בית הספר אוולינה דה רוטשילד
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| בית ספר | |
|---|---|
| על שם |
אוולינה דה רוטשילד  |
| תקופת הפעילות |
1854–הווה (כ־170 שנה) |
| מיקום | |
| מיקום |
רחוב אוסישקין 36 |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′41″N 35°12′45″E / 31.77816°N 35.2125°E |
|
evelina | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית הספר אוולינה דה רוטשילד | |
  | |
_-PHG-1003813.png)
בית הספר לבנות על שם אוולינה דה רוטשילד הוא בית ספר, אשר פועל בירושלים החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19. בית הספר הוא מראשוני בתי הספר בירושלים לבנות דתיות של התקופה החדשה. בתקופת הזוהר שלו בראשית המאה ה-20, היה מבתי הספר החשובים בעיר והראשון שבו נערכו לימודים בשפה העברית, אך במקביל לימדו בו בעבר גם שיעורים רבים בשפה האנגלית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמה ופעילות בעיר העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הספר נוסד על ידי הרב אלברט כהן בשנת 1854 בתמיכתו של ג'יימס מאיר רוטשילד, מהענף הצרפתי של משפחת רוטשילד. בית הספר שכן בתחילתו ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, בסמוך לבית החולים מאיר רוטשילד. בית הספר נוהל רשמית על ידי מנהלי בית החולים (בתחילה על ידי הד"ר לונדון והחל משנת 1874 על ידי הד"ר שוורץ) ובפועל ניהלו אותו נשותיהם.
בשנת 1868 בית הספר עבר לידיהם של הענף האנגלי של משפחת רוטשילד, ושמו הוסב לאוולינה דה רוטשילד, על שם בתו של הברון ליונל דה רוטשילד, ואשת הברון פרדיננד דה רוטשילד אשר נפטרה בעת לידה בדצמבר 1866.
בית הספר נתמך בשנים אלו בסכום של כ-120 ליש"ט בשנה, ובנוסף הוענקו לבנות בגדים בחינם. מספר התלמידות בבית הספר הלך וגדל עם השנים ונע בין 80 לבין 236, אשר רובן ילידות ירושלים מבנות העדה הספרדית. ואולם רמת הלימוד בבית הספר, על פי דוחות של תיירים אשר ביקרו בעיר לא הייתה גבוהה ולא השתוותה לרמת הלימוד בבית הספר לבנים כי"ח, או לזה של בית הספר של מסדר האחיות ציון. בין הסיבות לרמת הלימודים הנמוכה מציינים מבקרים את ההיעדרויות הרבות מהלימודים של הבנות עקב מחלות שונות, ואת כך שמבנה בית הספר לא התאים לייעודו. סיבה נוספת שאותה מציין אברהם משה לונץ הייתה נעוצה בהנהלת המוסד:
"קדמה גדולה לטוב לא נראה בבית הספר (אף על פי שהחלו ללמד בו שפת צרפת ומעט מזעיר מהמדעים היסודיים) מפני כי ההנהגה הייתה בידי הרופאים שלא דאגו כ"כ לחנוך הבנות".
— אברהם משה לונץ, לוח א"י עמ' 195
היציאה מהחומות ותקופת הזוהר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1884 עבר בית הספר אל בית מחניים[1] אשר ברחוב הנביאים, ובכך הפך למוסד עצמאי - נפרד מבית החולים. בשנת 1888 הנהלת בית הספר עברה לידיה של פורטונה בכר[2] (אחותו של נסים בכר, מנהל בית הספר לבנים ליונל דה רוטשילד (כי"ח), שפעילותה הנמרצת תרמה להעלאת קרנו של בית הספר. תחת שרביטה נוספו לבית הספר מקצועות לימוד רבים: התווספו לשיעורי הדת, התפירה ומלאכת היד גם המקצועות חשבון, היסטוריה, גאוגרפיה וטבע.
בשנת 1899 התמנתה חנה יהודית לנדאו, הידועה כ'מיס לנדאו' כמנהלת בית הספר, וסגניתה הייתה אתל לוי[3]. מיס לנדאו נודעה כבעלת השכלה מרשימה, כאשת חינוך מהדרגה הראשונה וכאשת חברה אשר הייתה מקורבת לחוגי השלטון בעיר. מיס לנדאו פעלה רבות גם לאחות את הקרע שנוצר בין בית הספר לבין הממסד האשכנזי בעיר שראה בבית הספר 'איום'[דרושה הבהרה].
בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשה המנהלת לנדאו מארץ ישראל בשל האזרחות הבריטית שבה היא החזיקה (ובשל סרובה להתעת'מן), היא ניהלה בית ספר למגורשים במצרים בתקופת שהותה שם. מבנה בית הספר הוחרם ושימש מגורים לקצינים הטורקיים. בית הספר עבר לארמון המלכה החבשית שברחוב מליסנדה (היום רחוב הלני המלכה). לאחר המלחמה בית מחניים שימש כמגוריו של מנחם אוסישקין, ולאחר מכן למגוריו של הנציב הבריטי. לאחר הקמת ארמון הנציב בשנות ה-30 התפנה הבניין ובית הספר חזר אליו. במהלך מלחמת העצמאות, בשל קרבתו של בית הספר לשכונות ערביות, פונה בית הספר בדצמבר 1947[4]. אחר כך ביצעה אגודת האחים חילופי מבנים עם הקולג' לבנות שפעל בשכונת רחביה (רחוב אוסישקין 38), סמוך לבניין הגימנסיה העברית רחביה.
בית הספר והשפה העברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל ממינויה של חנה לנדאו למנהלת בית הספר, היא קבעה שהלימודים בגן הילדים של בית הספר ייערכו על טהרת השפה העברית. מנגד בבית הספר נערכו הלימודים בשפות עברית ואנגלית, מכיוון שהמנהלת סברה שלא ניתן ללמד מקצועות מדעיים מתקדמים בשפה העברית. בין היתר, אליעזר בן-יהודה שלח את בנו בן ציון (שלימים עתיד לשנות את שמו לאיתמר בן-אב"י) ללמוד בבית ספר זה, על אף שהיה זה בית ספר לבנות, משום שבית הספר היה היחיד שלימד בשפה העברית. למרות זאת בן יהודה ואיתמר בן-אב"י תקפו את בית הספר רבות, בעיתוני התקופה על המשך הלימודים בו בשפה האנגלית.
בית הספר לאחר קום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הספר שירת במשך שנים תלמידות מכיתה א' ועד כיתה ו', עד שהתפתח אף לחטיבת ביניים ולתיכון.
במוסד החינוכי מתקיימים פרויקטים ומיזמים שונים שבהם התלמידות לוקחות חלק במסגרת לימודיהן. בבית הספר פועלת תוכנית "בית ספר מוזיאלי" במסגרתה משולבת למידה במוזיאונים שבקרבת מוסד הלימוד. התלמידות מבקרות במוזיאונים ולוקחות חלק בפעילויות שונות הנערכות בהם[5].
תלמידות בבית הספר לוקחות חלק גם בתוכנית בשם "מובילות בשכונה" במסגרתה הן חוקרות אתרים בשכונות שבסמוך למוסד הלימוד ומכירות דמויות היסטוריות רלוונטיות. הפרויקט נערך בשיתוף עם ארגון יד בן צבי[6].
כמו כן, בית הספר לוקח חלק במיזם שילוב ספרים דיגיטליים בהוראה המתקיים במספר בתי ספר באזור ירושלים[7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הספר אוולינה דה רוטשילד- בית הספר אוולינה דה רוטשילד (אורכב 10.06.2009 בארכיון Wayback Machine) מתוך האתר היו ימים.
- מאמר על בית הספר בתחילתו(הקישור אינו פעיל) (עד 1884).
- על בית הספר באתר אהבת ירושלים
- בית הספר אוולינה דה רוטשילד, באתר "היו ימים"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפת ירושלים, 1906, עם סימון בית ספר רוטשילד בבית מחניים (בית ספר יהודי לבנות - רוטשילד), באתר הספרייה הלאומית, אוסף אמיר כהנוביץ
- ^ דברי ימי השבוע. ירושלם, הצבי, 12 באוקטובר 1888.
- ^ לאחר פטירתה של לנדאו ב-1945 הפכה אתל לוי למנהלת בית הספר
- ^ הושבתו הלימודים בבית הספר אוולינה דה רוטשילד , הצופה, 21 בדצמבר 1947
- ^ בית ספר מוזיאלי, באתר בית הספר
- ^ בית-ספר "אוולינה דה רוטשילד" ממלכתי דתי יסודי לבנות, באתר אגף חינוך יסודי, משרד החינוך
- ^ תוכנית התקשוב הלאומית, באתר בית הספר א.ד. רוטשילד