מרכז רפואי מאיר
הכניסה לבניין הראשי של בית החולים | |
על שם | יוסף מאיר |
---|---|
מאפייני הארגון | |
סוג | בית חולים כללי |
אוניברסיטה | אוניברסיטת תל אביב |
בעלים | שירותי בריאות כללית |
מנכ"ל | ירון מושקט |
היסטוריה | |
תאריך ייסוד | 1956 |
שירותים | |
מספר מחלקות | 100 |
מיטות | 780 |
http://www.mmc.org.il | |
גאוגרפיה | |
כתובת | טשרניחובסקי 59 כפר סבא |
מיקום | כפר סבא |
קואורדינטות | 32°10′55″N 34°53′45″E / 32.18192778°N 34.89585°E |
מרכז רפואי מאיר הוא בית חולים בכפר סבא השייך לקבוצת שירותי בריאות כללית. בית החולים קרוי על שמו של ד"ר יוסף מאיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית החולים נחנך לראשונה ביולי 1956 כבית חולים לחולי שחפת וריאה, על ידי קרן נכות של קופ"ח כללית, ונוהל על ידי ד"ר הופרט. לאחר מיגור מחלת השחפת בישראל, הוסב והוכרז ב-1962 כבית חולים כללי. מנהלו הראשון היה הד"ר יוסף קוט.
במהלך שנות ה-60 הוקמו מחלקות נוספות. מחלקות פנימיות, כירורגיות, אורתופדיה, אורולוגיה, עיניים, א.א.ג. ומחלקת ילדים. בשנת 1968 התמנה ישראל ברודרמן לנהל את מחלקת הריאות. במהלך תקופת ניהולו פיתח פרופ' ברודרמן את המחלקה והקים בתוכה יחידה לטיפול נמרץ נשימתי ראשונה בישראל, ובעלת מעבדה, שלימים התפתחה והפכה ל"מכון לחקר הנשימה".[1]
בשנות ה-70 נבנה בנין מרפאות חוץ, לאחריו במהלך שנות השמונים נוסף בנין "שטולברג",[2] בעוד הבניין הראשוני (הישן) הוגדר בשם בנין אשפוז.
במרכז הרפואי מאיר כלולים אגפים נוספים, בנין מעבדות כולל מעבדות מחקר ומחלקת דימות (רנטגן). בנין פינקוס כל אגף הילדים, כולל ספורט ילדים. בבנין זה כלולים גם אגף הלוגיסטיקה של בית החולים וכן בית המרקחת של בית החולים. במבנה נפרד (קרקע) בנין אחזקה והנדסה. בעבר נכלל גם מנחת מסוקים, בצד המערבי של בית החולים. בשנת 2019 בוטל יעוד המנחת ובמקומו מוקם בנין חדש המוגדר כ"בנין 20", יכלול חדר מיון חדש ומחלקות נוספות.
ב- 27 מאי 2024 נחנכה המחלקה החדשה לרפואה דחופה, קרי: חדר מיון, במשכנה החדש בבנין 20 החדש.[3] בפועל עברה המחלקה למשכנה החדש ב 25 יוני 2024. המחלקה החדשה כוללת חדרים אישיים, מכון דימות צמוד, חדר טראומה משוכלל ומערכות ותשתיות מתקדמות.
בשנת 1977 בהנהלת בן-ציון נוביס הוקם מכון גסטרו ומחלות הכבד.
בשנת 1978 נסגר והועבר בית היולדות הישן בכפר סבא (רחוב גלר) לאחריות מרכז רפואי מאיר.[4] המחלקה עברה למשכנה בבנין שטולברג.
בשנת 2017, הוחל בתכנון הרחבת בית החולים, על פי תוכנית המכונה "מרכז תומך לבית החולים מאיר".[5] לפי התוכנית יוקם מבנה על שטח מגרשי החנייה, מבנים בשטח של כ-97 אלף מ"ר, שיכללו מרכז מסחרי, משרדים, שירותים עסקיים, מרפאות, מעבדות, מכונים, מלונית ומלון עסקים, בנוסף ל-450 יחידות דיור מוגן, דיור סיעודי, מעונות סטודנטים ומגורי רופאים ואחיות.[6] בגלל התנגדויות דיירים משכונת סביוני כפר סבא, הבניין לא הוקם ובמקום הושקעו התקציבים בשיפוץ קומת הקרקע בכניסה לבנין שטולברג. בנוסף הוקם בו מרכז רווחה הכולל חנות פארם, חנויות ביגוד והנעלה, מתחם מזון ועוד.
