בית הכנסת החסידי בסנטה
_synagogue_in_senta_a_05.jpg) | |
| מבנה בית הכנסת החסידי כפי שצולם ב-2019 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת |
רחוב בושקה יוגאביצה 22 סנטה בסרבית: Ulica Boška Jugovića 22, Senta |
| מיקום | סנטה |
| מדינה |
 סרביה |
| רב בית הכנסת | האחרון לפני השואה: רבי משה טייטלבוים |
| נוסח תפילה | נוסח ספרד |
| מנהל | משה קרייניק |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 4 בספטמבר 1928 |
| תאריך פתיחה רשמי |
4 בספטמבר 1928  |
| סגנון אדריכלי | אדריכלות נאו-בארוק |
| מידות | |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות | 45°55′38″N 20°05′07″E / 45.92722°N 20.08528°E |
  | |
בית הכנסת החסידי בסנטה (מכונה גם בית הכנסת "הקטן") היה בית כנסת חסידי, שפעל בעיר סנטה בצפון סרביה בין השנים 1928–1944. רבה האחרון של הקהילה החסידית בעיר לפני השואה היה רבי משה טייטלבוים, לימים האדמו"ר מסאטמר. נכון ל-2019 עמד מבנה בית הכנסת על תילו ושימש כאולם ספורט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הקהילה היהודית בסנטה
קהילה יהודית נוסדה בסנטה במהלך המאה ה-18. בית קברות יהודי נחנך ב-1775, וב-1817 הוקם במקום מקווה. במהלך מהפכת 1848 בהונגריה נרצח רב הקהילה איסר אולמן על ידי אנשי מיליציה סרביים. ב-1873 הוקם בית הכנסת הגדול בסנטה. לאחר הקרע ביהדות הונגריה היו בקהילה שני זרמים: קהל חסידי קטן וקהל אורתודוקסי אשכנזי גדול. בראשית המאה ה-20 חל פילוג בקהילה האשכנזית, ככל הנראה משום שרוב הקהל הפך בהדרגה לנאולוגי. הקהילה האשכנזית בעיר התפצלה לנאולוגית ולסטטוס קוו אנטה, קהילה חסידית שסרבה להצטרף לאחת מהסיעות.[1] רב הקהילה האשכנזית שלמה קליין נותר עם פלג הסטוס קוו אנטה החסידי, ולרב הקהילה הנאולוגית מונה צבי הרמן שווייגר. בני הקהילה האשכנזית דיברו על פי רוב הונגרית וכך גם נוהלו התפילות, גם בעידן היוגוסלבי. עד 1915 התפללו החסידים והאשכנזים באותו בית כנסת, אך כאשר גדל מספר הנאולוגים בקהילה האשכנזית, עברו החסידים להתפלל בנפרד. בתחילה במבנה ארעי ובהמשך, ב-1928 במבנה הקבע.[2] רב הקהילה החסידית היה משה לייבוביץ' וראשי הקהל היו ישראל פולק ובהמשך נתן קרייניק. במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 גברה השפעתה של חסידות סאטמר בקהילה החסידית.
ב-1927 הקימה הקהילה החסידית חברה קדישא נפרדת לקהילה. במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר הפלישה ליוגוסלביה וחלוקתה נמסר האזור לחזקת הונגריה. באפריל 1941 הגיע הרב משה טייטלבוים לסנטה וכיהן כרב הקהילה החסידית ("ספרדים", מתפללי נוסח ספרד) במקום. הקהילה החסידית והקהלים האשכנזיים לא יצרו קשרים חברתיים או קשרי נישואין ביניהם. מבחינה כלכלית היו בני הקהילה החסידית סוחרים זעירים או רוכלים ובעלי מקצועות לתועלת תוך-קהילתית כגון אופים, שענים וחרשי אבן. כן התבלטו בני הקהילה החסידית באיסוף ובסחר בנוצות.[3][4]
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה נבנה בסגנון אדריכלי נאו בארוקי (אנ'), צורתו מלבנית והוא שוכן במנח אורך ממערב למזרח. הכניסה הראשית לגברים היא מצידו המערבי לתוך מבואה, ומצידו הצפוני קיימת כניסה לנשים וממנה גרם מדרגות אל עזרת הנשים אשר שכנה במרפסת בקומתו השנייה של המבנה. בהמשך המבואה שכן אולם התפילה. בקצה המזרחי של אולם התפילה שכן ארון הקודש. ב-4 בספטמבר 1928 נחנך בית הכנסת החסידי ולצידו תלמוד תורה ובו שלוש כיתות לימוד. בטקס החנוכה נכח גם רב הקהילה החסידית בסובוטיצה משה דויטש.[5] עם הגעתו של הרב משה טייטלבוים לסנטה, חלה התעוררות בקהילה החסידית וחסידים נהרו מיישובי הסביבה וגם מיישובים בהונגריה כדי להשתתף בתפילות וטישים שערך.
קהילת סנטה חרבה בשואה כחלק משואת יהודי הונגריה. הרב טייטלבוים עצמו ניצל, אך כל משפחתו נספתה. לאחר מלחמת העולם השנייה הופקע המבנה על ידי השלטונות, נמסר לרשות המקומית ושימש כאולם ספורט.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Neológ (kongresszusi) és status quo ante rabbik Magyarországon 1869-tö̋l napjainkig: archontológia (az anyahitközségek rendjében), באתר academia.edu, עמוד 133 (בהונגרית).
- ^ Pejin Attila, A zentai zsidóság története, באתר adattar.vmmi.org, עמודים 125–133. ראו צילום בית הכנסת הארעי בעמוד 131 (בהונגרית).
- ^ 1 2 הקהילה היהודית בסנטה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 246-242.
- ^ הקהילה היהודית בסנטה, באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
- ^ Pejin Attila, A zentai zsidóság története, באתר adattar.vmmi.org, עמוד 215, 230-222: ראו תרשים מבנה בית הכנסת בעמוד 225 (בהונגרית).