בית דאדשכליאני
בית דַאדֵשכֵּלִיאָנִי (בגאורגית: დადეშქელიანი) הייתה משפחה אריסטוקרטית בהררי צפון-מערב גאורגיה במחוז ההיסטורי סוואנתי. הם שלטו בנסיכות סוואנתי משנות העשרים של מאה השמונה עשרה ועד ל-1857.
על פי משפחת דאדשכליאני מוצאם הוא משושלת שמחלים (אנ')[1] של טארקי שבדאגסטן.[2] לעיתים הם מתיימרים להיות ממוצא בית גלובאני (אנ'), שושלת נסיכים עתיקה מסוואנתי הנזכרת ברשומות הגאורגיות מאז המאה השלוש עשרה. אחד מנסיכי גלובאני היה שר האוצר של תמר המלכה. רבים מנציגי המשפחה מונו כחונכים ליורשי העצר ושופטים, כיוון שגלובאני נודעו בשל השכלתם הנרחבת, אינטליגנציה, יושר ורציונליות.
משפחת גלובאני הייתה השליטה של נסיכות סוואנתי בשנים 1360 ועד אמצע המאה השבע עשרה, בהם נגזלו אדמותיהם בידי נסיכי בית דאדיאני (אנ'). עם כיבושם של הדאדיאנים את הנסיכות הם רצחו את כל משפחת גלובאני מלבד הנסיכה גלובאני ושני בניה, שהצליחו להימלט למחוז קברדה. הבן הבכור, דאדש גלובאני, נישא לאצילה הקברדינית ושמו שינה צורה לשם משפחה מקומית נפרדת, דאדשכליאני. בשנות העשרים של המאה השמונה עשרה, בעזרת הקברדינים, כבשו הגלובאנים את סוואנתי וחיסלו את שבט ריצ'גביאני המתחרה.
בשנות העשרים של המאה התשע עשרה, התפצלה נסיכות סוואנתי בפועל לשתיים, סוואנתי עילית שנשלטה על ידי דאדשכליאני וסוואנתי תחתית נשלטה על ידי גלובאני. שני השליטים חלקו את אותו שלט האצולה.
בניצחון על המאבק הפנימי בסוואנתי, שלטה המשפחה בנסיכות סוואנתי משנות החמישים של המאה השמונה עשרה ועד לשנת 1857. בשנת 1833, הם קיבלו את ריבונות האימפריה הרוסית והמשיכו ליהנות במידה רבה של אוטונומיה. הרוסים התערבו בסכסוך אלים בין שני ענפים של משפחת דאדשכליאני, ובסופו של דב, סיפחו את הנסיכות בשנת 1857.
הסכסוך הממושך בין הדאדשכליאנים, ההתנגדות שלהם לשלטון הרוסי, וההתנדנדות בנאמנותם לרוסים בתקופת מלחמת קרים (1854-1856), הובילה להתערבות ישירה של הרוסים. בשנת 1857, הנסיך אלכסנדר בריאטינסקי (אנ') (1856-1862), הנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז, הורה על כיבוש נסיכות סוואנתי בכוח צבאי. קונסטנטין, המתאווארי של סוואנתי, ניסה לנהל משא ומתן, אבל הודח ב-11 בספטמבר 1857, ונצטווה לצאת לגלות בירוואן. בפגישת הפרידה, שהתקיימה בכותאיסי, ב-27 באוקטובר של אותה שנה, הוא התווכח עם מושל פלך כותאיסי, אלכסנדר גגארין והרג אותו יחד עם שלושה מאנשיו. כאשר נתפס נשפט במשפט צבאי מהיר והוצא להורג ביריה[3].
בשנת 1858 בוטלה הנסיכות והפכה למחוז באימפריה הרוסית והוצב בראשה מושל (רו'). רבים מנציגי המשפחה הוגלו לסיביר ולמחוזות רוסיים אחרים, ויתר הדאדשכליאנים שנותרו נושלו מזכויותיהם האציליות.
נסיכי סוואנתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אותר הגדול (დიდი ოთარი) (שנות ה-50 של המאה ה-18 - 1780)
- תנגיז מוסוסטר (1780-1800)
- מיכאיל ציוק דאדשכליאני (ციოყ (მიხეილ) დადიშქელიანი) (1800-1841)
- ניקולוז טטרחן (1841-1846)
- קונסטנטין דאדשכליאני (1846-1857)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "נגמר הדין על רצח נפשו של הנסיך דאדישקיליאני. הנסיך דאדיאני ששכר את הרוצחים נדון להשלח לעבודת פרך לעשרים שנה. הרוצחים בובאחידזה יאלשייבי-ליב שנה, קוחידזה לעשר שנים. הנסיכה דאדישקיליאני יצאה זכאית בדינה" חדשות היום, הצפירה, 2 בינואר 1912