לדלג לתוכן

בית הכנסת אור התורה (מרסיי)

בית הכנסת אור התורה (מרסיי)
Synagogue Or Thora de Marseille
Or Thora Synagogue (Marseille)
שער הכניסה לבית הכנסת לפני שהפך למסגד
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מידע כללי
סוג בית כנסת – מסגד
שימוש 19622016: בית כנסת
2016 ואילך: מסגד
כתובת 14 rue Saint Dominique, Marseille, France
מיקום מרסיי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים הקהילה היהודית במרסי
הארגון המוסלמי אגודת אל באדר
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1962
תאריך פתיחה רשמי 1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
עלות 400,000 אירו
מידע טכני
קיבולת 250 מקומות ישיבה
קואורדינטות 43°18′01″N 5°22′48″E / 43.300187532962596°N 5.3801281518419035°E / 43.300187532962596; 5.3801281518419035
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת אור התורה הוא בית כנסת לשעבר הנמצא ברובע הראשון של מרסיי, צרפת. בית הכנסת נוסד בשנת 1962 על ידי יהודים פייה-נואר, שהיגרו מאלג'יריה הצרפתית, לצרפת לאחר שאלג'יריה קבלה את עצמאותה.[1] בית הכנסת אור התורה נחשב במשך שנים לבית הכנסת המרכזי של הקהילה היהודית במרסיי[2] עם השנים הפך למרכז תורני ליהודי העיר. בשנת 2016 נמכר בית הכנסת לאגודת אל באדר,[3] ארגון מוסלמי,[4] בתמורה ל-400,000 אירו. הבעלים החדשים החדשים הצהירו במעמד הרכישה שהמבנה מיועד להפוך למסגד "אל באדר" בקיץ 2016.[1]

בית הכנסת ממוקם בכתובת, רחוב סן דומיניק 14 (14 rue Saint Dominique), ליד שדרת את'נס (אנ') (Boulevard d'Athènes), בין התחנה המרכזית של האוטובוסים והרכבות העתיקה של מרסיי שהוקמה בשנת 1847, הנקראת – Gare de Marseille-Saint-Charles (אנ')[1] והרחוב הראשי שנבנה בשנת 1666 על ידי לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, שנקרא – Canebière (אנ'), ברובע הראשון של מרסיי.[5]

בעקבות מלחמת העצמאות של אלג'יריה, בין השנים 1962 ועד 1964, אזרחים רבים היגרו מאלג'יריה לצרפת ולאירופה. בין המהגרים היו כ־120,000 יהודים. רבים מיהודי אלג'יריה התיישבו במרסיי ובשנת 1962 הקימו את בית הכנסת אור התורה ברובע הראשון של מרסי. בית הכנסת היה בין הבודדים בעיר ותוך זמן קצר הפך למרכז תורני ונחשב לבית הכנסת המרכזי בקהילה היהודית במרסיי[2]. סוכנות הידיעות JTA דווחה בראשית שנות השישים של המאה העשרים כי מתוך 800 אלף תושבי העיר מרסיי, 250 אלף היו ערבים ורק 80 אלף יהודים.[6] בתחילת שנות האלפיים, לאור ההגירה המוסלמית הגדולה לעיר וריבוי התנכלויות של ערבים כנגד יהודי העיר, החל שינוי דמוגרפי שבו, היהודים עזבו את השכונות בהן התיישבו המהגרים המוסלמים ועברו לשכונות היוקרה שבפרפריה או שעזבו בכלל את העיר[2]. בין החודשים אוקטובר 2015 לינואר 2016 אירעו שלושה מקרי דקירה של יהודים על ידי תוקפים מוסלמים.[7] ההערכות הן, שעשרות אלפי יהודים עזבו את מרסיי או שעזבו את השכונות בהן התיישבו המוסלמים בעקבות ההגירה המוסלמית הגדולה לעיר.[8] נשיא הקהילה היהודית של מרסיי המיליונר צבי עמר תיאר את המצב בשכונות המוסלמיות בעיר כמסוכן לפחות כמו שחוו היהודים באלג'יריה.[9][10] במקביל לעזיבת היהודים את הרובע הראשון במרכז מרסי, הייתה הצטופפות של מוסלמים ברובע וכתוצאה מכך גם נוצר מצב שבמסגד הסמוך לבית הכנסת, המתפללים המוסלמים נאלצו להתפלל בימי המועד שלהם מחוץ למסגד. בפנייה של ראשי הקהילה המוסלמית לבעלי בית הכנסת הוסכם שלמען שמירה על שלום בית בין היהודים והמוסלמים בעיר, בית הכנסת יוסב למסגד כמקום תפילה למוסלמים. מאחר שמזה זמן, לא התקיימו בבית הכנסת מניינים ותפילות, החליטו גבאיי בית הכנסת שהוא יימכר לאגודת אל באדר המוסלמית. הסכם המכירה נחתם רק לאחר שנתקבל אישור הלכתי של הדיין הרב שמואל מלול, שהיה אב בית הדין של מרסיי,[9] תמורת 400,000 אירו[1][11] (כ-2 מיליון שקלים). הסכם המכירה נחתם בחודש מאי 2016 והמסגד נפתח לתפילות המוסלמים בקיץ אותה שנה.

