בית הכנסת הגדול (נס ציונה)

בית הכנסת הגדול
מידע כללי
סוג	בית כנסת
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°55′37″N 34°47′46″E / 31.92704°N 34.79607°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) בית הכנסת הגדול בית הכנסת הגדול בית הכנסת הגדול מפת __ נס ציונה מצפון: __ ראשון לציון; ממזרח: __ באר יעקב, __ מועצה אזורית גזר; מדרום: __ רחובות; ממערב: __ מועצה אזורית גן רווה

בית הכנסת בנס ציונה נחנך בראש "גבעת האהבה" בנס ציונה בשנת 1926 ופעיל מאז ועד היום.

היסטוריה

הקמה

אבן פינה לבית הכנסת הונחה ביוני 1912, בנוכחות הרב קוק, מנחם שינקין ואהרן אייזנברג^[1]. תושבי המקום אספו לצורך הבנייה סך של 7000 פרנק מתוך 17000 פרנק הדרושים ופנו לחפש תרומות^[2], ולצורך כך שלחו את ירשובסקי לירושלים^[3], ללא הועיל^[4] והמבנה נותר חצי בנוי^[5].

ההנחה הייתה שהכסף שנאסף יספיק לצורך בניית הקומה הראשונה ועל כן בני המושבה פנו מיד להתחיל בבנייה ומכרו את החדרים ששימשו עד אז לצורך בית כנסת^[6]. אולם הכסף נגמר מבלי שבניית בית הכנסת הושלמה, ועל כן שימשה כיתת בית הספר לתפילה^[7].

בשנת 1922, לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, חודשו המאמצים לאיסוף כספים להשלמת בית הכנסת^[8]. בינתיים התפילות המשיכו להתקיים בבית הספר^[9]. חיים טפר, הרוח החיה מאחורי השלמת בית הכנסת ארגן את בני המושבה וביחד הם בנו את בית הכנסת, שנחנך בשנת 1926. קירות בית הכנסת עוטרו בציורי קיר של דב קראוזה^[10].

שימוש

החל מפתיחתו של בית הכנסת הופיעו בו חזנים שונים ומפורסמים, בהם יעקב גוזמן וגרשון סירוטה^[11]. המבנה שימש לא רק לקיום תפילות ואירועים חגיגיים, אלא גם להגנה על התושבים. בשנת 1929 במהלך מאורעות תרפ"ט התבצרו תושבים בבית הכנסת שבוצר בשקי חול. בהמשך הוחבא נשק של ההגנה בסליק מתחת לארון הקודש^[12].

בשנת 1933 תיאר הרב של נס ציונה, יעקב גיל, את בית הכנסת כמצטיין ביופיו כלפי כל דרום יהודה^[13]. בבית הכנסת התנהלה התפילה בהברה אשכנזית^[14],^{[דרושה הבהרה]} בניצוחו של גבאי בית הכנסת, חיים טפר^[15]. בשנת 1941 הוקם במושבה בית כנסת נוסף לנוער, בו התפללו בהברה ספרדית.^[14]^[16]

בשנת 1942 התמוטטה עזרת הנשים שהייתה עשויה כמרפסת עץ ובשיפוצים שנעשו לאחר מכן נבנתה עזרת נשים מבטון. בשנת 1950 צייר צבי קמחי ציורי קיר חדשים על הקירות^[10].

לאורך השנים עבר המבנה שינויים, אך הוא המשיך לשמש ברציפות לייעודו המקורי. לימים, הוזנחה הקומה התחתונה והפכה למחסן אך לבסוף הוסבה למשרדי מפקדת המשמר האזרחי העירוני. בית הכנסת עבר חידוש יסודי ב-2019.

תיאור המבנה

בית הכנסת הוקם בסגנון האקלקטי שהיה נהוג בארץ ישראל בעת בנייתו. המבנה הוא מלבני כשצלעותיו הצרות הן במזרח ובמערב, והצלעות הארוכות בצפון ובדרום. לבית הכנסת 12 חלונות גדולים שבחלקם העליון קשת מחודדת בסגנון האדריכלות האיסלמית, ארבעה חלונות בכל אחת מהצלעות הצפונית, הדרומית והמזרחית^[12]. הכניסה לבית הכנסת היא מן המערב, שקירו הוא בחצי עיגול קשתי. בצד הצלע המערבית מבנה שירות ובו מדרגות לעלייה לכניסה לעזרת הנשים. על גג בית הכנסת חזיתות מעוטרות. בחזית המזרחית גמלון מסוגנן, שבתוכו שני חלונות הנראים כלוחות הברית, כשמעליהם מגן דוד גדול^[12] ומצידיו שני מגיני דוד קטנים, כולם מפוסלים בחזית. מעל למגן הדוד האמצעי מתנוססת חנוכייה. בחזית המערבית שעל גג המבנה, חזית דומה לחזית המזרחית, אך מעוגלת באופן המשתלב עם הצלע המערבית המעוגלת של המבנה.

