בית משפט קהילתי

בתי המשפט הקהילתיים הוקמו כמודל חלופי לניהול ההליכים הפלילים ובמטרה למנוע רצדיביזם, בשל השפעות שליליות שעשויות להיות לכליאה על העבריין עצמו, מעגלי חייו והחברה כולה. ברחבי העולם פועלים מודלים שונים של בתי משפט קהילתיים, המכונים גם "בתי משפט פותרי בעיות". בישראל החלו לפעול לראשונה במתכונת של פיילוט בשנת 2014 ובשנת 2020 הופץ תזכיר חוק לצורך מיסודם.

בבסיס פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים עומדת תפיסה מרכזית של הענקת טיפול ושיקום לעבריינים ושילובם מחדש בחברה שנועד להביא לצמצום תופעת "הדלת המסתובבת" של מבצעי עבירות פליליות על רקע בעיות אישיות, חברתיות וכלכליות, הכוללות התמכרויות, מוגבלויות, חיים בעוני, הדרה חברתית ועוד. מעבר להיבטים האישיים, המתמקדים בבניית תוכנית שיקום אישית, קיימים גם היבטים חברתיים רחבים הנוגעים לחיסכון במשאבים ציבוריים, באמצעות חסכון בעלויות הכליאה והצפיפות בבתי הכלא, וחיזוק תחושת הביטחון האישי והלכידות החברתית.

בתי משפט מקבילים בעולם

בשנות ה-80 הוקמו בתי המשפט הקהילתיים הראשונים בארצות הברית, אשר נקראו "בתי משפט פותרי בעיות" (PSC). הם התבססו על התפיסה הטיפולית-שיקומית, כדרך חלופית לניהול ההליכים הפליליים ומתוך מטרה מרכזית למנוע עבריינות חוזרת. על כן, התנאי הראשון להשתתפות בתוכנית הוא נטילת אחריות מצד הנאשם על העבירה אותה ביצע. המודל התרחב בהדרגה למדינות נוספות ברחבי העולם ובמודלים שונים להפעלה, כולם מתוך אותה נקודת מוצא משותפת.

קיימת שונות באופן שבו פועלים בתי המשפט במדינות השונות. בחלקן פועלים בניהול מקומי ובחלקן כמערכת ארצית, חלק מבתי המשפט ממוקדי תחום ומקומיים וחלקם, כוללניים. עם זאת, לכולם מכנה משותף ברור: עבודה בצוות רב מקצועי ובשיתופי פעולה, לטובת הצלחתו של הליך טיפולי שיוביל לאי חזרתיות על ביצוע העבירה. מסקירה שנעשתה על מדינות בעולם, ניתן למצוא מודלים מסוגים שונים לבתי משפט פותרי בעיות.

בארצות הברית, אמנם הממשל הפדרלי האמריקני לא הסדיר את פעילותם של בתי משפט הייחודיים הרבים הפועלים בתחומו (בתי משפט לסמים, לעבירות מין, למשפחה וכו), אך הוא הסדיר זאת באמצעות מערך המורכב מגופים שונים. בלואיזיאנה בתי המשפט לסמים נמצאים תחת הנהלת בית המשפט העליון של המדינה. בקולורדו בתי משפט אלו פועלים תחת הנהלת בתי המשפט של המדינה. בקליפורניה פועלת וועדה מייעצת לבתי משפט פותרי בעיות, שסמכויותיה ותפקידיה הוגדרו בחוק. הוועדה אמונה על גיבוש המלצות ודרכי פעולה לבתי המשפט הפועלים בתחומים השונים: סמים, אלימות במשפחה, יוצאי צבא, גיל ההתבגרות ועוד.

בבריטניה הוקמה ועדה הבוחנת מודלים שונים של בתי משפט פותרי בעיות, אשר בין היתר דנה בשינויי החקיקה הנדרשים. באוסטרליה נמצאים בתי המשפט לסמים תחת אחריותו של בית המשפט השלום. לעומת זאת, בקנדה ובאירלנד הם באחריות הנהלת בתי המשפט. בניו זילנד פועלים בתי משפט קהילתיים כחלק ממערכת בתי המשפט המחוזיים.

