מידת הביטחון

ביהדות, מידת הביטחון אומרת כי על האדם להיות סמוך ובטוח על ההשגחה האלוהית ולהרגיש שאינו מתקיים בכוחות עצמו. מידת הביטחון היא מידה חשובה, השקפה ודרך חיים הנכללת בין חובות התורה המרכזיות. לדעת רבים מידת הביטחון היא הרחבה של מצוות האמונה ומימושה המעשי.

מקורות

הרמב"ם לא מונה את מידת הביטחון בתרי"ג מצוות כיוון שהיא נכללת במצוות האמונה. לדעת הרמב"ן מצוות הביטחון מפורשת במצוות 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'. ב'שערי תשובה' לרבינו יונה (שער ג אות לב) ובעל ספר חרדים (פרק כא מצווה לא) כוללים את מצוות הביטחון במצוות לא תעשה של 'לא תירא מהם' (דברים ז, יז. כ, א) שנאמר במלחמה מול אויבי ישראל. לדעת רבי מאיר שמחה הכהן בעל 'משך חכמה' (דברים י, כ) הביטחון נכלל במצוות ה'דביקות' בה', שנאמר 'ובו תדבק'.

פסוקים רבים בתנ"ך ובמיוחד בתהילים עוסקים בביטחון בהשגחה האלוהית, ומדגישים את השלווה ואי הדאגה שהכרה זו משרה על המאמין. הוגי המחשבה היהודית הקדישו לנושא זה פרקים רבים במשנתם. כמו הרמב"ם, רבי אברהם בן הרמב"ם, חובת הלבבות, הרמב"ן, המהר"ל, כמו גם בדור האחרון החזון איש, ואישי מחשבה ויהדות נוספים.

שיטות במידת הביטחון

בנושא הביטחון קיימות מספר גישות ושיטות. לפי כל השיטות ישנו 'ביטחון' בסיסי והוא קשור בהכרה בהשגחה האלוהית, אשר אי לכך אין האדם חש מופקר בעולם למקרים ואירועים בלתי צפויים, מכיוון שהוא מודע לכך שהכל נמצא בשליטה מלאה של הבורא הכל יכול. ספרי המוסר קובעים כי אין די בהכרה שכלית כי האל משגיח ומנהיג את העולם על כל פרטיו, אלא על האדם לנסות להשפיע על נפשו ועל תחושותיו שיהיו חדורים בהכרה זו, עד כי יסלקו ממנו כל דאגה ויקשרו אותו בחיבור הדוק למחשבות על אמונה באלוהים, לכן לפי כל השיטות אדם בוטח הוא אדם רגוע בכל מאורע שקורה לו בחיים.

שלבים נוספים במידת הביטחון הם אמונה כי הכל נעשה לטובה, וגם אם הטוב אינו גלוי וקרוב בסופו של דבר יבוא הטוב.

הגישה החסידית של תלמידי הבעש"ט גורסת כי יש להאמין ולבטוח באלוהים שהעתיד צופן עבורנו אך טוב, ובכוח הביטחון הזה עצמו כי לא יבוא שום רע, מפעיל האדם השגחה עליונה מיוחדת המגינה עליו ומביאה עליו אך טוב וחסד.

ביטחון מול השתדלות

אחת הסוגיות הסבוכות בנושא הביטחון קשורה לפעולות האנושיות שהאדם נדרש לעשות כדי להשיג את קיומו ואת צרכיו, מה שנקרא בספרי הביטחון 'השתדלות'. לפי רוב הדעות האדם חייב לעסוק בהשתדלות כדי להשיג את צרכיו כי כך הוא רצון האלוהים. אחד הזרמים בתנועת המוסר, הזרם של רשת ישיבות נובהרדוק בראשות 'הסבא מנובהרדוק' רבי יוסף יוזל הורוביץ, הדגיש במיוחד את עבודת הביטחון ולפי שיטתם - שנחשבה קיצונית - רשאי הבוטח להאמין כי יוכל להשיג את צרכיו ללא כל השתדלות ופעילות כל שהיא, ואין הדבר תלוי אלא במידת ביטחונו האמיתית בכך שאלוהים יזמין לו את צרכיו.

ספרים ומאמרים העוסקים במידת הביטחון

• הרבי מליובאוויטש לקוטי שיחות חלק לו שמות שיחה א
• ספר אמונה וביטחון לרמב"ן
• הרמב"ן בפירושו לתורה, פרשת בחוקותי, כ"ו, י"א.
• חובת הלבבות- שער הביטחון.
• כד הקמח, ערך ביטחון.
• המספיק לעובדי ה' לרבי אברהם בן הרמב"ם שער הביטחון
• ספר אמונה וביטחון לחזון איש.
• ספר בן מלך - מדת הביטחון לרב לייב מינצברג רבה של קהל עדת ירושלים
• מכתב מאליהו ח"א "ביטחון והשתדלות".
• המהר"ל נתיב הביטחון.
• ספר החינוך בכמה מצוות.
• פלא יועץ- ערך הבטחה.
• מסילת ישרים פרק כא'.

כמו כן פירוש רבינו יונה לספר משלי ופירוש הגר"א לספר משלי עוסקים רבות במידה זו.

ראו גם

• כחי ועצם ידי
• עלון ההשגחה פרטית
• ירחון השגחה פרטית