בית היתומים של דבורקין
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית יתומים, גן ילדים  |
| מיקום |
רמת גן |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1937 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1937 |
| קואורדינטות | 32°05′12″N 34°48′57″E / 32.086583333333°N 34.815888888889°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית היתומים של דבורקין  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
בית היתומים של דבורקין הוא מבנה ברמת גן, ששימש כבית יתומים משנת 1937.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית היתומים של דבורקין הוקם בשנת 1937 ברחוב המרגוע ברמת גן (לימים רחוב אלימלך), על מגרש בגודל 5 דונם בבעלותו של אלימלך דבורקין, איש העלייה השנייה, משורר וחלוץ שנמנה עם מייסדי העיר.[1]
איסר־לייב בלובשטיין, אביה של המשוררת רחל, יזם את הקמת בית היתומים הזה בתל אביב. הוא חיפש מגרש להקמת הפרויקט, ואלימלך דבורקין, שקרא ידיעה על כך בעיתון, נענה לבקשה ותרם לבית היתומים את מגרשו הגדול, שהיה כל רכושו. אבן זיכרון לזכר אלימלך דבורקין ורעייתו חנה ניצבת כיום בחזית הבית הפונה לרחוב. לאחר שנפטר הוחלט בוועדת שמות של עיריית רמת גן לקרוא על שמו לרחוב בו היה ממוקם בית היתומים.
לאחר מותו של אלימלך דבורקין בתחילת שנות ה-60, ניהלה רעייתו חנה גיטל מאבק משפטי מול אגודת בתי היתומים והיתומות ע"ש בלובשטיין במטרה לקבע את ייעודו של הנכס לצמיתות. בשנת 1966, לאחר מותה, חתמו מנהלי עזבונה על הסכם פשרה שקבע כי הנכס יוקדש לבית ליתומים ויתומות, ונדרש לשמר את ייעודו המקורי. עם זאת, בהסכם הפשרה מופיע סעיף המתיר לאגודה למכור את הנכס באישור בית המשפט המחוזי בתל אביב, בתנאי שתרכוש במקומו קרקע בשטח שווה לפחות ותקים עליה בית יתומים.
בשנות ה-80 הוסב המבנה למעון לנערות מתבגרות ולנערים בסיכון, ולאחר מכן המבנה שימש כמעון לילדים אוטיסטים.[1] בראשית שנות ה-2000 חדל המעון לפעול והמבנה נותר כמעט שומם.
בתחילת שנות ה-2000 מכרו מנהלי ההקדש את הבניין והמגרש לחברת אחים נאוי, וזו מכרה אותו לחברת א.ר. נכסי אראל, בבעלות תמיר ארביב בסכום של 40 מיליון ש"ח. נכסי אראל החליטה להרוס את הבניין ההיסטורי, ולבנות על המגרש שני מגדלי מגורים יוקרתיים.[2] עקב תביעות משפטיות, הגיבה העירייה כי היא לא מאשרת ליזם לבנות בשטח מבני מגורים אלא רק מבנים ציבוריים. נכון ל-2018 נמצאים במבנה מספר גני ילדים[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילן ליאור, בני גיל הזהב מסרבים לעזוב את בית היתומים, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2012
- כתבות אודות בית היתומים של דבורקין מארכיון בית קריניצקי
הנחת אבן הפינה לבית יתומות ברמת גן, 1938, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שי פאוזנר, כך מוכרים היסטוריה: על העיוורון של עיריית רמת גן, באתר כלכליסט, 19 במאי 2011
- ^ "אומ"ץ: לחקור מכירת בית היתומים ברמת גן". news1. 3 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רננה מור (17 במאי 2024). "יזם בנייה: פנו גני ילדים מהשטח שלי".
{{cite web}}: (עזרה)