בית עיריית בריסל
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג |
בית עיריה לשעבר ![]() |
שימוש | בית עירייה |
כתובת | הכיכר הגדולה בבריסל, בריסל |
מיקום |
בריסל ![]() |
מדינה |
![]() |
בעלים |
בריסל ![]() |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1402–1420 (כ־18 שנים) |
יוצר |
קלאוס סליטר, Maarten van Rode ![]() |
אדריכל |
ג'ייקוב ואן תינן, Corneille van Nerven, Tilman-François Suys, אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק, Willem de Vogel, Jan van Ruysbroeck, Victor Jamaer, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ![]() |
סגנון אדריכלי |
סגנון גותי לוהב, אדריכלות גותית ברבאנטית, סגנון לואי השישה עשר ![]() |
מידות | |
גובה |
96 מ' ![]() |
קואורדינטות | 50°50′47″N 4°21′06″E / 50.846389°N 4.351667°E |
![]() ![]() |
בית עיריית בריסל (בצרפתית: Hôtel de Ville, בפלמית: Stadhuis) הוא אחת מנקודות הציון העירוניות של בריסל, והמבנה הבולט ביותר בגראן פלאס, כיכר השוק שבמרכז העיר העתיקה. המבנה הוא אחת הדוגמאות המשובחות לאדריכלות גותית בשלה בסגנון ארצות השפלה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלק העתיק ביותר בבית העירייה הנוכחי הוא האגף המזרחי (הנמצא בצד שמאל כשמתבוננים בחזית הבניין). אגף זה, עם מגדל פעמונים קטן, נבנה בשנים 1402–1420 בפיקוחו של יאקוב ון תינן (Van Thienen), והתוכניות המקוריות לא כללו אפשרות הרחבה עתידית. כשאישרו לגילדות העירוניות להצטרף למועצת העיר לצד נציגי האצולה, נוצר הצורך להרחיב את המבנה. אגף נוסף וקצר יותר הושלם בתוך חמש שנים מרגע שקארל האמיץ הניח את אבן הפינה ב-1444. את האגף הימני בנה גיום דה ווגל (בהולנדית וילם דה פוחל, De Voghel), שבנה ב-1452 גם את ה-Magna aula, חדר האסיפות.
הצריח בסגנון גותי-ברבנטי תוכנן על ידי יאן ון ראוסברוק, אדריכל החצר של פיליפ הטוב. ב-1455 כבר החליף הצריח את מגדל הפעמונים הישן. המגדל הרבוע הולך וצר, והופך למעשה שבכה מתומן, עטור בשפע צריחונים. מעל הצריח עומד פסל מתכת מוזהב בגובה חמישה מטר של מלאך-השרת מיכאל, הקדוש הפטרון של העיר, השוחט דרקון או שד. המגדל, דלת הכניסה שתחתיו וחזית בית העירייה אינם מתואמים, והדבר בולט לעין; על פי האגדה האדריכל התאבד בקפיצה מן המגדל כשגילה את ה"טעות". אבל סביר יותר שחוסר הסימטריה היה תוצאה צפויה מראש ומקובלת של מגבלות החלל והשינויים בתוכניות הבניין עם השנים.
חזית הבניין מעוטרת במספר רב של פסלים המייצגים אצילים, קדושים ודמויות אלגוריות. הפסלים בחזית הבניין כיום הם העתקים - הפסלים המקוריים שמורים במוזיאון העירוני הנמצא מול העירייה, בצידה השני של הכיכר.
בעקבות הפצצת בריסל ב-1695 על ידי הצבא הצרפתי בהנהגת הדוכס מווילרואה פרצה שרפה גדולה בכיכר ושרפה את החלל הפנימי של בית העירייה; הארכיון העירוני ואוספי האמנות עלו בלהבות. פנים הבניין נבנה מחדש, ותוספת של שני אגפים אחוריים הביאו את הבניין, שהיה בצורת L, לצורתו המוכרת כיום: מרובע עם חצר פנימית, שהושלם ב-1712 על ידי קורניי ון נרוון (Van Nerven). עיצוב הפְּנים הגותי שוחזר על ידי ויקטור ז'אמאר בסגנונו של המורה שלו, אז'ן ויולה-לה-דוק. ב-1868 הוצבו באולמות שטיחי קיר, ציורים ופסלים, רובם מתארים דמויות ומאורעות בהיסטוריה של בריסל.
בניין העירייה היה גם מקום מושבה של ממשלת בראבנט עד 1795. מ-1830, אחרי המהפכה הבלגית, התאספה בבניין גם הממשלה הזמנית של בלגיה. כיום עברו רוב משרדי העירייה לבניין משרדים חדש שנבנה בשנות השבעים של המאה ה-20; אבל כמה פונקציות טקסיות נותרו עדיין בבניין ההיסטורי, בהן משרדו של ראש העיר עצמו ואולם שבו נערכים טקסי נישואים אזרחיים.