מרכז רפואי העמק

מרכז רפואי העמק
	מרכז רפואי העמק
	מרכז רפואי העמק
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים כללי
בעלים	שירותי בריאות כללית
מנכ"ל	ד"ר מאור ממן
היסטוריה
תאריך ייסוד	1924
שירותים
מספר מחלקות	25
מיטות	652
	http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/emek/he-il/Pages/homepage.aspx
גאוגרפיה
כתובת	שדרות יצחק רבין 21, עפולה
מיקום	עפולה, ישראל
קואורדינטות	32°37′20″N 35°19′01″E / 32.62218889°N 35.31686111°E

מרכז רפואי העמק (בעבר נקרא בית חולים העמק-עפולה) הוא בית חולים הממוקם בין גבעת המורה לעפולה. בית החולים החל לפעול תחת אחריות קופת חולים כללית בשנת 1924 ונחנך במיקומו הנוכחי ב-20 במרץ 1930. מרכז רפואי העמק מספק מגוון רחב של שירותים, חדרי ניתוח משוכללים, יחידות טיפול נמרץ, מכונים ומעבדות. מרכז רפואי העמק משרת אוכלוסייה של כ-500 אלף נפש מן הערים, היישובים והכפרים בצפון מזרח הארץ. המרכז הרפואי העמק מסונף לפקולטה לרפואה של הטכניון.

היסטוריה

בית החולים ובית היולדות במעין חרוד

עבור חברי "הקבוצה הגדולה" של גדוד העבודה, שהקימה את עין חרוד ואת תל יוסף הוקם ליד מעיין חרוד אוהל קטן שנקרא אמבולטוריה, לצורך טיפול רפואי. בהמשך הוקמו שני אוהלים גדולים שבכל אחד מהם היו 16 מיטות^[1]. בהמשך הועברו החולים לצריף עץ שהכיל 22 מיטות. טופלו בו בעיקר חולי מלריה ומנהלו היה ד"ר בן-ציון הירשוביץ. ביולי 1923, על רקע הקרע בין אנשי גדוד העבודה בתל יוסף לאנשי הסתדרות העובדים בעין חרוד, הוחלט על העברת בית החולים לאחריות קופת החולים הכללית ובכך הוא הפך לבית החולים הראשון של קופת החולים. בנובמבר 1923, החל משה סורוקה לעבוד כיד ימינו של הירשקוביץ בניהול אדמיניסטרטיבי של בית החולים. בראשית 1924, עבר בית החולים באופן רשמי לבעלות קופת חולים^[2]. בשלב זה הורחב בית החולים ל-32 מיטות והגיניקולוג דוד הוגו כהן שעלה מגרמניה הקים בו בית יולדות^[3].

בשנות ה-20 של המאה ה-20 עבד בבית החולים הפסיכיאטר יוסף פרגר עקב ריבוי מקרי ההתאבדות בין החלוצים^[4].

בדצמבר 1925 יצא יצחק קנב בקריאה להקמת בניין חדש לבית החולים בעמק^[5]. באותו חודש החליטה מועצת קופת חולים בחיפה שיש צורך דחוף בבניית בנין לבית חולים בעמק והטילה על מרכז קופת חולים בהתייעצות עם תושבי העמק לבחור מקום לבית החולים ולהשיג אמצעים לבנייה, שהייתה מעבר ליכולת הכלכלית של קופת חולים^[6]. בינואר 1926 פרסם ד"ר בן-ציון הירשוביץ מאמר בו הדגיש את הצפיפות בבית החולים בעמק ואת חוסר היכולת של בית חולים הדסה בחיפה לתת מענה לתושבי העמק^[7].

פניית קופת חולים לתנועה הציונית בבקשה לסייע בבניית בית חולים נענתה בשלילה מהעדר משאבים ובגלל אי הרצון של קופת חולים להיכנס לתחומה של הדסה. כדי להתמודד עם הבעיה פנו אליעזר פרלסון, הירשוביץ ומשה סורוקה במכתב להנרייטה סולד והצליחו להביא אותה לתמוך ברעיון הקמת בית החולים. תמיכתה של סולד הביאה את הדסה, הג'וינט והסתדרות הרופאים העבריים באמריקה להקציב לבנייה 5,000 לא"י ואת קרן היסוד להקציב 3,000 לא"י, תרומת הקהילה היהודית בשאנגחאי. באוגוסט 1926 נחתם הסכם בין קופת חולים וההנהלה הציונית על הקמת בית החולים תוך שלוש שנים^[8].

