בית ערוסי
 | |
| בית ערוסי, אשקלון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 31°40′10″N 34°35′19″E / 31.669444°N 34.588611°E |
|
(למפת השפלה רגילה)   בית ערוסי  | |
  | |
בית ערוסי הוא בית לשימור ברחוב רש"י (בעבר נקרא רחוב טלסה Talasa) מספר 1 באשקלון.
בית ערוסי הוא מן הבתים המקוריים האחרונים, בתקופה שלפני קום המדינה, ששרדו באשקלון. הבית מייצג נאמנה את האדריכלות, אורחות החיים והפולקלור של התקופות ההיסטוריות. הבית הוכרז לשימור על-ידי עיריית אשקלון.
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית ערוסי הוא אחרון הבתים המקוריים של שכונת ח'ראת אל מדהון העות'מאנית, על שם בני חמולת אל-מדהון שהתגוררו בה, בתוך העיירה הערבית אל־מג'דל.
בשכונה זו התיישבו בבתים הערביים שננטשו במלחמת העצמאות, בראשית שנות החמישים של המאה העשרים, עולים מקרב יהודי תימן.
הבית הוא בית חצר ערבי טיפוסי שהמרחבים הבנויים בו ערוכים סביב חצר מרכזית גדולה ובה התבצעו רוב פעולות היום-יום. ייחודו הוא בכך שנשתמרו בו התכנית המקורית של המבנים, כולל מתקנים וכלי עבודה, ורוב האמצעים והטכנולוגיות המקוריות והמסורתיות ששימשו את הדיירים הערביים.
כמו הבית הערבי המסורתי במרחב הכפרי, הוקף המבנה בחומת אבן גבוהה, עם שער כניסה בצד המערבי. השער בנוי אבני כורכר מסותתות ומסוגננות ולתוכו נקבעה דלת עץ בעלת שתי כנפיים.
מן השער נפתחת חצר רחבת ידיים שבחלקה הדרומי (מימין) נבנה בית המגורים ובו 3 חדרים ומרפסת מקורה בחזית, מחברת את כל החדרים. כמו רוב בתיה של מג'דל, גם כאן בית המגורים נבנה בקומה אחת בלבד ובאופן צנוע יחסית. כמו גם בתים אחרים במג'דל, האתר נבנה באבן כורכר מקומית, בשילוב פריטי אבן קדומים שנאספו מתל אשקלון.
בחלק המערבי של החצר, מצפון לשער הכניסה, נבנה האגף המשקי, חדר גדול ובו בית בד, טחנת קמח וטאבון. בחצר הבית אותרו מספר מתקני כתישה, שעובדו מתוך פריטי אבן ושיש קדומים. בלב החצר נחפר חלל תת-קרקעי ששימש את דיירי הבית לדורותיהם לצורכי אחסון ואיסום. בימי המלחמות שעברו על המדינה שימש מרחב זה כמקלט.
משפחת ערוסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת ערוסי הצעירה, בת 3 נפשות (אביגדור לוי הבכור היה אז בן השנתיים), עלתה מתימן בסוף שנת 1948 ושוכנה בבית נטוש במגדל (כיום ברח' הרצל). כבר למחרת היא פונתה משם והועברה לבית נטוש אחר, הוא בית ערוסי.
אב המשפחה, שבתימן היה חייט וסוחר, השתלב בעבודה במע"ץ בסלילת כבישים ולימים עבר לחברת "יובל גד". הוא נפטר בשנת 1993 והוא בן 83 .האם ללווה נשקת לשנת המאה לה, עדיין התגוררה במקום בשנת 2011.
במשך כל השנים, השכילו בני המשפחה לזהות את ייעודם, שימושם ויתרונם של הממצאים ההיסטוריים בבית, לעשות בהם שימוש ולשמרם למען הדורות הבאים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שלט הסבר של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל -
טאבון בחצר -
הכניסה לבית ערוסי -
עץ התאנה מקרה את כל החצר הפנימית
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר אבי ששון, בית המגורים המסורתי במגדל המנדטורית - בהדגמה על בית ערוסי, בתוך "ששון 2011, אשקלון - כעיר היסטורית - שימור, פיתוח ותיירות", עמודים 37 עד 40
- ששון א, תשס"ב, התפתחות נוף אשקלון וסביבתה בשלהי התקופה העות'מאנית א. ששון, עורך
- ראשי, אשקלון – כלת הדרום, הוצאת ארץ, תל אביב, 2002 ,עמ' 87–122 .
- ששון א, אשקלון - סקר ערכי מורשת, הקרן לחקר מישור החוף, אשקלון תשס"ח, 2008
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איציק כץ,
בית ערוסי והמסגד הקטן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:37)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרוטוקול 1 - וועדה לשימור אתרים מתאריך 20/2/23, באתר עיריית אשקלון
- ^ רשימת האתרים לשימור – להכרזה סטטוטורית - עדכון רשימת האתרים לשימור, אושר בישיבת ועדת השימור 20.11.25, באתר עיריית אשקלון