בטן חריפה
 | |
| תחום |
גסטרואנטרולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D000006 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
R10.0 |
| ICD-11 |
MD81.3 |
  | |
בטן חריפה או בטן חדה[1][2] (באנגלית: acute abdomen) הוא מונח לתיאור כאב בטן חריף, אשר מחייב אבחנה וטיפול מהירים, כאשר בחלק מן המקרים מדובר במצבים מסכני חיים המערבים התערבות כירורגית. באופן כללי, צריך להבדיל בין מצבים מסכני חיים, לבין מצבים המאפשרים בירור ממושך - יש מקרים בהם פעולה כירורגית דחופה תציל את החולה, ויש מצבים שבהם היא מיותרת ואף מזיקה.
כאב ויסראלי וכאב סומטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכאב אותו חש החולה מתפתח בשלבים. בתחילה, חש החולה כאב ויסראלי - זהו הכאב הנובע מהאיברים הפנימיים בבטן, והוא התחושה המוקדמת של הכאב, אשר מגיע ישירות מהאיבר החולה. זהו הכאב הראשוני, כאשר התהליך מתחיל להתפתח ועדיין אין תגובה מסביב לאיבר עצמו. כאב זה הוא עמום ומפושט, וקשה למיקום. כאשר ייבדק האיבר החולה הספציפי ניתן יהיה להפיק את הכאב האמור, אולם לא בבדיקת איבר אחר.
לאחר מכן מופיע הכאב הסומאטי - הכאב המגיע מהעור וממפרקים, חיתוליות ושרירים מסביב לאיבר. למעשה, האיבר החולה יגרום לתגובה ולכאב בצפק (פריטונאום), חיתולית, שרירים ועור. כאב זה הוא כאב ממוקם וחד יותר. החולה יכול להצביע על אזור, או על נקודה כואבת. באותו אופן, הכאב יכול לגרות עצבים קרובים, או אף תחושת כאב מרוחקת על פי העצבוב (כך למשל, קרע בטחול מוקרן לכתף שמאל).
מנגנוני כאב
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאב באיברים פנימיים נגרם כתוצאה ממספר תהליכים, כך למשל:
- איסכמיה מביאה לכאב (למשל כשיש חסימת מעיים). ניתן לאבחן שמדובר באיסכמיה בין היתר על ידי רמת לקטאט גבוהה.
- שינוי קוטר של איבר חלול מביא לכאב (למשל, התרחבות המעי הגס או המעי הדק, כיס מרה, קיבה).
- כאב יכול להופיע כאשר נמתחת הקפסולה (המעטפת) של איברים העטופים בה, למשל מתיחת הקפסולה של הכבד כתוצאה מהפטומגליה.
- כאב מופיע כאשר השריר החלק בדופן של איבר חלול נמתח ומתכווץ.
- גירוי כימי של הצפק גורם לכאב. כך למשל, דימום בטני מביא לגירוי כימי כתוצאה משפיכת אשלגן לחלל הצפק, איסכמיה מביאה לחמצת לקטית ולגירוי הצפק על ידי יוני מימן. דלף של תוכן הקיבה, המעי מרה, או הפרשות הלבלב מביא לגירוי הצפק על ידי אלקליים, מלחים או אנזימים מעכלים. ניתן לגהות את סוג הנוזל על ידי בדיקת רמת עמילאז וירידה בסידן, למשל (פנקראטיטיס) או במידה ויש צהבת (תוכן מרה).
- כאב נגרם כתוצאה ממתיחה וגירוי של הצפק.
לעיתים, קיימים גורמים חוץ בטניים המביאים לכאב בטן. כך למשל, מצבים כגון חמצת קטוטית סוכרתית המביאה לגירוי חזק של הצפק, או מחלות אחרות כגון מחלת אדיסון, FMF, וגם מצבים מטבוליים כגון אורמיה. גם במקרים בהם יש דלקת ריאות (בעיקר של האונות התחתונות), מחלות לב ובעיקרן אוטם שריר הלב, גידולים ודלקות בעמוד השדרה ועוד, יש כאבי בטן, המדמים גירוי צפקי.
בירור כאב בטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]על מנת לאבחן את הסיבה לבטן חריפה, יש לבחון היטב את תלונות החולה. גילו ומינו של החולה רלוונטיים (למשל, הריון מחוץ לרחם אצל נשים וכו'). לאחר מכן יש לבחון מהו אופי הכאב, מהו מיקומו, האם הוא קורן לאזורים אחרים בגוף (למשל: דלקת לבלב חדה אשר קורנת בצורת חגורה על הבטן), מתי החל הכאב, האם הוא מוקל או מוחמר בתנאים מסוימים, האם מתלווה אליו תופעות כגון שלשול, עירות, גזים, תכיפות שתן, צריבה, בחילה, הזעה, צהבת ועוד. כמו כן יש לבחון מהם ההרגלים של החולה - האם נוהג ליטול תרופות רבות, האם שותה אלכוהול, האם קיימות מחלות רקע בעברו או ניתוחים.