משום שבית החולים המקורי היה ממוקם באזור מרוחק מנתיב הרכבת ומשום שלא היה נגיש, עקב חוסר בדרכי גישה סלולות אליו, הוחלט להעבירו לאזור עפולה. עפולה שימשה כמרכז האזורי, הכילה תחנת רכבת, דרכי גישה סלולות, והייתה ממוקמת בחצי הדרך בין שני גושי ההתיישבות העיקריים באותה העת - נהלל ועין חרוד.

בית החולים בעפולה

ההכנות לבנייה החלו בשנת 1927 וטקס הנחת אבן פינה לבניין החדש התקיים ב-11 באוגוסט 1927^[9].

הבניין הראשון של בית החולים במיקומו החדש למרגלות גבעת המורה, ששמו "בית ברוולד" (על שם האדריכל שתכנן אותו, אלכסנדר ברוולד), ובנין המשק שנלווה אליו מאחור ומשמש גם למחלקות פנימית ג' וכו נחנך בטקס חגיגי ב-29 באפריל 1930^[10]. הבניינים תוכננו כך שבכל חדר המיועד לחולים יהיה חלון מערבי לאוורור^[11]. ליד בית החולים הוקמו שבעה צריפים לשיכון עובדי בית החולים^[12].

בין השנים 1933–1936 הורחבו המחלקות העיקריות של בית החולים - המחלקה הפנימית, המחלקה הכירורגית, מחלקת הנשים, מחלקת היולדות ומחלקת הילדים.

בשנת 1934 הושלמה בניית אזור מגורי סגל בית החולים אשר ממוקמים בסמיכות לבית החולים. בין השנים 1934–1941 ניהל את בית החולים הד"ר מקס לבקוביץ. בתחילת שנות הארבעים ניהל את בית החולים הד"ר פטר פליישמן. בשנת 1958 התאגדו הרשויות המקומיות סביבות בית החולים לסייע בהקמת קומה נוספת עבור מחלקה כירורגית^[13].

בשנת 1961 הוקמה מחלקת אא"ג על ידי ד"ר יעקב שדה.

בשנת 1967 היו בבית החולים כ-300 מיטות. לקראת מלחמת ששת הימים פונו רוב האזרחים מבית החולים ונפתחו בו 285 מיטות נוספות. במהלך המלחמה טופלו בבית החולים פצועים מיהודה ושומרון, בהם 15 שבויים ירדניים^[14]. בסוף 1967 הוקמו בבית החולים מרפאות חוץ^[15].

בשנת 1978 הוקמה מחלקת עור ומין על ידי הד"ר פלה צוקרמן, אשר ניהלה את המחלקה עד שנת 2000^[16]

מרכז רפואי העמק בשנות ה-2000

כמרכז רפואי המשרת אוכלוסייה של כחצי מיליון תושבים מסביבתו, עפולה, מגדל העמק, המועצה האזורית עמק יזרעאל, המועצה האזורית הגלבוע, המועצה האזורית הגליל התחתון, מועצה אזורית עמק המעיינות, אום אל-פחם, יישובי צפון בקעת הירדן וכפרי המיעוטים באזור, הוא מכיל 25 מחלקות ובהן 537 מיטות אשפוז. אגפיו המרכזיים הם כירורגיה, רפואה פנימית, נשים ויולדות ואגף ילדים.

בין מחלקותיו ניתן למנות מכונים בתחומי הקרדיולוגיה, נשים ויולדות, אורתופדיה ושיקום, רפואת ילדים, גנטיקה, אונקולוגיה, המטולוגיה, דיאליזה, התפתחות הילד, גסטרואנטרולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואה גרעינית ורנטגן.

בשנת 2003 מונתה ד"ר אורנה בלונדהיים למנהלת המרכז הרפואי והייתה בכך לאישה הראשונה המכהנת כמנהלת בית חולים כללי בישראל.

בשנת 2013, לראשונה בארץ, החלו לבצע במרכז רפואי העמק ניתוח קיסרי בגישה הנקראת "עור לעור".

בשנת 2019 מונה ד"ר זיו רוזנבוים, מומחה בנוירוכירורגיה ובמנהל רפואי, למנהל המרכז הרפואי העמק^[17]. בראשית שנת 2022 התגלע סכסוך עבודה בין ד"ר רוזנבוים להנהלת 'כללית'. הסכסוך נדון בבית הדין לעבודה בנצרת.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של מרכז רפואי העמק

