ביטצ'ה
| |||
 | |||
| מדינה |
 סלובקיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | ביטצ'ה | ||
| חבל ארץ | ז'ילינה | ||
| תאריך ייסוד | 1234 | ||
| שטח | 43.168 קמ"ר | ||
| גובה | 308 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 11,535 (31 בדצמבר 2023) | ||
| קואורדינטות | 49°13′27″N 18°33′51″E / 49.224167°N 18.564167°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| www.bytca.sk | |||
ביטצ'ה (בסלובקית: Bytča, בהונגרית: Nagybiccse) היא עיר בצפון-מערב סלובקיה. העיר שוכנת על גדת נהר ואה סמוך לעיר ז'ילינה. ידועה כעיירת הולדתו של נשיא סלובקיה יוזף טיסו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נוסדה בשנת 1946 כתוצאה מאיחודם של מספר יישובים, בהם מלה ביטצ'ה (Malá Bytča) וולקה ביטצ'ה (Veľká Bytča). רובה של העיר מורכב מן היישוב ולקה ביטצ'ה, עליו קיימות עדויות כתובות החל משנת 1234, אז כונה טרה ביצ'ה (terra Bycha). ולקה ביצ'ה קיבלה מעמד עירוני בשנת 1378. היישוב היה מקום מושבו של שליט פאודלי ובתקופות מאוחרות יותר היו בו בעלי מלאכה רבים.
נקודות ציון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר קיימת טירה מפורסמת אשר נבנתה במאה ה-13 כמבצר המוקף חפיר מוצף במים. המבנה נבנה מחדש במאה ה-16 בסגנון הרנסאנס. בעיר גם ארמון חתונה שנבנה בשנת 1601 ובו פועל מוזיאון, מבנה ייחודי מסוגו בסלובקיה, וכן בתים בסגנונות הרנסאנס, הבארוק, והקלאסי-בורגני.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במפקד אוכלוסין משנת 2001 נמצא כי בעיר 11,150 תושבים. 98.27% מתוכם היו סלובקים ו-0.58% צ'כים. מתוך תושבי העיר 90.87% היו קתולים, 4.35% היו חסרי דת ו-1.51% לותרנים. במפקד משנת 2006 חיו בעיר 11,595 תושבים.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקר כלכלת העיר מתבססת על תעשייה. המעסיקים הבולטים הם מפעל לייצור מסבים (Kinex), וכן מפעלי טקסטיל, עיבוד עץ למוצרי ספורט, וכן מבשלת בירה.
יהודי ביטצ'ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בביטצ'ה פעלה קהילה יהודית החל מן המחצית הראשונה של המאה ה-18 עת הוקם בעיירה בית קברות יהודי. מוסדות קהילה נוספים, בהם מקווה, ובית מטבחיים נבנו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-18. בשנת 1774 החל לפעול בעיר בית ספר יהודי, אשר עבר לבניין גדול יותר בשנת 1868, אחד ממנהלי בית הספר היה אהרון קולק, סבו של טדי קולק. מבנה בית כנסת נחנך בשנת 1801. בין רבני ביטצ'ה בולט הרב יעקב וויילר גרוסמן (1786–1866), אשר חיבורו "בית יעקב", פירוש למסכת עירובין, זכה להסכמות גדולי דורו, בהם החתם סופר ומהר"ם בנט.
בתחילת המאה ה-20, קודם לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, התגוררו סמוך לביטצ'ה יהודים רבים ורבניה של ביטצ'ה המשיכו לכהן בעיר עד לשנת 1918, אז נספחה לרבנות טרנצ'ין. בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בלטו יהודי ביטצ'ה בין בעלי מקצועות הרפואה ועריכת דין במחוז. יהודי העיר אף החזיקו ברבים ממפעלי התעשייה בעיר. עד לשנת 1939 פעלו יהודים אף במועצת העיר.
בתחילת שנות ה-30 פעל בעיר קן של תנועת השומר הצעיר ובו כ-40 חברים במטרה לעודד את הנוער לעלות לארץ ישראל. עם קום מדינת סלובקיה, כגרורה של גרמניה הנאצית, במרץ 1939, החל השלטון להצר באופן שיטתי את צעדי היהודים במדינה והפסיק את פעולת מוסדות הקהילה. רבים מיהודי ביטצ'ה נשלחו במחצית הראשונה של שנות ה-40 למחנות עבודה, וכן מחנות ריכוז והשמדה. בכך בא הקץ על קהילת יהודי ביטצ'ה.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דב ברנאט הֶלֶר (1871 – 1943) היה יהודי-הונגרי, היסטוריון ספרות, מזרחן, רב, ומורה בבית המדרש לרבנים בבודפשט.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פאבל קראל, יהודי ביטצ'ה. בתרגום חנה מאייר. הוצאת המחבר, 2012.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ביטצ'ה
