבוצים ישירות כבודדים וכמשפחות על מנת להשתלב בהם כחברים. מסגרות אלו הלכו ודעכו כתוצאה ישירה מדעיכתה של העלייה לישראל, וזכו להתעוררות ולעניין מחודש עם חידושם של גלי העלייה לישראל.

התגברות גלי העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הניעה את התנועות הקיבוציות להירתם למאמץ הלאומי ולפתח מסלולי קליטה חדשים או להרחיב את מסלולי הקליטה הקיימים. "בית ראשון במולדת" נבנה כמסלול ייחודי עבור העולים, בשנת 1990, ביוזמתו של המטה הבין-קיבוצי הנושא את אותו השם. בתחילה נתחם אורך המסלול לחצי שנה ראשונה בארץ והועד למשפחות (עם או בלי ילדים) וליחידים בגילאי 35-40. תקופה זו נועדה ללימוד עברית באולפנים שנפתחו לבאי "בית ראשון במולדת" באותם קיבוצים או בסביבה הקרובה.

מעל 90% מהקיבוצים השתלבו בתוכנית זו לתקופות מסוימות. בכולם פעלו צוותים המטפלים בכל ההיבטים של הקליטה הראשונית של העולים בארץ בכלל ובקיבוץ בפרט. הכוונה הראשונית של מעצבי התוכנית הייתה שעם תום ששת החודשים, העולים יפנו למסגרות חוץ-קיבוציות כדי להשתלב בחברה הישראלית הרחבה. במהלך 1992 הגיעו מעצבי התוכנית להסכמה להאריך את התקופה באופן רשמי מחצי שנה לשנה, ומאז הוצעה לעולים התוכנית למשך שנה שלמה מלכתחילה.

במסגרת התוכנית "בית ראשון במולדת" הותוו השלבים והעקרונות הבאים:

העולים שוהים כשישה חודשים בקיבוץ.
במשך חמשת החודשים הראשונים לומדים העולים עברית באולפן בקיבוץ או בסביבה.
בחודש האחרון עורכים העולים סידורים להמשך השהייה בקיבוץ או הכנות למעבר מחוץ לקיבוץ.
העולים עובדים מספר ימים בחודש במוסדות השירות בקיבוץ, ובמידה ונמצאה עבודה מתאימה, הם עובדים בשכר אחרי הלימודים.
העולים משלמים לקיבוץ עבור אחזקתם, עבור דיור, מזון, חינוך, תרבות ושירותים אחרים המקובלים באותו קיבוץ.
העולים חותמים על חוזה לשישה חודשים עם הקיבוץ המסדיר את חובותיהם ואת זכויותיהם של כל אחד מן הצדדים.
הקיבוץ מצמיד לעולים משפחה מאמצת.
בכל הקיבוצים פועלים צוותים המטפלים בכל היבטיה של הקליטה הראשונית של העולים בארץ ובקיבוץ.

"בית שני במולדת" הוא שלב הביניים בין סיומה של התוכנית "בית ראשון במולדת" לבין מציאתו של פתרון קבוע לעולים. מסלול זה נוצר בגלל כורח המציאות. במסלול "בית שני במולדת":

נחתם חוזה חדש בין הקיבוץ למשפחה לתקופה נוספת של עד חצי שנה.
העולים שוהים בקיבוץ בתנאים של שכירים בקיבוץ או משתלבים במסלול לקראת מועמדות כחברי קיבוץ, כלומר ללא שכר ובתנאים של תקציב אישי בדומה לחברי קיבוץ אחרים.
הקיבוצים נוהגים במסלול "בית שני במולדת" בדרכים וצורות שונות לגבי תקופות שהות נוספות של עולים.

מסלולי הקליטה במסגרת "בית ראשון במולדת" נושאים אופי של שהות זמנית בקיבוץ. מטרתה של התוכנית היא לאפשר לעולים להסתגל למציאות החדשה שאליה הם הגיעו ודחיית חלק מהבעיות העומדות בפניהם בעיקר בתחום הכלכלי ובתחום הדיור. ההנחה העומדת בבסיסה של התוכנית "בית ראשון במולדת" היא, שהיא תקל על תהליך הקליטה בארץ. עוד הניחו מעצביה של התוכנית, שבתקופת השהות יצליח העולה להשתלב בחברה הישראלית, כאשר הוא מבין את סמליה של התרבות החדשה, את השפה, הפנים או התוודע לחלק מהנורמות החברתיות ואף ביכולתו לגשר לפחות באופן חלקי על המרחק החברתי באמצעות המפגש עם אוכלוסיית הקיבוץ.

מטרה נוספת של מסלולי הקליטה במסגרת התוכנית "בית ראשון במולדת" הייתה, שחלק מהעולים יביעו את רצונם להשתלב בקיבוץ. מטרה זו נשענה על ההנחה, שנטייתם של עולים היא להשתקע ביישוב בו הם נקלטו לראשונה.

