לדלג לתוכן

בית הכנסת אהל שלמה

בית הכנסת אהל שלמה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש בית כנסת
כתובת כפר התימנים בשילוח, ירושלים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
בעלים עטרת כהנים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1882 – (שוקם ונפתח מחדש ב-2015)
תאריך פתיחה רשמי 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 15 מטר
מידע טכני
קיבולת 50 מקומות ישיבה
קואורדינטות 31°46′07″N 35°14′13″E / 31.7684864212498°N 35.2368509936163°E / 31.7684864212498; 35.2368509936163
(למפת ירושלים רגילה)
 
אהל שלמה
אהל שלמה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת אהל שלמה (היכל יונתן) הוא בית כנסת בכפר התימנים בשילוח ששימש את העדה התימנית, ניטש במאורעות תרצ"ו ונחנך מחדש בתשע"ה (2015).

הקמה, נטישה ושיקום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1884 החלה התיישבות של עדת התימנים בכפר התימנים בשילוח ממזרח לעיר העתיקה. ישראל דוב פרומקין הקים במרכז הכפר את בית הכנסת אהל שלמה. רב בית כנסת היה הרב יוסף מַצְ'מוּנִּי, ששימש גם מוח'תאר הכפר ורבו, ושליחי הציבור הקבועים היו הוא והרב יחיא אלמליח.[1] בשנת תרצ"ה, קבל הרב מצ'מוני בפני הרב אברהם אלנדאף על רצונם של מחללי שבת לקרוא בתורה בבית הכנסת. מאוחר יותר, פרשו מהמתפללים מבית הכנסת ופתחו מניין חדש.[1]

בשנת 1938, בשיאם של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, אילצו שלטונות המנדט את התושבים לנטוש את המקום, מחשש ששכניהם הערבים ירצחו אותם. לאחר מכן, נכנסה משפחה ערבית, "אבו נאב", להתגורר בבניין בית הכנסת.

ב-2012 פתחה עמותת עטרת כהנים בהליך משפטי, במטרה להחזיר את המבנה לבעליו היהודיים. בית המשפט קיבל את התביעה והוציא צו פינוי למשפחה הערבית שהחזיקה במבנה. בתאריך י"ז באייר התשע"ה (6 במאי 2015) נכנסו יהודים למבנה, שכולל מלבד בית הכנסת גם דירות מגורים. כך, 77 שנה לאחר נטישת בית הכנסת, חודשה פעילותו של בית הכנסת. שר החקלאות אורי אריאל השתתף בחנוכת בית הכנסת, וקבע מזוזה במקום. חלק מבית הכנסת יקרא "היכל יהונתן" על שם יונתן פולארד, כשמו של הבית היהודי הסמוך לבית הכנסת.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]