בשנת 2018, לא אסר בית החולים על הכנסת חמץ לשטחו בפסח, לראשונה לאחר מספר שנים, ולמרות הנחיית משרד הבריאות שלא לאפשר הכנסת חמץ לבתי החולים ברחבי הארץ.[7]
באפריל 2024 קיבל מערך הטראומה, בראשות ד"ר אורי יסלוביץ', הכרה רשמית מטעם משרד הבריאות כמרכז טראומה אזורי.[8]
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית החולים משרת אוכלוסייה של כ-450,000 תושבים, אוכלוסיית האזור הפרושה מגשר הירקון על כביש פתח תקווה בדרום ועד לכביש נתניה בצפון. בתחום זה כלולות מספר ערים גדולות: רמת השרון, הוד השרון, כפר סבא, הרצליה, רעננה ומספר ניכר של יישובים, כפרים וערים.
במאי 2024, לראשונה, במסגרת שיתוף הפעולה הרפואי בין המרכז הרפואי מאיר לקהילה, הוקמה שלוחה קדמית של מלר"ד ילדים מאיר "מאיר קידס", חדר מיון לילדים בקהילה. המוקד נפתח במרפאת רמב"ם בעיר הרצליה. השלוחה תתן מענה מהיר ויעיל במקרים דחופים קרוב לבית, פורמט זה חדש וייחודי.[9]
בית החולים מסונף לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומרבית המחלקות והיחידות, אם לא כולן, מוכרות לצורך התמחות במקצועות הרפואה. המחלקות משתתפות באופן פעיל בהדרכת סטודנטים לרפואה בלימודים הקליניים. בבית החולים מספר רב של רופאים בעלי מינוי אקדמי.
מעבדות בית החולים מסונפות לאוניברסיטת בר-אילן.
בסמיכות למרכז הרפואי קיים בית הספר לסיעוד המכשיר אחיות לקראת הסמכה בעיסוק ולרכישת תואר ראשון אקדמי בסיעוד (B.N). בית הספר מסונף לאוניברסיטת תל אביב.
במרכז הרפואי מאיר פועלים כ־3000 (נכון ל-2022) אנשי צוות רפואה, סיעוד, פארא-רפואה ועובדי מינהל ומשק. המרכז מכיל כ-800 מיטות אשפוז[10] ומתבצעים בו כ-18,000 ניתוחים בשנה.
תווי תקן ואיכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החל משנת 2008 נושא בית החולים תו תקן בין-לאומי לאיכות ובטיחות ברפואה אשר מבוסס על מודל בין-לאומי של סטנדרטים לאיכות ובטיחות המטופל ומוטמע בשיתוף עם חברת Joint Commission International) JCI). בית החולים הוא אחד משלושה בתי חולים אשר הוענק להם תו תקן זה.
- תו תקן Iso 14001 בנושא שמירה על הסביבה ועמידה בסטנדרטיים אקולוגיים, מה שהעניק לבית החולים את התואר "בית חולים ירוק". המרכז הרפואי מאיר הוא הראשון מסוגו בארץ אשר נמצא ראוי לקבל את התו.[11]
- בשנת 2021 נמצאו המחלקות לרפואה דחופה (מיון) של המרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית בצמרת בתי החולים הגדולים בישראל ברמת שביעות רצון המטופלים מהטיפול בהם. כך עולה מסקר שביעות רצון שערך משרד הבריאות[12][13]
רפואת ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במסגרת הסכם למתן חסות רפואית לספורטאי הסגל האולימפי שנערך בין שירותי בריאות כללית לבין הוועד האולימפי, נבחר בית החולים מאיר ללוות את ספורטאי העל הישראלים בדרך לאולימפיאדה. בבית החולים הוקם צוות מומחים מיוחד מתחומים שונים, המתמחים בפגיעות ספורט ובטיפול בספורטאים ושם לעצמו כמטרה להוביל את רפואת הספורט בישראל. המרכז אף מבצע מחקרים ומעקבים אחר הספורטאים בשיתוף מכון וינגייט. בנוסף מטפל הצוות בספורטאים נוספים מקבוצות כדורגל וכדורסל כדוגמת מכבי תל אביב בכדורגל, בני השרון בכדורסל ועוד.
