ביג ביל ברונזי

ביג ביל ברונזי
לידה	26 ביוני 1893; סקוט, ארצות הברית
פטירה	15 באוגוסט 1958 (בגיל 65); שיקגו, ארצות הברית
שם במה	Big Bill Broonzy
מקום קבורה	בית הקברות לינקולן בבלו איילנד, אילינוי
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1927
סוגה	בלוז
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה
חברת תקליטים	בלובירד רקורדס, צ'ס רקורדס, Paramount
פרסים והוקרה	Blues Hall of Fame (1980)
	פרופיל ב-IMDb

ביג ביל ברונזי (באנגלית: William Lee Conley Broonzy‏; 26 ביוני 1893 - 15 באוגוסט 1958), מוזיקאי וגיטריסט אמריקני.

ביג ביל ברונזי, בין המוזיקאים הפוריים והמשפיעים ביותר במוזיקת הבלוז. ברונזי צמח מהקאנטרי בלוז והתבגר לתור סגנון השיקגו בלוז. שיריו עוסקים בחיי האפרו-אמריקאים, ובאפליה גזעית. ברונזי נודע בארצות הברית אולם את מרבית פרסומו רכש במסעי הופעות באירופה.

השנים המוקדמות

ברונזי נולד בעיירה סקוט שבמיסיסיפי. אביו היה אריס (עם סיום העבדות במדינות הדרום רוב העבדים המשיכו לעבד את הקרקעות כאריסים) שחיפש אפשרויות פרנסה אחרות ולכן המשפחה נדדה לעיתים תכופות. כבר כנער ביל החל לעבוד לפרנסתו בנגינה בכנסייה. ב-1917 נקלע ביל שלא בטובתו לעמדת גיוס לצבא ונשלח לאירופה. מלחמת העולם הראשונה עיצבה וחישלה את ביל והפכה אותו מנער לאדם מודע, מודע לזכויותיו ופחות נכון להתפשר. כשחזר, עם סיום המלחמה, לארקנסו גילויי הגזענות שבהם נתקל, והבורות של אנשי הדרום, הכעיסו וייאשו אותו כאחד. וב-1920 ארז ביל ברונזי את חפציו, ופנה כמו אפרו-אמריקאים רבים צפונה לשיקגו.

השיר - "Key to the Highway" מתמצת את הדחף שחש לעזוב.

I got a key to the highway, Yes, and I'm billed out and bound to go.

I am gonna leave ,leave here runnin', because walking is most to slow.

המעבר לשיקגו

בשיקגו פגש ביל ברונזי מוזיקאים נוספים, מרביתם הגיעו בדרכים אלו או אחרות, ממדינות הדרום. עם המוזיקאים שפגש נמנו ממפיס מיני, בלינד למון ג'פרסון ואחרים. בשיקגו עסק ברונזי בכל מיני עבודות על מנת להתפרנס ובמקביל החל להופיע במועדונים ובארים. בתקופה זו הקליט מספר תקליטים בחברת פרמונט. מכירות התקליטים, באותה תקופה, היו נמוכות בשל השפל הגדול. אמנים רבים נגנו משיריו אך מאחר שלא היה ממש מוכר התקשה להתפרנס מכך. קשיי הפרנסה והאנונימיות המשיכו להיות מנת חלקו של ברונזי עד שבשנת 1950 סטד טורקל, חבר ומעריץ של ברונזי גילה שברונזי הוא דמות מוכרת ומוערכת מבחינה מוזיקלית באנגליה. ברונזי יצא למסע הופעות באירופה. ואף הופתע מכך שהקהל האירופאי מכיר את שיריו הכרות אינטימית.

שחור, חום ולבן

האהדה וההערכה של הקהל האירופאי היו לברונזי חוויה מתקנת. ברונזי היה מאושר שהמוזיקה עברה את האוקיינוס נקייה מהקשרים פוליטיים וחברתיים. ברונזי הרבה להתעסק בבעיות חברתיות בשיריו. אחד משיריו השנויים במחלוקת הוא שחור, חום ולבן - השיר מתאר הקושי של שחורים והאפליה כלפיהם בקבלה לעבודה בארצות הברית. שיריו המוקדמים של ברונזי מתארים את חיי האפרו-אמריקאים בדרום ארצות הברית. ברונזי הקליט גם שירי פולק וגוספל.

ב־1958 כשההשפעה שלו כזמר ויוצר מתחילה לצבור תאוצה חלה ברונזי במחלת הסרטן ונפטר. אריק קלפטון הרולינג סטונז וזמרים נוספים בסגנון השיקגו בלוז המשיכו לבצע ולחדש את שיריו.