מרכז רפואי העמק, סרטונים בערוץ היוטיוב
בית חולים העמק קורס: תחקיר דמוקרטTV, אורלי בויום, מאי 2022
מרכז רפואי העמק, באתר שירותי בריאות כללית
חג לבית חולים העמק, 1952, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
ביה"ח המרכזי בעמק חוגג היום מחצית יובלו, על המשמר, 20 באוקטובר 1955
מידע על מרכז רפואי העמק בקטלוג הספרייה הלאומית
שמעון פינס, מצריף – למרכז רפואי גדול: למחצית יובלו של בית־החולים בעמק, דבר, 16 בדצמבר 1954
נדב מן, העיקר הבריאות: ראשית הרפואה בעמק יזרעאל, באתר ynet, 22 בספטמבר 2010
יוסי כץ, המאבק על מיקומו של בית החולים העמק, באתר הארכיון הציוני, ינואר 2022

הערות שוליים

^ שלש עשרה שנה לכיבוש העמק, דבר, 30 באוגוסט 1934
^ שפרה שורץ, קופת חולים הכללית, המרכז למורשת בן-גוריון, 1997, עמ' 72-73
^ Shifra Shvarts, The workers' health fund in Eretz Israel: Kupat Holim, 1911-1937, pages 202-204
^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור – הוצאה לאור, זכרון יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 342, ערך: פרגר, יוסף "הפסכיאטר הראשון בצפון ארץ ישראל"
^ י. קניבסקי, לבנין בית החולים בעמק, דבר, 9 בדצמבר 1925
^ החלטות מועצת סניפי קופת החולים בחיפה, דבר, 24 בדצמבר 1925
^ ד"ר ב. הירשוביץ, בית החולים בעין חרוד, דבר, 17 בינואר 1926
^ Shifra Shvarts, The workers' health fund in Eretz Israel: Kupat Holim, 1911-1937, pages 204-206
^ אבן פינה לבית החולים המרכזי בעמק, דבר, 12 באוגוסט 1927
^ חנוכת בית החולים המרכזי בעמק, דבר, 30 באפריל 1930
^ בנין בית החולים בעמק, דבר, 1 ביולי 1929
^ בבית החולים המרכזי בעמק, דבר, 19 ביוני 1930
^ אגף נוסף עם 60 מיטות ייבנה בביה"ח העמק בעפולה, דבר, 27 ביולי 1958
^ א. מש, בית החולים בעפולה חוזר לפסי שלום, דבר, 13 ביולי 1967
^ אלכס דורון, בית חולים למניעת אשפוז, מעריב, 8 בנובמבר 1967
^ תולדות רפואת עור ומין בישראל - ד"ר פלה צוקרמן, עמודים 64-65 פרופ' אריה אינגבר / מנהל מחלקת עור ומין בית החולים האוניברסיטאי הדסה (slideserve.com/sancha)
^ ד"ר זיו רוזנבוים מונה למנכ"ל בית החולים "העמק", באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2019

[1] שלש עשרה שנה לכיבוש העמק, דבר, 30 באוגוסט 1934

[2] שפרה שורץ, קופת חולים הכללית, המרכז למורשת בן-גוריון, 1997, עמ' 72-73

[3] Shifra Shvarts, The workers' health fund in Eretz Israel: Kupat Holim, 1911-1937, pages 202-204

[4] נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור – הוצאה לאור, זכרון יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 342, ערך: פרגר, יוסף "הפסכיאטר הראשון בצפון ארץ ישראל"

[5] י. קניבסקי, לבנין בית החולים בעמק, דבר, 9 בדצמבר 1925

[6] החלטות מועצת סניפי קופת החולים בחיפה, דבר, 24 בדצמבר 1925

[7] ד"ר ב. הירשוביץ, בית החולים בעין חרוד, דבר, 17 בינואר 1926

[8] Shifra Shvarts, The workers' health fund in Eretz Israel: Kupat Holim, 1911-1937, pages 204-206

[9] אבן פינה לבית החולים המרכזי בעמק, דבר, 12 באוגוסט 1927

[10] חנוכת בית החולים המרכזי בעמק, דבר, 30 באפריל 1930

[11] בנין בית החולים בעמק, דבר, 1 ביולי 1929

[12] בבית החולים המרכזי בעמק, דבר, 19 ביוני 1930

[13] אגף נוסף עם 60 מיטות ייבנה בביה"ח העמק בעפולה, דבר, 27 ביולי 1958

[14] א. מש, בית החולים בעפולה חוזר לפסי שלום, דבר, 13 ביולי 1967

[15] אלכס דורון, בית חולים למניעת אשפוז, מעריב, 8 בנובמבר 1967

[16] תולדות רפואת עור ומין בישראל - ד"ר פלה צוקרמן, עמודים 64-65 פרופ' אריה אינגבר / מנהל מחלקת עור ומין בית החולים האוניברסיטאי הדסה (slideserve.com/sancha)

[17] ד"ר זיו רוזנבוים מונה למנכ"ל בית החולים "העמק", באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)