בית הכנסת קוצ'נגאטי
 | |
| לוחות האבן ששרדו מבית הכנסת קוצ'נגאטי שהוטמעו בקיר המזרחי של בית הכנסת פארדסי שבקוצ'י | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מבנה אדריכלי  |
| מיקום | קוצ'נגאטי |
| מדינה |
קרלה,  הודו |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי |
יום שלישי, ה' בכסלו ה'ק"ו 1 בנובמבר 1345 |
| תאריך פירוק | 1789 |
  | |
בית הכנסת קוֹצַּ'נְּגָּאטִי (באנגלית: Kochangadi Synagogue או Misro Synagogue; בשפת מלאיאלאם: കൊച്ചങ്ങാടി ജൂതപള്ളി) התקיים בין השנים 1345 לספירה - 1789 לספירה. הוא היה בית כנסת בעיר קוצ'נגאטי (אנ'), דרומית לרובע היהודי בעיר קוצ'י, במדינת קרלה. הוא נבנה בשנת 1345 לספירה[1][2][3][4][5] על ידי יהודי קוצ'ין לאחר שברחו מהעיר קודנגאלור (אנ'), דבר שהפך אותו לבית הכנסת העתיק ביותר בהודו בהיסטוריה המתועדת. הוא נהרס ולא נבנה מחדש. בית הכנסת שנבנה לאחר מכן Kadavumbhagam (1544 לספירה) ובית הכנסת Thekkumbhagam (1647 לספירה) נבנו לאחר שהוקמה קהילת יהודי קוצ'ין. השם "קוצ'נגאטי" הוא קיצור של "קוצ'ה אנגאטי " או "שוק יהודי" בשפת מלאיאלאם המקומית.
במשך השנים בית הכנסת נהרס ושוקם מספר פעמים. על פי ההערכה, תהליכי ההרס והשיקום נמשכו עד סוף המאה ה-20. במתחם נשאר לפחות קיר אחד שלם והוא נקרא בלשון המקומיים " מיסרו פאלי". האטימולוגיה של השם אבדה עם הזמן.[4][5] אחת מאבני היסוד של בית הכנסת עדיין שמורה בקיר החצר המקיפה את בית הכנסת פארדסי שברובע היהודי בעיר קוצ'י המתוחזק על ידי יהודי קוצ'ין.[6][7]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת קוצ'נגאטי נבנה ככל הנראה במאה ה-14 לספירה, לאחר שיהודי מלאבר (קוצ'ין) נאלצו לנטוש את מוזיריס (אנ') או קודונגאלור. יוסף עזר, היורש ה-72 של יוסף רבן (אנ') והנסיך היהודי האחרון של קודונגאלור, ברח לקוצ'נגאטי עם חסידיו והקים את קהילת קוצ'נגאטי. הסיבה לנטישה וההגירה אינה ברורה, מאידך קיימות תיאוריות ואגדות רבות על כך. החל מהתקפה של הפורטוגזים, השיטפון בשנת 1341 לספירה, ועד לרצח של אהרון אזר. משה פריירה דה פאיבה מתאר בחיבורו Noticias dos Judeos de Cochim, שראה את קברו של יוסף אזר בקוצ'ין. בתקופה המודרנית לא נמצאו שרידים המאששים זאת. מסורת האחרת קובעת שיהודי הפאלאיור היגרו לקוצ'נגאטי והקימו את הקהילה במקום. מסורת זו נסמכת על שיר קוצ'יני שעבר מדור לדור בעל פה.[4] מסורות אחרות מציינות שהמסגד Chebittapally הסמוך, נבנה מקורות עץ שנתרמו על ידי יהודי קוצ'נגאטי.