בישראל

בישראל נמצאים בתי המשפט הקהילתיים תחת בתי משפט השלום, בהם מתנהל ההליך הקהילתי כהליך פלילי לכל דבר, ועם זאת בעל מאפיינים ייחודיים הכוללים בין היתר מתן דגש רב להליכי השיקום של מבצע העבירה. במסגרת התנהלותו של ההליך נבנית תוכנית שיקומית מקיפה, בשיתוף הקהילה, בפיקוח בית משפט וכתחליף לעונש המאסר בפועל.

במדינת ישראל פועלים כיום שישה בתי משפט קהילתיים על פי החלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2019, לאחר שהפיילוט להפעלה ראשונה של המודל הסתיים בהצלחה, כאשר מספר נאשמים סיימו בהצלחה הליך שיקום אינטנסיבי וממושך. בחודש נובמבר 2014 הוקם בית המשפט הקהילתי הראשון בבאר שבע ולאחריו נפתחו בספטמבר 2015 ברמלה, במאי 2017 בתל אביב, בדצמבר 2018 במחוז צפון ובחודש ספטמבר 2019 נפתחו בתי המשפט במחוזות ירושלים וחיפה. סך המשתתפים במודל בתי משפט הקהילתיים עד לחודש פברואר 2020 עמד על 930 משתתפים שמתוכם 454 הם משתתפים פעילים, 236 משתתפים סיימו בהצלחה ו-240 משתתפים נשרו מן התכנית, זאת בין היתר בעקבות חוסר בהשתתפות פעילה בתוכנית השיקום ובהחלטת השופט הקהילתי. במקרים אלו יגזור השופט הקהילתי את דינו של הנאשם במסגרת ההליך הפלילי הרגיל או לחלופין יועבר התיק לדיון בבית המשפט הרגיל וזאת מבלי שפרוטוקול הדיון מההליך הקהילתי מועבר ומשמש כראיה.

ב-11 בנובמבר 2020 פורסם על ידי משרד המשפטים להערות הציבור תזכיר חוק סדר הדין הפלילי להוספת תיקון הנוגע לבתי המשפט הקהילתיים. בתזכיר החוק הוצע לעגן בחוק את פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים בישראל. עוד הוצע כי החוק ייקבע כהוראת שעה לחמש שנים עד למיסודה המלא של תוכנית זו. הצעת החוק אושרה בכנסת ב-30 ביוני 2022. לצד עיגון בתי המשפט הקהילתיים (שפעלו עד אז כפיילוט) בחקיקה – הכוונה הייתה לבצע מהלך להרחבתם.

באוגוסט 2022 השופט אביטל חן מונה לנשיא בתי משפט קהילתיים לתקופה של חמש שנים.

