ביקי

מתוך הערך קאווקאז באנציקלופדיה אוצר ישראל

בּיקי הוא כינוי שדבק ביהודים ההרריים, ולעיתים גם ביהודי גאורגיה, לפחות עד סוף המאה התשע עשרה, על ידי היהודים הרוסים שהתיישבו בקווקז, והפך לכינויים גם בפי הלא יהודים. יהודי ההר ראו בכינוי זה עלבון חריף.

משמעות הכינוי ביקי אינו ברור לגמרי. ידוע כי הראשונים שעשו שימוש בכינוי היו היהודים הרוסים שהגיעו לקווקז, ולכינוי הייתה משמעות שלילית. רוב היהודים הרוסים שהתיישבו בקווקז, וסיגלו לעצמם את הלשון הרוסית, ראו את עצמם כחלק מהאוכלוסייה הרוסית השליטה. הם בזו לתושבים המקומיים וליהודי ההרים. חוקר הקווקז המזרחי מסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, י. קוזובסקי ציין כי היהודים הרוסים "רואים בהם פראים ומכנים אותם ביקי". חוקר אחר מאותה תקופה ציין כי היהודים הרוסים בקווקז, שרובם בעלי מלאכה בורים למחצה, ו"אינטליגנטים" שלא השלימו את חוק לימודיהם, מואסים ביהודים ההרריים ומכנים אותם ביקי. במשך השנים נשתכחה משמעותו הראשונית של הכינוי ולא הייתה ברורה אף ליהודים הרוסים עצמם.

נעשו ניסיונות נוספים לפרש את משמעות הכינוי. יש שפרשו את הכינוי "ביקי" או "ביק" ביחיד, כשיבוש התואר "בֶּק" הבאה לציין אציל או נסיך. אולם השערה זו לא סבירה כיוון שיהודי ההרים, מעולם לא השתייכו, על פי הידוע, לשכבה של אצולה, ולא היה בהם אצילים או נסיכים בעת הכיבוש הרוסי את האזור. אחרים העלו את הסברה כי מדובר בראשי תיבות של "בני ישראל קדושים", אולם גם השערה זו אינה סבירה לנוכח יחסי הניכור וההסתייגות מצד היהודים הרוסים כלפי אחיהם ההרריים, ובוודאי שיהודי ההרים לא היו רואים בכינוי זה עלבון חריף.

החוקר מרדכי אלטשולר, מעריך כי בכינוי זה התמזגו המשמעויות השליליות של המילה הרוסית כמו גם במובנה ביידיש. המובן הישיר של המילה "ביק" ברוסית (Бык) הוא שור, ובהשאלה עקשנות ובריאות. היהודים הרוסים שהגיעו לקווקז היו דוברי יידיש, ושור ביידיש הוא "אָקס", המציין בהשאלה אדם טיפש. כיוון שיהודי רוסיה בקווקז עברו לדבר בשפה הרוסית, הם תרגמו לרוסית את המילה אקס עם משמעותה המושאלת מיידיש. מכאן שהכינוי ביק סימל אנשים בריאים טיפשים ועקשנים, ותאור זה תואם את האופן בו ראו היהודים הרוסים בקווקז את יהודי ההרים. ומכאן גם ניתן להבין את העובדה שיהודי ההרים ראו בכינוי זה עלבון.

הכינוי ביקי היה אחד מסממני היחס של היהודים הרוסים האשכנזים שהגיעו לקווקז במאה התשע עשרה. יחסם היה יחס מתנשא, רבים מהם בזו ולעגו לאחיהם ההרריים ופגעו קשה בכבוד והגאווה שלהם, שהם תחושות עמוקות אצל עמי הקווקז ויהודי ההרים בתוכם. על פגיעה זו הגיבו היהודים ההרריים בהאשמות כוללניות ובכינויי גנאי. הם האשימו את יהודי רוסיה, שנקראו בפיהם "האשכנזים" (აშქენაზიმები אשכֶּנַזימֶבּי בפי הגאורגים), כי הם רמאים וראוי להתרחק מהם, וכינו אותם "ממזרים", "משומדים" ועוד.

מקורות

• מרדכי אלטשולר (1990), יהודי מזרח קאווקאז: תולדות היהודים ההרריים מראשית המאה התשע-עשרה, עמ' 468-471, ISBN 9652350311

קישורים חיצוניים

• היהודים בקוקז, מחזיקי הדת, 10 במאי 1901
• צבי כשדאי, מכתבי מסע, הצפירה, 1 בספטמבר 1898