מעצביה של "בית ראשון במולדת" גם קיוו, שההיכרות עם צורת החיים הקיבוצית עצמה יכולה להשאיר בקיבוץ חלק מן העולים העוברים במסגרות הקליטה השונות. פינקל ומרגוליס מצאו שנכונותם של עולי ברית המועצות לשקול ולהישאר בקיבוץ גבוהה יותר בקרב העולים הלומדים באולפנים בקיבוץ מאשר מגזרים אחרים שהשתתפו במחקרם. עם זאת, נמצא שנכונותם של עולים אלו נמוכה לעומת עולים ממדינות אחרות. מחקרם של פינקל ומרגוליס מלמד על הבעייתיות ביחסם של עולי ברית המועצות לחיי הקיבוץ. פינקל ומרגוליס הסיקו, אפוא, שיחסם של עולי ברית המועצות לצורת החיים הסוציאליסטית בארץ מוצאם היא הגורם העיקרי המפריע להתייחסותם האובייקטיבית לקיבוץ כצורת חיים שיתופית.

לצד היתרונות בחשיפתם המדורגת של העולים למציאות הישראלית, קיימים כמה חסרונות אפשריים:

הפער בין המציאות הקיבוצית לבין המציאות שבחברה הישראלית מחייב את העולים לתקופת הסתגלות חדשה מרגע המעבר מהקיבוץ.
תחומים בעלי שוני מהותי בין הקיבוץ למציאות הישראלית מחוצה לו עלולה להקשות עוד יותר על העולים: שונותם של יחסי העבודה בקיבוץ לעומת המשק הישראלי הבנוי על עקרונות שונים, מערכות החינוך השונות ועוד.
העולים, שכבר התחילו להסתגל ולהכיר את העקרונות הקיבוציים, צריכים לעבור תהליך מחודש של הסתגלות לחברה החוץ-קיבוצית.
העולים השוהים במסגרת הקיבוצים, עלולים לאבד הזדמנויות – אפשרויות התעסוקה והדיור הולכות ומצטמצמות.

מעצבי המסלולים של התוכנית "בית ראשון במולדת" בתנועות הקיבוציות מעריכים, כי יתרונותיה של התוכנית עולים בהרבה על חסרונותיה.^[^{דרוש מקור]} בראשיתה של התוכנית היו החסרונות שנמנו לעיל בגדר השערות בלבד, לעומת היתרונות שהיו בעיניהם של מעצביה גדולים יותר ובעייתיים פחות.

התוכנית "בית ראשון במולדת" על שני שלביה שונה מהותית מתוכניות הקליטה שידעה התנועה הקיבוצית עד כה:

לראשונה, השהות בקיבוץ ניתנה תמורת תשלום כספי ולא באמצעות עבודה.
העולה החדש בקיבוץ בעת לימודיו באולפן קיבל שכר על עבודתו.
לראשונה, הוצעה תוכנית למשפחות ולמשפחות עם ילדים שאינה במסלול מוגדר של קליטה בקיבוץ אלא בקליטה בארץ.

נושא קליטת עולים בקיבוצים זכה לעניין מיוחד וכמה מחקרים חשובים נכתבו בנושא. הללו ביקשו לברר את מידת הסתגלותם של העולים מחבר המדינות, ששהו בתקופה הראשונית בקיבוץ, לקיבוץ בפרט ולישראל בכלל, באמצעות מסלולי הקליטה הייחודיים שהתנועה פיתחה.

לקריאה נוספת

אורחן, א., פלגי, מ., וגץ, ש. קליטת עולים מרוסיה בקיבוצים בעיני עולים וחברי קיבוץ, חיפה: 1992.
דמיאן נ., ורוזנבאום-תמרי י. מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה, שלב א', ירושלים: 1990.
טייטלבאום, ר. וצוויג, ח. עליה וקליטה של יהודי ברית המועצות, ירושלים: 1990.
מוין, ו., אורחן, ו., ופלגי מ. הקיבוץ כמסלול לקליטה ישירה של עולי חבר העמים, חיפה: 1995.
מוין, ו., אורחן, ו., ופלגי מ. תרומת הקיבוץ בקליטת עולים מחבר העמים – מחקר המשך, חיפה: 1995.
מילטברג, ד. "צעירים יהודים ולא-יהודים מהמערב בקיבוץ", בתוך: הקיבוץ 12 (1988): 98-118.
פינקל, ר. ומרגוליס, ח. הפוטנציאל לקליטת עולים בפריפריה ובהתיישבות, רחובות: 1991.
שור, ד. ולשם, א. עליה וקליטה של יהודי ברית המועצות לשעבר, ירושלים: 1994.
"בית ראשון במולדת", לכסיקון הקיבוץ, א. אברהמי (עורך), עמ' 50.