בית הערבה (עיר מקראית)
בֵּית הָעֲרָבָה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, ששכנה באזור צפון ים המלח. על שמה נקרא קיבוץ בית הערבה, השוכן סמוך לאתרה המשוער.
בית הערבה במקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נזכרת תחילה בספר יהושע, בתיאור גבולותיה הצפון-מזרחיים בין נחלת שבט יהודה לנחלת שבט בנימין: ”וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה מִלְּשׁוֹן הַיָּם מִקְצֵה הַיַּרְדֵּן וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה וְעָלָה הַגְּבוּל אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל”[1]. היעדרה של בית הערבה בולט בתיאור המקביל של הגבול הדרומי בבנימין, שם מופיעה במקומה "כתף מול-הערבה"[2].
בית הערבה נזכרת גם ברשימת ערי יהודה, בקבוצת המדבר שבנחלת שבט יהודה: ”בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן”[3]. העיר נזכרת גם ברשימה המקבילה של ערי בנימין, בקבוצה 1[4]; חוקרים רבים מניחים כי ברשימה המקורית של ערי יהודה ובנימין, קבוצת המדבר ביהודה וקבוצה 1 בבנימין היוו קבוצה אחת, שפוצלה בהמשך[5].
זהו המקור הטופונימי המפורט ביותר במקרא, והבסיס למחקר הגאוגרפי-היסטורי של יהודה המקראית. ניתוח טקסטואלי והסטורי מראה כי היא חלק מרשימה גדולה יותר שכללה גם את ערי בנימין בספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים כ"א–כ"ח, כלומר את מלוא היקפה של ממלכת יהודה. הרשימה איננה מהתקופה המשוערת של יהושע או של ההתנחלות, שכן היא משקפת שיא יישובי אליו הגיעה ממלכת יהודה רק במאות 7–8 לפסה"נ, בערך ימי חזקיהו או יאשיהו (עדיפות מסוימת לאחרון). אשר למהות הרשימה המקורית יש מחלוקת. היה מקובל להניח שהיא שיקפה חלוקה מנהלית של ממלכת יהודה[6], שכן הערים ערוכות בקבוצות גאוגרפיות. אולם, גבולותיהן של הקבוצות אינם מוגדרים, והן נכנסות לעיתים זו לתוך זו. כל שניתן לומר הוא שהרשימה משקפת את המצב היישובי בממלכת יהודה, כנראה בימי יאשיהו. סקר הר יהודה והמחקר הנלווה אליו תומך במסקנה זו[7].
מקובל להניח כי מכאן מוצאו של אחד מגיבורי דוד, אביאל (בן) הערבתי, הנזכר בספר ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ"א: "אבי עלבון הערבתי" (בחלק מנסחי תרגום השבעים: "אביאל בן הערבתי"); הוא נזכר גם בספר ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק ל"ב: "אביאל הערבתי".
זיהויה של בית הערבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח המקראי ערבה מציין את בקע הירדן בכלל, ואת ערבות יריחו עד וכולל חוף ים המלח בפרט[8], והדבר מתאים למקומה בתיאור גבול יהודה[9]. מקובל ששמה של בית הערבה נשתמר בעין אל-ע'רבה שמדרום לו' קלט[10]. אין לזהותה עם כתף מול הערבה שנזכרה לעיל[2]. זאת משום שבתאור גבול יהודה עובר הגבול מבית-חגלה צפונה לבית-הערבה, ורק אז עולה (לאבן בהן בן ראובן)[1], ואילו בתיאור גבול בנימין עובר הגבול אל כתף מול הערבה ורק אז יורד הערבתה. בתאורי גבול אלו לכל ארכם המונחים 'עלה' ו'ירד' משמשים בעקביות בהוראתם כפשוטה, ולכן נראה שכתף מול-הערבה שוכנת מעל הערבה, וכנראה יורדת אל הערבה באזור בית-הערבה[11]
בעבר היו שהציעו לזהות את העיר הקדומה עם "ח'רבת אלע'רבה" שבערבות יריחו, הגם שהממצאים באתר הם החל מהתקופה הביזנטית. לעת עתה בא בחשבון לזיהוי אתר בגדתו הדרומית של ו' קלט, אשר דווח בתשמ"ג במסגרת הדיווח על מצודת ורד יריחו[12]. לפי התיאור זהו אתר בן כ-30 דונם בו זוהו חרסים לפחות משלביה המאוחרים של תקופת הברזל;דרושה עדיין בדיקה נוספת לתיארוך קראמי מדוקדק ולאיתור היישוב מראשית תקופת הברזל (בהנחה שממנו בא אחד מגיבורי דוד).
כתף מול הערבה היא שלוחת ההר הנישאת ממערב לאתר זה, מעל גדתו הדרומית של ואדי קלט. שלוחה זו, עליה נבנה מאוחר יותר מבצר קיפרוס, היא העצם הטופוגרפי הבולט ביותר באזור[13].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89
- אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ו'
- ^ 1 2 ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק י"ח
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ס"א
- ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ב
- ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 1: 74 ואילך.
- ^ נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו. ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17-71.
- ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 31: 74-92, 4: 21-25
- ^ יוחנן אהרוני באנציקלופדיה מקראית, כרך ו, עמ' 364-365
- ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 3: 22
- ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 3: 22-23
- ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק ט"ז עד ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ'
- ^ חדשות ארכאולוגיות פב: 43
- ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 3: 23