בית בלקינד-לוין
 | |
| בית בלקינד-לוין | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מבנה מגורים |
| על שם | איתן בלקינד |
| כתובת | רחוב הכרמל 5 |
| מיקום | ראשון לציון |
| מדינה |
ישראל  |
| מייסדים | איתן בלקינד ואשר לוין |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1922–1927 (כ־5 שנים) |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות אקלקטית |
| מידות | |
| שטח |
603 מ"ר המגרש 566 מ"ר בנוי |
| קומות | 3 + מרתף |
| קואורדינטות | 31°57′52″N 34°48′28″E / 31.964333333333°N 34.807777777778°E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית בלקינד-לוין  מצפון: __ חולון, __ בת ים ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן מדרום: __ באר יעקב, __ נס ציונה, __ מועצה אזורית גן רווה ממערב: הים התיכון תחום בתוך שטח העיר: __ שפד"ן | |
  | |
בית בלקינד-לוין הוא בניין היסטורי ברחוב הכרמל 5 בראשון לציון והיה מהבתים הראשונים שנבנו בלב המושבה[1].
הבנייה החלה ב-1922[2] והבית יועד להיות ביתו של איתן בלקינד אך עקב קשייו הכלכליים הוא העביר את הבית לרשותו של אריה לוין בתמורה לשטר חוב.
המבנה בן שלוש קומות כולל 27 חדרים ונבנה בסגנון אקלקטי תוך מתן תשומת לב לפרטים וריבוי אלמנטים עיטוריים שייחדו אותו ביחס לסביבתו הבנויה[3].
המבנה ננטש והוזנח ובשנת 2013 נרכש על ידי עיריית ראשון לציון והוא מיועד לשימור ובהמשך לשימוש החברה הכלכלית של ראשון לציון[4].
ההיסטוריה של הבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגרש, עליו עומד הבניין, נקנה על ידי אהרון מרדכי פרימן מבעליו, האחים אפנדי אל דג'ן, כחלק מ-2,310 דונם שנרכשו על ידי מייסדי המושבה.
ב"מפת החלוקה של ראשון" המגרש המדובר סומן כחלקה מספר 40 והיא חולקה לחלקות משנה כשאחת מאותן חלקות המשנה נקנתה ב-1897 על ידי יצחק גינזבורג. אחותו של גינזבורג, עדינה בלקינד, הייתה נשואה לנעמן בלקינד, אחיו של איתן בלקינד, והערכה היא שגינזבורג מסר את החלקה למשפחת בלקינד.
ב-1922 החל איתן בלקינד שני פרויקטי בנייה כשמצד אחד הקים את ראינוע נעמן בלב המושבה (בשיתוף עם אחיו ישי בלקינד)[5][6] ומצד שני בנה בית משפחתי ברחוב הכרמל 5. לאספקת חומרי הבניה פנה בלקינד לאשר לוין שהיה איכר במושבה וקבלן בניין.
לאחר מספר שנים, כשהבניין עדיין היה בבניה, נקלע איתן בלקינד לקשיים כלכליים ולאחר שלא הצליח לפרוע את חובתיו ללוין (בסך של כ-900 לירות) וכן להחזיר משכנתה בהיקף של כ-1,300 לירות מסר את הבית לאשר לוין תמורת חובותיו[7].
ב-1927 עבר אלישע לוין, בנו של אריה לוין, להתגורר בקומה העליונה של הבניין. אלישע, אשתו שרה פופקו ומשפחתו המשיכו לגור בבניין עד שנות ה-60, גם לאחר פטירתו של אלישע ב-1948.
ב-1935 עבר גדעון לוין, בנו השני של אריה לוין, עם משפחתו, לגור בקומת הקרקע של הבניין. לאחר שלמד רפואה בפריז ובוינה והוסמך לרופא אף אוזן גרון פתח קליניקה בביתו.
את הקומה השנייה במבנה וכן את החדרים שנבנו בסמוך לחזית האחורית של המבנה השכירה המשפחה למספר משפחות[8].
לפני 1937 נבנתה תוספת בחצר שכללה שני חללים בחזית האחורית של המבנה. כמו כן נערך שינוי בחזיתות כך שחלון המטבח הוסט בעקבות חלוקה של המטבח לשניים בקומה הראשונה.[9]
בשנות ה-60 מכרה משפחת לוין את המבנה למשפחת אנגל והוא שימש להשקעה כשרוב המבנה הושכר. כשבשנות ה-80 שימש המקום כגן ילדים.
הבית היה בשימוש, כנראה, עד שלהי שנות ה-80[10]. אין עדות לגבי המועד בו המבנה ננטש אך בשנת 2014 המבנה נרכש על ידי עיריית ראשון לציון ויועד לשימור, כחלק מתוכנית השימור העירונית. בסופו של תהליך השימור מיועד המבנה ההיסטורי והאגף חדש שיוקם בעורפו לשמש את משרדי החברה הכלכלית[11].
סגנון אדריכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה בנוי בסגנון אקלקטי וכולל שלוש קומות וקומת מרתף חלקית וגג רעפים ואלמנטים עיטוריים[9]. במבנה 27 חדרים, חדרי שירותים ואמבטיות, מבואות ופרוזדורים.
המורפולוגיה של הבניין נבניתה ממסה ריבועית עם בליטות בכל אחת מפאותיה כשבחזית הראשית הבליטה מיצרת סימטריות האופיינית לסגנון האקלקטי.
חללי הפנים של הבניין נחלקים לשלושה אגפים נפחיים, כשהמרכזי בהם נמתח בין הבליטה המערבית לגרם המדרגות החיצוני בחזית המזרחית.