- במסגרת העיסוק ברפואת ספורט, קיימת יחידה נפרדת - רפואת ספורט ילדים - בראשותו של פרופ' דן נמט.[14] מטרת היחידה לדרבן ילדים, נוער ומתבגרים לעסוק בספורט,[15] בשגרה ובמגמות תחרותיות, לשמירה על בריאותם ולהימנע מהשמנת יתר בקרב ילדים. היחידה פועלת בשיתוף עם מחלקת ילדים, יוזמת סדנאות והדרכות מתאימות לילדים, תוך מעקב ופיקוח על ביצועיהם של הילדים. היחידה גם משלבת מחקר בתחום זה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
-
מרכז לרפואה דחופה (מלר"ד)
המנהלים הרפואיים של המרכז הרפואי מאיר לדורותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר יוסף קוט (1962–1970)
- ד"ר עמיאל ינאי (1971–1984)
- ד"ר ענתבי שלמה (1985–1987)
- ד"ר אשר פורת (1988–1999)
- פרופ' אהוד דודסון (2000–2006)
- ד"ר מיכאל שרף (2007)
- ד"ר אשר אלחיאני (2008–2011)
- ד"ר איתן וירטהיים (2011–2019)
- ד"ר ירון מושקט (2019–31.10.2024)
- ד"ר יעקב חן (1.11.2024–)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Moshe Zarhy. Health Facilities in Israel, Dom publishers, 2014. pp. 161-175. ISBN 978-3-86922-340-7
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מרכז רפואי מאיר
- בית החולים מאיר (כפר סבא), דף שער בספרייה הלאומית
- אייל יצחקי, עשרות השתתפו בחגיגה אולימפית במרכז רפואי מאיר, צומת ההשרון, 06 ביולי 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ישראל ברודרמן (בעזרתו של ערן נוביק), נשימה עמוקה: סיפור חייו של פרופ' ישראל ברודרמן, כפר סבא: הוצאה עצמית, 2017
- ^ ? | — מעריב 16 מאי 1978 │ עיתונים, באתר הספרייה הלאומית של ישראל
- ^ אייל יצחקי, חדרים אישיים, מבנה חדשני וממוגן: נחנך המיון החדש של מרכז רפואי מאיר, צומת השרון - כפר סבא, 29 במאי 2024
- ^ תוך 24 שעות נהפך בית היולדות בכפר סבא לחלק מבית החולים, מעריב, 16 במאי 1978
- ^ יעל יפה, בסביוני הכפר חוששים מהמגדלים המתוכננים במאיר, ומצטרפים למאבק בתוכנית המתאר, באתר צומת השרון כפר סבא, 17 ביולי 2017
- ^ לירון סובול, הוועדה המקומית החליטה שלא להמליץ על תוכנית הבנייה הענקית בבית החולים מאיר, באתר צומת השרון כפר סבא, 14 בספטמבר 2020
- ^ רועי הדרי, במאיר מתירים השנה להכניס חמץ. גורמים בבית החולים: "אנחנו מקווים שזה לא יביא לתוצאה הפוכה", באתר צומת השרון כפר סבא, 1 באפריל 2018
- ^ אייל יצחקי, מערך הטראומה במאיר הוכר כמרכז טראומה אזורי: "עומד בכל הדרישות", צומת השרון כפר סבא, 28 במרץ 2024
- ^ אייל יצחקי, במקום לרוץ למיון: הושקה רשמית מרפאת מאיר קידס בהרצליה, צומת השרון, 27 במאי 2024
- ^ הקורונה, החיסון וכל מה שביניהם: מנהל בית החולים מאיר בראיון מיוחד, באתר צומת השרון כפר סבא, 27 בנובמבר 2020
- ^ דו"ח משרד הבריאות: מאיר ראשון במדדי האיכות בקטגוריית בתי החולים הגדולים, באתר צומת השרון כפר סבא, 28 ביולי 2021
- ^ אגף שירות וחווית האדם, [משרד הבריאות סקר חווית המטופל במחלקה לרפואה דחופה], 2021 מדידה רביעית
- ^ אייל יצחקי, דירוג גבוה מאוד לחדרי המיון של המרכז הרפואי מאיר, צומת השרון, 15 במרץ 2021
- ^ הוועד האולימפי | פרופ' דני נמט מונה למנהל הרפואי של הוועד האולימפי בישראל
- ^ פרופ' דן נמט , פרופ' אלון אליקים ונוספים, מצבים דחופים ברפואת ספורט בילדים ונוער, הרפואה חוברת מספר 1, ספטמבר 2007