אופי הכאב יכול לרמז על הסיבה לכאב:
- כאב פתאומי עז יכול לרמז על התנקבות של כיב, חסימה פתאומית – למשל אבן בשופכן או בדרכי המרה, איסכמיה או תסחיף, קרע ודימום תוך בטני.
- כאב מתגבר באופן הדרגתי: יכול לרמז על תהליכים המחמירים עם הזמן, כגון דלקות (למשל דלקת התוספתן), מחלות חוץ בטניות כגון דלקת ריאות, חמצת קטוטית סוכרתית ועוד.
- כאב קוליקי (התקפי) יכול לרמז על אבני כליה, אבני מרה, כיב פפטי, דיברטיקוליטיס, מחלות כגון קרוהן או קוליטיס כיבית, ועוד.
לאחר בחינת תלונות החולה, יש לבצע בדיקה גופנית ולשים לב למדדים כגון חום (יכול לרמז על זיהום), טכיקרדיה או ברדיקרדיה, צהבת, חיוורון, כיחלון, קשיי נשימה, מצב ההכרה והתגובה לכאב עצמו. הבטן עצמה מחולקת מבחינה אנטומית פונקציונלית לארבעה רבעים - כאשר כל רביע יכול להצביע על קיום פתולוגיות אחרות:
- כאב ברביע הימני התחתון מרמז על דלקת או מורסה בתוספתן, דלקת במעי הדק הסופי, בצקום או המעי הגס הימני, כליה ימין וכו'.
- כאב ברביע השמאלי התחתון מרמז על דלקת בסיגמה של המעי הגס, כליה ושופכן שמאלי, דלף ממפרצת של כלי דם רטרו - פריטונאליים, ובאופן נדיר יחסית - דלקת בתוספתן.
- כאב ברביע הימני העליון- מרמז על דלקות כיס מרה ודרכי מרה, דלקת, גודש או מורסה בכבד, דלקת לבלב, כיב בתריסריון, גירוי של הסרעפת הימנית (כגון דלקת ריאות באונה תחתונה ימנית או אמפיאמה) וכו'.
- כאב ברביע השמאלי העליון- מרמז על דלקות או גידול בקיבה, בלבלב, במעי הגס הרוחבי השמאלי, קרע, מפרצת או איסכמיה של הטחול, גירוי של סרעפת שמאלית, אוטם שריר הלב (בעיקר התחתון), וכו'.
ישנם כאבים מפושטים בכל הבטן- למשל, במצבים בהם יש דימום או גירוי כימי של הצפק, התנקבות של כיב או של המעי הגס, חסימת מעיים, קוליטיס קשה ונרחבת, מפרצת או מחלה סיסטמית המשפיעה באופן מפושט על פני כל הבטן כגון חמצת קטוטית סוכרתית או FMF או לויקמיה.
בדיקות עזר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר בדיקה גופנית של המטופל, יש לערוך את הבירורים הבאים: לקיחת בדיקות דם (אשר יעזרו לבחון האם מדובר בזיהום, או אובדן דם), בדיקות שתן אשר יעזרו לבחון האם ישנן אבנים או זיהום בדרכי השתן, בדיקת הריון על מנת לשלול מצבים כגון הריון מחוץ לרחם, בדיקות כימיה בדם (מדדים כגון אוריאה, קריאטינין, נתרן, אשלגן, עמילאז, ליפאז, תפקודי כבד, LDH, שומנים, סידן וזרחן). יש בנוסף לעשות בדיקת אק"ג כדי לשלול מצבים לבביים. המטופל ישלח לצילום חזה ברנטגן וצילום בטן סקירה בעמידה ובשכיבה.
במידה ויש חשד לתהליכים בכיס המרה או בדרכי המרה, או תוספתן, או איברי האגן עצמו - המטופל ישלח לבדיקת אולטראסאונד, כאשר במידה ויש חשד לאיסכמיה של כלי הדם בבטן (מזנטריאלית) תתבצע אנגיוגרפיה, בעוד CT ייעשה כדי לבחון את כלל איברי הבטן במידה ולא נעשתה אבחנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על בטן חריפה באתר מרכז הרופאים המומחים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בטן חדה (אקוטית) (acute abdomen), באתר אינפומד
- ^ נתן קאופמן, נוגה רייכמן ועידית פלטאו, בטן חדה כביטוי מייצג של ברוצלוזיס, באתר כתב העת "הרפואה" של ההסתדרות הרפואית בישראל
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.