החלל הפנימי של בית הכנסת כולל ארבעה עמודי ברזל עם כותרות קלאסיות הנושאות את תקרת האולם. לבימה צורה של משושה, מעוטרת בגווני תכלת^[12]. ארון הקודש כולל מרכיבים של אדריכלות קלאסית^[12].

מתחת לבית הכנסת, קומה תחתונה המשמשת כבסיס הפעלה של המשמר האזרחי.

גלריית תמונות

מבט על חזיתות מזרח ודרום
מבט על חזיתות מזרח וצפון
חלקה העליון של חזית מערב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת הגדול בוויקישיתוף

בית הכנסת הגדול, באתר בית ראשונים נס ציונה
מיכאל יעקובסון, שאו נס ציונה בית הכנסת: חידוש חלקי, אך מרהיב, למבנה ההיסטורי, באתר Xnet‏, 19 בספטמבר 2019

הערות שוליים

^ ש. בן ציון קברסקי, ועד אל חנין, הצבי, 5 ביוני 1912
^ ישראל ברדקי, נס ציונה, מוריה, 16 באוגוסט 1912
^ מנדל קרמר, מר ירשובסקי, החרות, 9 בספטמבר 1912
^ ישראל ברדקי, בתי כנסיות במושבות ארצנו, מוריה, 7 בפברואר 1913
^ נס ציונה, מוריה, 18 בספטמבר 1913
^ במושבות יהודה, החרות, 10 בספטמבר 1912
^ מכתב מנס ציונה, החרות, 20 באפריל 1913
^ קול קורא, דואר היום, 24 באוקטובר 1922
^ קול קורא, דואר היום, 27 באפריל 1923
^ ¹ ² דוד הכהן, ציורי קיר בבית כנסת בנס ציונה, באתר ynet, 8 בדצמבר 2002
^ נס ציונה - צרכי ציבור, דואר היום, 23 ביוני 1926
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ רון פז, ‏בית הכנסת הגדול בנס-ציונה: מחכים למשקיע, באתר גלובס, 23 במרץ 2003
^ על דיבה אחת ממרחקים, דואר היום, 12 בספטמבר 1933
^ ¹ ² נס ציונה, הצופה, 15 באפריל 1941
^ יובלו של איש אדמה, הַבֹּקֶר, 9 באוגוסט 1944
^ בית כנסת לנוער בנס ציונה, הַבֹּקֶר, 9 במרץ 1941

[1] ש. בן ציון קברסקי, ועד אל חנין, הצבי, 5 ביוני 1912

[2] ישראל ברדקי, נס ציונה, מוריה, 16 באוגוסט 1912

[3] מנדל קרמר, מר ירשובסקי, החרות, 9 בספטמבר 1912

[4] ישראל ברדקי, בתי כנסיות במושבות ארצנו, מוריה, 7 בפברואר 1913

[5] נס ציונה, מוריה, 18 בספטמבר 1913

[6] במושבות יהודה, החרות, 10 בספטמבר 1912

[7] מכתב מנס ציונה, החרות, 20 באפריל 1913

[8] קול קורא, דואר היום, 24 באוקטובר 1922

[9] קול קורא, דואר היום, 27 באפריל 1923

[הכהן-10] ¹ ² דוד הכהן, ציורי קיר בבית כנסת בנס ציונה, באתר ynet, 8 בדצמבר 2002

[11] נס ציונה - צרכי ציבור, דואר היום, 23 ביוני 1926

[פז-12] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ רון פז, ‏בית הכנסת הגדול בנס-ציונה: מחכים למשקיע, באתר גלובס, 23 במרץ 2003

[13] על דיבה אחת ממרחקים, דואר היום, 12 בספטמבר 1933

[רשמי_ביקור-14] ¹ ² נס ציונה, הצופה, 15 באפריל 1941

[15] יובלו של איש אדמה, הַבֹּקֶר, 9 באוגוסט 1944

[16] בית כנסת לנוער בנס ציונה, הַבֹּקֶר, 9 במרץ 1941

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]