בית כנסת עולי בורסה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| נוסח תפילה | נוסח הספרדים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1933 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1933 |
| קואורדינטות | 31°47′05″N 35°13′01″E / 31.784861111111°N 35.216805555556°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית כנסת עולי בורסה | |
  | |
בית כנסת עולי בורסה הוא בית כנסת השוכן ברחוב הנביאים בירושלים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות השלושים של המאה העשרים החליטו יהודים מן העיר בורסה, טורקיה, לעזוב את קהילתם ולעלות ארצה. וכך הגיעו המשפחות הראשונות לעיר ירושלים. את בית הכנסת הקטן של יוצאי בורסה הקימו בשנת 1933 כמה משפחות ובהן: סבן, בן מלך ופלג'י. לא היה גוף רשמי כל שהוא שהיה מוכן לקחת על עצמו את קליטתם בארץ. החדר שהיה שייך לבניין שהיה בחזקת משפחת בנין, הושכר למתפללים בהשתדלות הרב יעקב מאיר, הראשון לציון של אותה תקופה, על מנת שישמש להם מקום מפגש ובית תפילה. ארון הקודש שנתרם היה לא אחר מאשר ארון הבגדים של גב' בנין, עדות למצבה החומרי של הקהילה.
בשנות הארבעים, בעיצומו של המאבק בבריטים התגייסו צעירים מקרב המתפללים למחתרות האצ"ל והלח"י ובבית הכנסת הוקם סליק קטן לכלי נשק (בארון הקודש שהעניקה גב' בנין).
כיום הסליק משמש כתחתית ל"כיסא אליהו" המוצג בבית הכנסת.
בשנות השבעים החליט בנה של המנוחה, אברהם בנין לנסות לפתח את המתחם ולהרוס את המבנים שבו, מתפללי בית הכנסת התנגדו וטענו כי החדר בו שוכן בית הכנסת הובטח להם לצמיתות על ידי גב' בנין המנוחה. הדברים הגיעו לדיון משפטי, בהתערבותו של מר אברהם חסידוף, בנקאי, הבטיח אברהם בנין מקום חלופי לתפילת המתפללים, בינתיים הוא נפטר ותוכניות הפיתוח נגנזו.
ובאשר לחפצים שבמקום: כמה מספרי התורה הקיימים בבית הכנסת הובאו הישר מבית כנסת "גירוש" בעיר בורסה ואחרים הובאו, בעקבות מלחמת העצמאות, מקבר רחל ובית כנסת איסטמבוליס של העיר העתיקה, על ידי משפחות סבן ובורלא. על הקיר בבית הכנסת מונצחים חמישה עשר מראשוני בית הכנסת שייסדו את המקום. מעל ארון הקודש כתובה הכתובת: "לקרב לבבות אחים, לתרום ולהתרים, לעזרת עולים נרדפים אשר לציון נכספים". המקום זכה לכמה חזנים מפורסמים ובהם מרדכי כלפון ומשה ויטאל.
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שבעבר פעל המקום בכל ימות השבוע הוא עבר לפעול רק בשבתות ובחגים, בין באיו רק מעטים מצאצאי העולים וכן תלמידי ישיבות המתגברים את המקום. התפילה בנוסח ספרדי ירושלמי עם מספר מנגינות בנוסח הטורקי המסורתי כגון "יגדל אלוהים חי" ו"אין כאלוהינו". כאמור בית הכנסת הוא חדר גדול השוכן בקומתו הראשונה של בניין הנושק לרחוב הנביאים. תקרתו גבוהה והחלונות שמצויים בגובה העין, צופים אל החצר. החדר עצמו מתחלק לעזרת נשים השוכנת מאחור ותופסת כרבע מן השטח. מקומות הישיבה הם כיסאות נפרדים עגולים מעץ.