בית הכנסת העתיק (קרקוב)

בית הכנסת העתיק
מידע כללי
סוג	בית כנסת, מוזיאון
כתובת	קרקוב
מיקום	קז'ימייז'
מדינה	פולין
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – המאה ה־15
תאריך פתיחה רשמי	המאה ה־15
סגנון אדריכלי	אמנות גותית
קואורדינטות	50°03′05″N 19°56′55″E / 50.051392°N 19.948572°E
	אתר רשמי
	(למפת קרקוב רגילה) בית הכנסת העתיק

בית הכנסת העתיק (ביידיש: אַלְטֶע שׁוּל) של קרקוב הוא בית הכנסת העתיק ביותר בפולין שעדיין עומד על תלו. הוא נמצא בקז'ימייז', פרבר של קרקוב שהיה בעבר עיר עצמאית. בית הכנסת היווה, עד השואה, אחד מבתי הכנסת המרכזיים של יהדות קרקוב.

זמן ייסודו של בית הכנסת אינו ברור. על פי מקורות שונים, בית הכנסת נבנה בשנת 1407 או בשנת 1492 (לפני גירוש היהודים מקרקוב בשנת 1495 ומעבר קהילת קרקוב לקז'ימייז'). הוא שופץ בשנת 1570 תחת פיקוחו של אדריכל איטלקי, מטאו גוצ'י. במהלך השיפוץ הוגבהו קירות בית הכנסת כדי שיוכל לעמוד בפני מתקפה ולהגן על הנמצאים בו, הקירות ומספר קישוטי פנים עוטרו בסגנון גותי.

בשנת 1794 נאם בבית הכנסת הגנרל הפולני תדיאוש קושצ'ושקו, וקרא ליהודים להצטרף למאבק לעצמאות פולין שבהנהגתו.

במהלך מלחמת העולם השנייה, בית הכנסת נהרס ויצירות האמנות בו נשדדו על ידי הגרמנים. בתקופות מסוימות במלחמה שימש המקום כמחסן עבור הצבא הגרמני. בשנת 1943 הוצאו בו להורג 30 בני ערובה פולנים.

לאחר המלחמה, בשנים 1959-1956, שופץ המבנה על פי אפיונו הגותי כפי שנבנה על ידי גוצ'י. המבנה משמש כיום כאגף של המוזיאון ההיסטורי של קרקוב, העוסק בקהילה היהודית של העיר.

היסטוריה מוקדמת ובנייה

בית הכנסת נבנה ככל הנראה על ידי יהודים מצ'כיה שהגיעו לקרקוב לאחר פרעות פראג ב-1389. תאריך הבנייה המשוער הוא 1407 או 1492. במקור, בית הכנסת היה עשוי מלבנים ואבן גבוה בעל שתי קומות. קירו המזרחי היה מחובר לחומות העיר, ושימש כחלק ממערכת הביצורים. גובה הקירות הופחת בכמה סנטימטרים בהתאמה לגובה הרחוב.

במהלך חצי השני של המאה ה-16, נוספו לבית הכנסת תוספות קרקעיות, בהן פרוזדור, בית קהל ובית נשים. הודות לתוספות אלו, בית הכנסת הפך למרכז החיים הדתיים של יהודי קז'ימייז'. בשנת 1557 פרצה שריפה גדולה שהרסה את המבנה כולו.

לאחר השריפה, האדריכל מטאו גוצ'י בנה מחדש את בית הכנסת בסגנון רנסאנס, תוך שמירה על התוכנית המקורית ושחזור הקימורים שלו. הקירות של בית הכנסת הוגבהו לגובה הנוכחי והתווספו קשתות שהסתירו את הגג. עבודות הבנייה נמשכו עד 1570.

תקופת השואה

במהלך מלחמת העולם השנייה, בית הכנסת נהרס, והרבה מהפריטים האומנותיים שבו נשדדו. בנוסף, המקום שימש כמחסן לצבא הגרמני. ב-1943 בנוסף הוצאו להורג 30 פולנים בבניין.

שיפוצים נוספים במאה ה-20

בשנת 1903, החלה שיפוץ נוסף בשל דרישת העירייה לשיקום חזית הבניין שהייתה במצב רעוע. ב-1956, החלו עבודות שיפוץ נוספות לאחר המלחמה, שהחזירו את המבנה למצבו המקורי תחת הנחייתם של הארכיטקטים יוסף ימרוז ויוסף פטק.

מוזיאון

כיום, המבנה משמש כמוזיאון המוקדש להיסטוריה ולתרבות של הקהילה היהודית בקרקוב. המוזיאון מחזיק בתערוכה המחולקת לשלושה חלקים: בית הכנסת, חגים ומנהגים שנתיים, וחיים פרטיים ומשפחתיים. האוסף כולל פריטים אומנותיים כמו פרוכות, חנוכיות, קופות צדקה, ועוד.

אגדות

אגדה מספרת כי בית הכנסת קיבל אישור לבנייה מהמלך קז'ימיר הגדול, שנתן ליהודים שתי חרבות כסף. כיוון שהיהודים רצו לכבד את המלך, הם תלו את החרבות בפרוזדור של בית הכנסת.

אגדה נוספת מספרת שבמהלך ההקפות בשמחת תורה, פרצו הטטרים לבית הכנסת ורצחו את כל המתפללים. מאז, בכל שנה בהקפה הרביעית בבית הכנסת, המתפללים מקיימים אזכרה לזכר האירוע.