תכנון הפנים בקומות שומר על עקרון האגפים עם חלוקות משנה נוספות המתאימות את הקומה לשימושיה:
- בקומה הראשונה והשניה האגף הצפוני, הסמוך לרחוב, מחולק שוב לשלושה חללים בהתאם לפרופורציות החלוקה בחזית.
- בקומה עליונה האגף הקדמי תוכנן כמרפסת מקורה.
- האגף המרכזי והאחורי בבנין מחולקים לחדרי מגורים כאשר חדרי השירות מאורגנים באגף האחורי בבנין.
מערכת התנועה בבנין מחולקת למספר מהלכים:
- קומת הקרקע מופרדת מהקומות העליונות בבנין, כאשר הכניסה הראשית מודגשת במרפסת קרקע מוגבהת ממפלס הרחוב.
- התנועה בין המפלסים מבוצעת בגרם מדרגות חיצוני הצמוד לחזית המזרחית בבנין.
- התנועה בין החללים השונים בקומות העליונות מתועלת במסדרון המפריד בין החדרים.
- לבנין שני מוקדים הפונים אל החוץ. המוקד המרכזי הוא המרפסת הקדמית בקומה העליונה המשקיפה על רחוב הכרמל והמוקד השני הוא מרפסות פינתיות באגף האחורי של הבניין הפונות לדרום מערב.
חזיתות הבניין מעוצבות באלמנטים עיטוריים רבים הכוללים יציקות בטון סביב הפתחים ובמרפסות הבולטות בקומה הראשונה. הדלתות והחלונות האקלקטיים בנויים מפרופילי עץ בשילוב תריסי כנף. החזית האחורית בבנין לא מאופיינת בעיטורים סביב הפרטים.
ריצוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית בלקינד-לוין רווי בפרטי בנין ובעיטורים אקלקטיים. הריצופים בבניין הם ביטוי לעושר העיטורי הקיים במבנה. הבניין מרוצף ב-12 דגמים של אריחי בטון במנחים שונים. אריחים אלה הם חלק מתופעה אדריכלית ותרבותית שהייתה נפוצה במאה העשרים ובעיקר בבנייה האקלקטית בתחילת המאה. ההיסטוריה של המרצפות בבנייה באר. ישראל חוזרת לסופה של המאה ה-19 כשמפעלי הבנייה הטמפלרים הכירו לתעשיית הבנייה המקומית חומרי בניה אירופאים דוגמת הרעפים, הבנייה במלט ובריצוף במרצפות בטון מאוירות. תהליך ייצור המרצפת היה ברובו ידני.
כל מרצפה הורכבה משלוש שכבות: שכבה ראשונה - סלע גיר גרוס, אבקת קוורץ בתוספת צבע כאבקה או כנוזל, מים וחול, שכבה שנייה - אבקה שיוצרה ממלט פורטלנד ואגרגטים, והשכבה השלישית - חול דק ומים. הכנת המרצפות נעשתה בעזרת תבניות מתכת שהוכנסו למסגרות ברזל ומילוי התבנית בשכבות השונות. התבנית הונחה תחת לחץ למספר שניות ולאחר מכן נחלצה המרצפה והונחה לייבוש שלאחריו תושרה במים ותיובש בשנית. המרצפות המעוטרות נוצרו ברובן מתוך קטלוגים אחידים אך בשילובים גאומטריים ובדוגמאות צמחיות. גם הגוונים לכל תבנית הותאמו לבחירת הלקוח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית בלקינד-לוין, באתר מועצת ראשון לציון
- מפריחים חיים במבנה הנטוש: מכרז לשימור והפעלת בית בלקינד ההיסטורי, באתר "השקמה - ראשון לציון"
- בית בלקינד-לוין, באתר "מוזיאון ראשון לציון"
- הבית ברחוב הכרמל 5: לוין – בלקינד, באתר "נוסטלגיה ראשון לציון"
- ישראל פרקר, בית בלקינד/לוין בכרמל 5, באתר "מוזיאון ראשון לציון"
- ראשון לציון ההיסטורית – נוסטלגיה של מבנים בעיר – הבית ברחוב הכרמל 5, באתר rishon4u.co.il
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד יודילוביץ, ראשון-לציון - התרמ"ב-התש"א, "כרמל מזרחי", 1941
- ^ עיריית ראשל"צ, בית בלקינד - לוין, 2014
- ^ 2020-02-05, מכרז לשימור והפעלת בית בלקינד ההיסטורי, עיריית ראשון לציון - מקומות בעיר: בית בלקינד/לוין, 2014
- ^ בתי לוין, מפריחים חיים במבנה הנטוש: מכרז לשימור והפעלת בית בלקינד ההיסטורי, באתר השקמה, 5 בפברואר 2020
- ^ על שמו של אחיו נעמן בלקינד שהועלה לגרדום בדמשק בתקופת מלחמת העולם הראשונה
- ^ בית הקולנוע נחנך ב-1927 במקביל להפעלת מערכת הפצת החשמל במושבה
- ^ מוזיאון ראשון לציון, בית בלקינד לוין
- ^ תרצה חביב גרין, הבית ברחוב הכרמל 5: לוין – בלקינד
- ^ 1 2 גרואג | הראל אדריכלים - שימור וקיימות, בית בלקינד/ לוין - הכרמל 5 ראשון לציון תיק תיעוד
- ^ מוזיאון ראשון לציון– ישראל פרקר, בית בלקינד/לוין בכרמל 5
- ^ בקרוב יחלו עבודות השימור של בית בלקינד לוין בראשון לציון במסגרת מדיניות העירייה לשפץ ולשמר מבנים היסטוריים מימי ראשית המושבה, באתר BE106 ראשון לציון, 17.10.21 19