לדלג לתוכן

בית המשפט הכללי (האיחוד האירופי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית המשפט הכללי
European General Court
מאפיינים
שטח שיפוט
היסטוריה
תקופת הפעילות 1988–הווה (כ־36 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
כתובת ארמון בית המשפט לצדק, קירשברג, לוקסמבורג סיטי, לוקסמבורג

בית המשפט הכללי, המוכר באופן בלתי רשמי כבית המשפט הכללי של האיחוד האירופיאנגלית: European General Court - EGC), הוא אחד מבתי המשפט המרכיבים את בית הדין לצדק של האיחוד האירופי. תפקידו של בית המשפט הכללי הוא לשפוט במחלוקות המובאות על ידי מדינות החברות באיחוד האירופי או על ידי יחידים כנגד מוסדות האיחוד האירופי, למעט מקרים מסוימים המיוחדים לבית הדין האירופי לצדק.

בית המשפט הכללי עוסק בתביעות המוגשות כנגד מוסדות האיחוד האירופי, כגון ערעורים על סירוב לרישום סימן מסחר על ידי משרד הקניין הרוחני של האיחוד האירופי (EUIPO). עם הקמתו של בית המשפט הכללי, נוצרה מערכת שיפוטית המבוססת על שתי רמות: כל מקרה שנשמע בבית המשפט הכללי יכול להיות נתון לערעור בפני בית הדין לצדק של האיחוד האירופי, אך ורק בנקודות משפטיות.

עקב הגידול במספר המקרים שהובאו בפני בית המשפט הכללי, ובעקבות אמנת ניס אשר נכנסה לתוקף ב-1 בפברואר 2003, הוחלט להקים "לשכות שיפוטיות" בתחומים מסוימים במטרה להקל על העומס. דוגמה לכך היא בית הדין של השירות הציבורי האירופי, שהוקם ב-2005 והתמחה בסכסוכים בשירות הציבורי של האיחוד האירופי. החלטותיו היו נתונות לערעור בפני בית המשפט הכללי, ולעיתים רחוקות יכלו להיות נבדקות גם על ידי בית הדין לצדק. עם זאת, בית הדין של השירות הציבורי האירופי פורק ב-1 בספטמבר 2016,[1] מה שהוביל להכפלת מספר השופטים בבית המשפט הכללי.[1]

מאז פברואר 2020, בית המשפט הכללי מורכב מ-54 שופטים, לאחר רפורמה שנערכה ב-2016 והעלתה את מספר השופטים לשניים לכל מדינה חברה באיחוד האירופי. בעקבות יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי בינואר 2020, נשארו 49 שופטים בפועל. השופטים מתמנים לתקופה מתחדשת של שש שנים על פי הסכמת הממשלות של המדינות החברות. נשיא בית המשפט ונשיאי הלשכות, אשר מורכבות מחמישה שופטים כל אחת, נבחרים על ידי חברי בית המשפט לתקופה מתחדשת של שלוש שנים.

לבית המשפט הכללי אין פרקליטים כלליים קבועים, כמו בבית הדין לצדק, אך במקרים מסוימים יכול שופט לתפקד כפרקליט כללי, בהתאם למינוי שניתן לו.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "REGULATION (EU, Euratom) 2016/1192 OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE COUNCIL of 6 July 2016 on the transfer to the General Court of jurisdiction at first instance in disputes between the European Union and its servants". Official Journal of the European Union. 200/138. 26 ביולי 2016. נבדק ב-2018-02-01. {{cite journal}}: (עזרה)