תגובות בציבור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצדדים בעד המכירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הגברת מישל טובול, מי שהייתה נשיאת הארגונים היהודיים בדרום צרפת ומרסיי (נשיאת ה-CRIF) אמרה: אני זוכרת את בית הכנסת, כי התחתנתי בו ומבחינתי הוא היה סמל. באותם ימים הוא שגשג, אבל עם השנים היהודים עברו מהמקום. ההורים כבר לא שם והצעירים גרים במקום אחר. זה מסימני הזמן. הדבר החשוב ביותר הוא מספר בתי הכנסת. למרסיי, לא חסר אותם.[1]
  • צבי עמר נשיא הקהילה היהודית במרסיי אמר: "במשך עשר השנים האחרונות ראינו את המעבר של הקהילה היהודית ממרכז העיר לרבעים ה-8, 9, 10 או 13. אוכלוסייה אחרת הגיעה לגור במרכז העיר. אנחנו נמצאים בתנועה טבעית של אוכלוסיות. עם זאת, בית הכנסת היה אחד העתיקים במרסיי. הוא נוסד על ידי יהודי פייה-נואר. בטוח שלמשפחות המכירה גרמה לצביטה בלב מכל הזיכרונות שלהם מבית הכנסת. אבל עדיין יש הרבה בתי כנסת במרסיי. בתחילת שנות ה-90 היו במרסיי 32 בתי כנסת ונכון לשנת 2016 מספרם עומד על כ־58. מספרם כמעט הוכפל. לכולנו יש אותו אלוהים, העיקר שנמשיך לחיות בהרמוניה עם שכננו".[1] במסיבת עיתונאים שצבי עמר ארגן הוא הסביר: "שהקהילה היהודית קיבלה הצעה כספית נדיבה מהארגון המוסלמי, ומאחר ובית הכנסת כבר לא היה פעיל כמעט, לא היה טעם להמשיך לשלם את העלויות הגבוהות לאחזקתו כאשר הוא סגור ברוב הזמן",[12] "על כן החליטה הנהלת בית הכנסת למכור את הנכס". הוא הוסיף, אם המכירה הייתה תלויה בהסכמתו הוא היה מתנגד למכירה, אך מאחר שבית הכנסת היה מקום פרטי הוא כיבד והצדיק את החלטת המוכרים.[9] עמר לא התייחס למשמעות הסנטימנטלית התקדימית של מכירת בית כנסת למוסלמים, ורק אמר כי אין שום בעיה הלכתית למכור בית כנסת למסגד, וכי קהילה המתפללים הקטנה תוכל לבנות לעצמה בית כנסת אחר. לדבריו, לאורך ההיסטוריה המוסלמים לקחו בכוח מהיהודים את בתי הכנסת והפכו אותם למסגדים. זו הפעם הראשונה למיטב ידיעתו שהמוסלמים מוכנים לשלם בעבור בית כנסת כדי להפכו למסגד.[9] "אנחנו כולנו מתפללים לאלוהים אחד, של כולנו, של אהבה ואחווה, בסופו של דבר היהדות לא נמצאת רק בקירות של בית הכנסת, אלא בלב ובשכל שלנו. אני מקווה שכמו שבבית הכנסת הזה חונכו הילדים שלנו לשמור על החוק, להיות אזרחים טובים, לעזור לזולת ולהיות סובלניים, גם הקהילה המוסלמית תמשיך בדרך זו".[8]
  • הרב הרב אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה בירושלים, אמר כי עדיף שבית הכנסת ייהפך למסגד מאשר למנזר או לחלופין – יחולל. לדבריו, עדיף למכור בית כנסת למסגד, ולא לכנסייה – מאחר שמוסלמים הם לא עובדי עבודה זרה והנוצרים מאמינים בישו. היו דברים מעולם שמכרו בתי כנסת וזה מחוסר ברירה ולא מרצון.[9][12]
  • נציגי הקהילה המוסלמית בעיר אמרו: אנחנו ממשיכים את קדושת המקום. המקום נשאר בית אלוהים. היה חבל אם בית הכנסת הזה היה הופך לבר. נציג אחר אמר: זה מסוג הדברים שהיו צריכים להיעשות מזמן. עלינו להתגבר על הבעיות בין נוצרים, מוסלמים ויהודים. המכירה הזו הייתה שאלה של שכל ישר. למוסלמים חסר מקומות תפילה, אז זה נורמלי שיוכלו לשחזר בית כנסת או כנסייה. אנחנו צריכים לקחת דברים בצורה חיובית. המכירה של היום צריכה לשמש דוגמה.[1]

