בית הספר לקולנוע בלודז'
 | |
 | |
| בית ספר לקולנוע | |
|---|---|
| על שם |
ליאון שילר  |
| תקופת הפעילות |
16 במרץ 1948 – הווה (76 שנים) |
| בעלי תפקידים | |
| רקטור |
Milenia Fiedler |
| מיקום | |
| מדינה |
 פולין |
| קואורדינטות | 51°45′28″N 19°28′21″E / 51.757778°N 19.4725°E |
|
filmschool | |
 | |
  | |
בית הספר הלאומי לקולנוע, טלוויזיה ותיאטרון על שם ליאון שילר בלודז', הידוע בשם הקצר בית הספר לקולנוע בלודז' הוא מוסד אקדמי ללימודי קולנוע ותיאטרון בעיר לודז' שבפולין.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הספר הוקם ב-8 במרץ 1948, על בסיס סדנה לסרטי נוער שהוקמה כבר ב-1945 על ידי אנטוני בוהדז'ביץ'. קודם לכן, בזמן מלחמת העולם השנייה היה בוהדז'ביץ' פעיל בארמייה קריובה (צבא המולדת), במהלך מרד ורשה, והיה ראש מחלקת הסרטים של לשכת המידע והתעמולה של מטה ארמייה קריובה[1].
עד 1958 התקיים בית הספר כשני בתי ספר נפרדים: האחד לשחקנים והשני ליוצרי קולנוע. בתי הספר ותעשיית הקולנוע הפולנית הועברו מוורשה לעיר לודז' לאחר מלחמת העולם השנייה. מהלך זה נתפס בתחילה כזמני, ולכן שמו של בית הספר לשחקנים היה בית הספר הגבוה הלאומי לתיאטרון בוורשה עם מקום מושבו בלודז'. מייסדו והרקטור הראשון שלו היה השחקן הפולני ליאון שילר, שעל שמו נקרא בית הספר. ב-1949 הוא חולק לשני סניפים; אחד עבר למעשה לוורשה והשני נשאר בלודז' בניהולו של קז'ימייז' דג'מק (מאז 1950).
השנים שקדמו למיזוג ב-1958 היו אלו שבהן יצרו אמנים בולטים של אסכולת הקולנוע הפולנית את המוניטין של בית הספר כמוסד ההשכלה הגבוהה הליברלי ביותר בפולין. בין הבוגרים הבולטים של אותה תקופה היו: אנדז'יי מונק, יאנוש מורגנשטרן, קשישטוף זנוסי[2], אנדז'יי ויידה[3], קז'ימייז' קוץ ורומן פולנסקי.
לאחר 1958, בית הספר הפך לגורם תרבותי חשבו בפולין, כאשר אמנים רבים שלא נתמכו על ידי השלטונות הקומוניסטיים הצטרפו אליו. מועדוני דיונים שונים וחופש הדיבור היחסי שקדם על ידי הרקטור, יז'י טופליץ, תרמו לכך. לדוגמה, שניים מתלמידי האוניברסיטה (יז'י מאטושקביץ ' וויטולד סובוצ'ינסקי) הפכו למוזיקאי הג'אז הראשונים בפולין, לאחר מלחמת העולם השנייה, שקיבלו אישור מהרשויות לארגן קונצרט. קירק דאגלס ביקר בבית הספר ב-1966.
לאחר אירועי המשבר הפוליטי בפולין ב-1968 הגיעה לסיומה הרוח החופשית של המוסד. טופליץ פוטר, וכך גם רוב המורים. עם זאת, עם עליית אדוורד גרק לשלטון ב-1970 בית הספר שוב החל לפרוח. טופליץ מצדו עזב את פולין לאוסטרליה וייסד שם את בית הספר הלאומי לקולנוע (אנ')[4].
לבית הספר יש ארבעה בוגרים זוכי אוסקר: רומן פולנסקי, אנדז'יי ויידה, זביגנייב ריבצ'ינסקי והויטה ואן הויטמה. בנוסף, הבוגר קשישטוף קישלובסקי היה מועמד לאוסקר, אך לא זכה. גם פולנסקי וגם וויידה זכו פרס דקל הזהב של פסטיבל הקולנוע בקאן ב-1981 וב-2002, בהתאמה.
ב-2017 דורג בית הספר על ידי העיתון "הוליווד ריפורטר" כאחד מ-15 בתי הספר לקולנוע הטובים בעולם (מחוץ לארצות הברית)[5].