לאחר הקמתו בשנת 1345 לספירה, שוחזר בית הכנסת בשנת 1539 לספירה על ידי ברוך יוסף לוי, המודליאר/ראש קהילת יהודי קוצ'ין. על פי המסורת בית הכנסת נהרס על ידי צבאו של טיפו סולטאן במהלך פשיטתו על קרלה בשנת 1789 במהלך מלחמת אנגלו-מייסור השנייה.[8] נוסף על כך, ייתכן שהדומיננטיות המוסלמית באזור אילצה את יהודי קוצ'נגאטי לעבור צפונה יותר לרובע היהודי במטנצ'רי.[9][10]
לאחר שבית הכנסת נהרס, הקהילה היהודית לא בנתה אותו מחדש. כי הקהילה עברה לקוצ'י הסמוכה. במעבר הם נשאו עמם את לוח האבן עם הכתובת המזכירה את שנת בניית בית הכנסת והטמיעו אותה בקיר בית הכנסת קדאבאמבאגם מתאנצ'רי. האבן התגלתה פעם נוספת בשנת 1818 לספירה כאשר טיח הוסר מהקיר, וחשף את הלוח והכתובות שעליו.[11][12] מאוחר יותר, לוח הוטמע בקיר המזרחי של בית הכנסת "פארדסי" הסמוך, שם הוא נמצא עד היום. הכתובת העברית מציינת כי המבנה נבנה ביום שלישי ה' בכסלו שנת 105 (באלף השישי) ליצירה (לפי המניין לאדם הראשון, כלומר ה'ק"ו), כ"משכן לרוח האל". הלוח הוא השריד היהודי העתיק ביותר הידוע מכל בתי הכנסת בהודו.[13][14][4][12]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jay Waronker, The synagogues of Kerala, India: their architecture, history, context, and meaning, 2010
- ^ P.M. Jussay, The Origins of the Kerala Jews - An Evaluation of their Traditional Sources, Proceedings of the Indian History Congress 51, 1990, עמ' 66–74
- ^ Daniel, Ruby (2002). Ruby of Cochin : an Indian Jewish woman remembers. Varda Books. ISBN 1-59045-649-1. OCLC 1243580690.
- ^ 1 2 3 4 Ruby Daniel, Barbara C Johnson, Ruby of Cochin: an Indian Jewish woman remembers, Skokie, Ill.: Varda Books, 2002, ISBN 978-1-59045-649-1. (בenglish)
- ^ 1 2 Nathan Katz, Ellen S Goldberg, The last Jews of Cochin: Jewish identity in Hindu India, Columbia, SC: Univ. of South Carolina Press, 1993, ISBN 978-0-87249-847-1. (בenglish)
- ^ "Indian Jews: This little known minority community has a rich heritage-Living News, Firstpost". Firstpost. 2016-06-26. נבדק ב-2021-09-28.
- ^ S. S Koder, Cochin Synagogue, History of the Jews of Kerala, Cochin: publisher not identified, 1974. (בenglish)
- ^ Lost Kerala Synagogues, Jay A. Waronker, Friends of Kerala Synagogues, 2011
- ^ Katz, Nathan (2013). Indian Jews : an annotated bibliography, 1665-2005. ISBN 978-81-7304-980-4. OCLC 828245962.
- ^ S., Koder, S. (1974). History of the Jews of Kerala. [publisher not identified]. OCLC 3415398.
- ^ Jay., Waronker (2010). The synagogues of Kerala, India : their architecture, history, context, and meaning. OCLC 671537518.
- ^ 1 2 Nathan., Katz (1993). The last Jews of Cochin : Jewish identity in Hindu India. Univ. of South Carolina Press. ISBN 0-87249-847-6. OCLC 246707556.
- ^ Jussay, P.M. (1990). "The Origins of the Kerala Jews - An Evaluation of their Traditional Sources". Proceedings of the Indian History Congress. 51: 66–74. ISSN 2249-1937. JSTOR 44148189.
- ^ Waronker, Jay (2010-10-20). "The Synagogues Of Kerala, India: Their Architecture, History, Context, And Meaning" (באנגלית אמריקאית).
{{cite journal}}: Cite journal requires|journal=(עזרה)