עקרונות עבודה מנחים

• גורמים לפשיעה - בתי המשפט הקהילתיים מתמקדים בגורמים המובילים לביצוע העבירה, שכן מרבית מהעבירות הפליליות מתרחשות על רקע של מצוקה כלכלית, התמכרויות, לקויות למידה, התעללות, הזנחה וקשיי תפקוד שונים . על כן בתי המשפט הקהילתיים מתמקדים בטיפול בגורמים עצמם אשר הביאו לביצוע העבירה ובפיתוח מענים מותאמים מתוך זיהוי כוחות, תמיכה, ליווי והעצמה. ההליך המשפטי מתנהל באווירה תומכת, מציאת פתרונות שיקומיים מוסכמים שיהוו תחליף לעונש המאסר. בהתאם, העונשים הניתנים הם חינוכיים בעיקרם, למשל שילובם בפעילות התנדבותית למען הקהילה (אותה קהילה שנפגעה מביצוע העבירה), שנועדו לעודד ולחזק את מידת אחריותם לנזקים שהסבו לקהילה.
• שינוי תפיסתי קהילתי - בתי המשפט הקהילתיים פועלים כדי להביא לשינוי תפיסתי בקרב התושבים עצמם כלפי מבצעי העבירה, על מנת ששילובם מחדש בקהילה יסתיים בהצלחה. שיתוף הקהילה והתושבים, עבודה בשיתופי פעולה עם ארגוני מגזר שלישי, ארגונים קהילתיים מקומיים, לשכות לשירותים חברתיים במקום המגורים ועוד – כל אלו מהווים חלק מהתהליך השיפוטי ומהחזרה לתפקוד נורמטיבי.
• צמצום כליאה – עונשי מאסר כרוכים בעלויות גבוהות מאוד וזאת בנוסף לבעיות צפיפות ותת תנאים השוררים במתקני הכליאה, כפי שעלה מעבודתה של הוועדה הציבורית שמונתה לבדיקת הנושא - ועדת דורנר, בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר. הוועדה המליצה לאמץ ולהרחיב את פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים, שבהם ניתן הדגש על תוכניות שיקום שונות, שהן זולות ויעילות יותר מכליאה.

הפרוצדורה

הליכי הדיון בבית המשפט הקהילתי ייחודיים ואינם כוללים ניהול של משפט הוכחות או קיום דיון מקדמי. תנאי הכניסה להליך חלופי זה הוא הודאה של הנאשם בביצוע העבירה המיוחסת לו במסגרת הסדר טיעון ומחויבותו להליך טיפול ושיקום הדורש השקעה רבה מצדו. ההליך אינו מתאים לעבירות קלות במיוחד, הצפויות להסתיים בגזר דין קל, או לעבירות חמורות במיוחד, אשר בדרך כלל מסתיימות בגזר דין הכולל מאסר משמעותי, ועל כן נקבע כי הליך הדיון בבית המשפט הקהילתי מיועד בעיקרו לעבירות מסוג סמים, רכוש, אלימות ואיומים, אשר בהיעדר שיקום וטיפול צפויים הנאשמים לעונשי מאסר בפועל.

הדיונים בבתי המשפט מתקיימים בתדירות גבוהה ובפיקוח הדוק של בית המשפט אחר ההתקדמות בתוכנית השיקום שגובשה ואשר יכולה לכלול מגוון רחב של מענים כגון השלמת השכלה, גמילה מאלכוהול ומסמים, השתלבות בתעסוקה, מיצוי זכויות, התמודדות עם עוני וחובות ועוד. בית המשפט מפקח באופן צמוד על העבריין מתוך מטרה לעקור מן השורש את תופעת העבריינות וכדי להחליף את הענישה בתהליך שיקום משמעותי.

הצוות בבית המשפט הקהילתי מורכב משופט, תובע משטרתי, פרקליט, סניגור, קצין מבחן קהילתי, עובדת סוציאלית קהילתית ורכזת. צוות בית המשפט מורכב מאנשים קבועים, שפיתחו דרכי התנהלות על בסיס הכרות אישית ויצירת יחסי אמון וקשרי עבודה טובים.

ראו גם

• שירות המבחן
• רצידיביזם
• שיקום אסירים בישראל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית משפט קהילתי בוויקישיתוף

• טלי גל והדר דנציג-רוזנברג, בתי-משפט קהילתיים בישראל – מחקר מלווה, יולי 2017
• ד"ר דניאלה ביניש ועו"ד עדי בולטנר, בתי משפט קהילתיים בישראל, משפט מפתח, 2019
• ביקור נשיא המדינה בבית המשפט הקהילתי בירושלים - הג'וינט, באתר הג'וינט, ‏2 בספטמבר 2021
• הדס יום טוב, ‏שיקום במקום מאסר: סיפורם של בתי המשפט הקהילתיים בישראל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בספטמבר 2023
• הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 92 – הוראת שעה), התשפ"ב–2022

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.