המתנגדים למכירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידיעה התקדימית על מכירת בית הכנסת אור התורה במרסיי התפרסמה בכלי התקשורת המקומיים ועוררה סערה בקרב הציבור היהודי בצרפת. בקהילה החרדית במרסיי הידיעה על מכירת בית כנסת למסגד עוררה זעם[13]. אברכים וראש כולל בעיר אמרו: לא ייתכן שראש הקהילה יחליט על דעת עצמו, הוא היה צריך להתייעץ עם גדולי ישראל. זו שערורייה של ממש שבית כנסת מפורסם, מהוותיקים והחשובים במרסיי נמכר בעבור סכום "נדיב", ולא מנסים לשקם אותו.[13]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Jean-Jacques FIORITO, Marseille : la synagogue s'offre aux musulmans, La Provence, ‏26 באפריל 2016 (בצרפתית)
  2. ^ 1 2 3 בית הכנסת בצרפת נמכר ויהפוך למסגד, באתר כל הזמן, ‏8 במאי 2016
  3. ^ ASSOCIATION AL BADR, www.net1901.org (בצרפתית)
  4. ^ Association al badr à Marseille, 13001 | Horaires de prière et Services, www.lamosqueeducoin.com (בצרפתית)
  5. ^ L’Express, A Marseille, une synagogue bientôt transformée en mosquée, L'Express, ‏26 באפריל 2016 (בצרפתית)
  6. ^ יואל ביטלמן, מרסיי: בית הכנסת במרכז העיר יהפוך למסגד, באתר בחדרי חרדים, 1 במאי 2016
  7. ^ בנימין ברגר, ‏טרור הסכינים בצרפת: יהודי מרסיי הונחו שלא להסתובב בגלוי עם כיפות, באתר JDN‏, 12 בינואר 2016
  8. ^ 1 2 צביקה קליין, חסר תקדים: בית כנסת בצרפת ייהפך למסגד, באתר nrg‏, 27 באפריל 2016
  9. ^ 1 2 3 4 5 איציק אוחנה, נשיא קהילת מרסיי על מכירת ביהכ"נ: "מסוכן שם", באתר בחדרי חרדים, 1 במאי 2016
  10. ^ ישראל מנחם, בית הכנסת במרסיי נמכר לצורך מסגד: "זו פעולה נכונה", באתר הגבאי, ‏12 במאי 2016
  11. ^ Change of faith: Marseille Synagogue bought at €400k, to be turned into mosque, RT International (באנגלית)
  12. ^ 1 2 חיים לב, בית הכנסת יהפוך למסגד? "לפעמים מוטב", באתר ערוץ 7, 2 במאי 2016
  13. ^ 1 2 זעם בקהילה החרדית במרסיי על מכירת בית כנסת למסגד, באתר רדיו קול חי, ‏1 במאי 2016