בילי הארט
 | |
| הארט בהופעה 1978 | |
| לידה |
29 בנובמבר 1940 (בן 84) וושינגטון די.סי. |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ארצות הברית  |
| סוגה | ג'אז,פיוז'ן |
| כלי נגינה | תופים |
| חברת תקליטים | הורזיון, |
| שיתופי פעולה בולטים | הרבי הנקוק, The Cookers |
| פרסים והוקרה |
אמני הג'אז של NEA |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
בילי הארט (נולד ב־29 בנובמבר 1940) הוא מתופף ומורה ג'אז אמריקאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארט נולד בוושינגטון הבירה, שם הופיע, בתחילת דרכו, עם הזמר אוטיס רדינג ועם הצמד "סם ודייב" ואחר כך עם נגן הסקסופון באק היל ועם הזמרת והפסנתרנית שירלי הורן.
הוא ניגן והופיע עם האחים מונטגומרי (1961), נגן האורגן ג'ימי סמית' (1964–1966), והגיטריסט ווס מונטגומרי (1966–1968). לאחר מותו של מונטגומרי בשנת 1968, עבר הארט לעיר ניו יורק, שם הקליט עם הפסנתרן מק'קוי טיינר, נגן הסקסופון ויין שורטר והפסנתן ג'ו זאווינול וניגן עם הסקסופוניסטים אדי האריס, פרעה סנדרס והפסנתרנית מריאן מקפרטלנד.
הארט היה חבר בשישייה של הרבי הנקוק (1969–1973) וניגן עם מקוי טיינר (1973–1974), סטן גץ (1974–1977) ועם להקת הג'אז Quest (1980), בנוסף לכך ניגן באופן עצמאי (כולל הקלטה עם מיילס דייוויס בתקליטו On the Corner מ -1972).
מתחילת שנות התשעים, הארט לימד בקונסרבטוריון למוזיקה של אוברלין,[1] באוהיו, והיה גם בסגל ההוראה בקונסרבטוריון למוזיקה של ניו אינגלנד,[2] ובאוניברסיטת מערב מישיגן.[3] הוא גם לימד שיעורים באוניברסיטה הפרטית ניו סקול ובאוניברסיטת ניו יורק.
הארט תרם לעיתים קרובות למחנה המוזיקה "the Stokes Forest Music Camp" וגם ל- "Summer Jazz Clinic" של Dworp בבלגיה.[4]
הוא הוביל הרכב עם נגן הסקסופון האמריקאי מארק טרנר, הפסנתרן איתן אייברסון ונגן הבס בן סטריט, והופיע בשלישייה בראשות הפסנתרן ז'אן מישל פיל, ובהרכב נוסף בראשות הגיטריסט הישראלי אסף קהתי, והופיע בהרכב המוזיקלי "הקוקרס" (the Cookers), עם אדי הנדרסון, דייוויד ווייס, קרייג הנדי, ג'ורג 'קייבלס וססיל מקבי, כולם סיירו בהרחבה והקליטו שני תקליטורים.[5]
הארט מתגורר במונטקלייר, ניו ג'רזי, שם יש לו אולפן מוזיקה שתואר על ידי JazzTimes כ"קודש הקודשים" שלו.[6][7]
דיסקוגרפיה (חלקית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]·
- Enchance (Horizon, 1977)
- The Trio with Walter Bishop Jr. & George Mraz (Progressive, 1982)
- Oshumare (Gramavision, 1984)
- Rah (Gramavision, 1988) Amethyst(Arabesque, 1993) Oceans of Time (Arabesque, 1997)
- Billy Hart Quartet (HighNote, 2006)
- Route F (Enja, 2006)
- Live at the Cafe Damberd (Enja, 2009)
- Sixty-Eight (SteepleChase, 2011)
- All Our Reasons (ECM, 2012)
- One Is the Other (ECM, 2014)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בילי הארט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בילי הארט, באתר ספוטיפיי
בילי הארט, באתר AllMusic (באנגלית)
בילי הארט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בילי הארט, באתר Discogs (באנגלית)
בילי הארט, באתר Songkick (באנגלית)
בילי הארט, באתר בילבורד (באנגלית)- בילי הארט - האתר הרשמי
- ראיון עם איתן איברסון
- בילי הארט - באתר Allmusic
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Billy Hart, Oberlin College and Conservatory, 2016-10-28 (באנגלית)
- ^ Faculty, necmusic.edu (באנגלית)
- ^ William R. Wood | Kalamazoo Gazette, Master jazz drummer Billy Hart returns to Western Michigan University drum choir, mlive, 2011-03-28 (באנגלית)
- ^ Biography :: Billy Hart, www.billyhartmusic.com
- ^ With Experience on their Side, The Cookers Heat Up Dizzy’s, downbeat.com, 2017-05-15 (באנגלית)
- ^ The state of jazz, web.archive.org, 2008-09-27
- ^ Mitchell Seidel, Billy Hart, JazzTimes (באנגלית אמריקאית)