קשרים עם ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין מורי ותלמידי בית הספר היו יהודים רבים, שחלקם עלו אחר כך לישראל. ביניהם פרופסור בנימין קורצקי שהקים את בית הספר הראשון בישראל לקולנוע - "המכון לצילום והסרטה", שהוקם בשנת 1963 בשכונת תל ארזה בירושלים, בתוך בית הספר המקצועי של משרד העבודה[6]. מחזור ראשון של בית הספר החל ללמוד כבר ב-1961, אך הוא התמקד בלימודי צילום בלבד[7]. שלוחה של בית הספר החלה לפעול ברמת גן ב-1966[8]. בין בוגרי "המכון לצילום והסרטה" נמנים הבמאים ניסים מוסק ורפאל רביבו והצלמת אריאלה שביד. "המכון לצילום והסרטה" נסגר בתחילת שנות ה-70.
בוגרים ומורים נוספים של בית הספר שפעלו בישראל היו:
- ד"ר רגינה דרייר-ספרד (1910–1991), ילידת ביאליסטוק, שלימדה היסטוריה של הקולנוע בלודז', ואחרי שעלתה לישראל, כיהנה כמרצה בכירה להיסטוריה ותאוריה של הקולנוע באוניברסיטת תל אביב[9].
- זאב רב-נוף - מבקר קולנוע ומייסד יחידת ההסרטה של הגדנ"ע[10].
- מירה המרמיש - במאית קולנוע שעלתה לישראל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ב-1960 חזרה לפולין ללמוד בית הספר לקולנוע בלודז' ולבסוף השתקעה בלונדון[11].
- חיים שרייבר - צלם קולנוע[12]
מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 מקיים בית הספר שיתוף פעולה עם בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים[13].
במאי 2008, במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים תל-אביב התקיימה מחווה חגיגית במסגרתה הוקרנה אסופת סרטי בוגרים של בית הספר לקולנוע בלודז', במלאת ששים שנה להיווסדו[14].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הספר לקולנוע בלודז' (בפולנית)- אתר האינטרנט הרשמי של בית הספר לקולנוע בלודז' (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 75 שנה לבית הספר לקולנוע בלודז' - אחד מבתי הספר הוותיקים לקולנוע בעולם - DignityNews.eu - כבוד האדם, באתר DignityNews.eu - כבוד האדם, 13 במרץ 2023
- ^ חגי לוי, הבמאי קז'ישטוף זנוסי בישראל, לקראת רטרוספקטיבה מסרטיו,, חדשות, 1 במאי 1991
- ^ דוד גרינברג, אנדרי ואידה והסרט הפולני, על המשמר, 11 בנובמבר 1960
- ^ זאב רב-נוף, צמרת ללא שורשים, דבר, 9 בדצמבר 1977
- ^ איתי שטרן, "הוליווד ריפורטר": סם שפיגל בין 15 בתי הספר לקולנוע הטובים בעולם, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2017
- ^ נחום ברנע, מסך בזבוז הכסף, דבר, 20 בנובמבר 1968
- ^ עמיחי ישראלי, מיהו "טכנאי"? מיהו "הנדסאי? - משרד העבודה מקפח בוגרי קורס צילום מעטמו, דבר, 26 בפברואר 1971
- ^ קורסים מקצועיים במקצועות ההסרטה נפתחו לאחרונה ברמת־גן, דבר, 15 בדצמבר 1966
- ^ מחברת היא עולה הדשה מפולניה ששימשה דיקאן במכון הגבוה לקולנוע בלודז'., למרחב, 23 בינואר 1970
ורדה ציצ'יק, נחוץ בית ספר ממלכתי ברמה אקדמית ללימוד אמנות הקולנוע, מעריב, 29 ביולי 1971 - ^ נתן גרוס, זאב רב-נוף - שבעה למותו, דבר, 2 באפריל 1979
- ^ נעמי גל, בן או בת?, מעריב, 19 ביולי 1977
- ^ נהרג בתאונת דרכים צלם הסרטים חיים שרייבר בן 93, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 בדצמבר 2019
- ^ "עותק ראשון" הוא פסטיבל סרטי הגמר של בית הספר לקולנוע בירושלים, המתקיים במהלך שבוע החנוכה, במהלכו יוקרנו גם סרטים מבית הספר לקולנוע בלודז', חדשות, 18 בדצמבר 1992
בית הספר לקולנוע בירושלים - מחווה לביה"ס לקולנוע בלודז', חדשות, 25 בדצמבר 1992 - ^ מרב יודילוביץ', מחווה לבית הספר הלאומי לקולנוע בלודז', באתר ynet, 25 במאי 2008