ביל פיטו
 | |
| לידה |
14 בפברואר 1869 ולינג, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1943 (בגיל 74) באנף, קנדה |
| מדינה |
קנדה |
  | |
אבנעזר ויליאם "ביל" פיטו (באנגלית: Ebenezer William "Bill" Peyto; 14 בפברואר 1869 - 23 במרץ 1943[1]) היה מחלוצי המתיישבים בהרי הרוקי, צייד ומדריך שבילים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיטו נולד בולינג, בקנט שבאנגליה. פיטו היגר לקנדה בפברואר 1887. הוא המשיך להרי הרוקי הקנדיים, שם הועסק כעובד בהקמת מסילות הברזל. בשנת 1890 הקים פיטו ביקתת עץ בסמוך לנהר בואו והיה מחלוצי המתיישבים האירופאים בהרי הרוקי הקנדיים.
פיטו שימש כמדריך בהרים, ובין השנים 1913 ועד פרישתו בשנת 1936 שימש כאחד השומרים הראשונים בפארק הלאומי באנף (למעט בשנות שירותו הצבאי במלחמת העולם הראשונה). כמדריך הוביל פיטו את אדוארד וימפר בדרכו למעבר ורמיליון. בשנת 1901, לאחר שובו ממלחמת הבורים, התחתן עם אמילי ווד (Emily Wood) מקולומביה הבריטית, ושנה לאחר מכן נולד בנו רוברט פיטו (Robert W.F. Peyto). לאחר מות אשתו בשנת 1906, עבר הבן רוברט להתגורר עם משפחתה בקולומביה הבריטית.
שירות צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיטו התגייס לשירות צבאי בשנת 1899, והשתתף במלחמת הבורים בגדוד הסוסים של הלורד סטרתקונה (Lord Strathcona's Horse Regiment).
- במהלך מלחמת העולם הראשונה פיטו שירת בבלגיה ובצרפת בגדוד הרכוב ה-12. פיטו נפצע ברגלו הימנית בקרב איפר השני.
פטירתו והנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיטו נפטר ב-23 במרץ 1943 בעיר באנף.
על שמו קרוי קרחון פיטו הנמצא על קו פרשת המים של אמריקה, ואגם פיטו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות חייו של ביל פיטו
- סיפורו של ביל פיטו, באתר 100 שנים לאלברטה
- ביל פיטו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)