לדלג לתוכן

בחורות אחרונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בחורות אחרונות
The Final Girls
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי טוד סטראוס-שולסן
הופק בידי מייקל לונדון (אנ')
ג'ניס ויליאמס
תסריט מ' א' פורטין
ג'ושוע ג'ון מילר
עריכה דבי ברמן
שחקנים ראשיים טאיסה פרמיגה
מולין אוקרמן
אלכסנדר לודוויג
אדם דווין
נינה דוברב
עליה שאוקת
תומאס מידלדיץ'
אנג'לה טרימבר
מוזיקה גרגורי ג'יימס ג'נקינס
אדי זאק
צילום אלי סמולקין
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Groundswell Productions
Studio Solutions
Ulterior Productions
חברה מפיצה Stage 6 Films
ורטיקל אנטרטיינמנט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 13 במרץ 2015 (פסטיבל SXSW)
משך הקרנה 91 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיה, קומדיית אימה; מטא-קולנוע; פרודיה
תקציב 4.5 מיליון דולר[1]
הכנסות אין מידע[1]
הכנסות באתר מוג'ו thefinalgirls
פרסים Sitges Film Festival Best Screenplay award עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בחורות אחרונות (באנגלית: The Final Girls) הוא סרט קומדיית אימה (אנ') אמריקאי משנת 2015, שביים טוד סטראוס-שולסן (אנ'), על פי תסריט מאת מ' א' פורטין (אנ') וג'ושוע ג'ון מילר (אנ'). בתפקידים הראשיים משחקות טאיסה פרמיגה ומולין אוקרמן, ולצידן אנסמבל הכולל את אלכסנדר לודוויג, אדם דווין, נינה דוברב, עליה שאוקת, תומאס מידלדיץ' ואנג'לה טרימבר.

זהו מטא-סרט העושה מחווה לסרטי הסלאשר של שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, ומציג באופן היתולי דמויות סטריאוטיפיות ומוטיבים המאפיינים סוגה קולנועית זו, תוך התמקדות בקלישאת "הנערה האחרונה".[2][3] העלילה עוסקת בחבורת תלמידי בית ספר תיכון בלוס אנג'לס שנכנסים במקרה לתוך סרט סלאשר בשם "מחנה מרחץ הדמים" (באנגלית: Camp Bloodbath) משנת 1986, משבשים את התסריט ונאבקים על חייהם לצד דמויות מדריכי המחנה בסרט, שגורלן נחרץ וידוע מראש,[4][5] ובמוקד – מפגשה של הנערה מקסין "מקס" קרטרייט (פרמיגה) עם הדמות שגילמה אמה, השחקנית המנוחה אמנדה קרטרייט (אוקרמן).

הקרנת הבכורה התקיימה ב-13 במרץ 2015 במסגרת פסטיבל הקולנוע "SXSW", והסרט קיבל ביקורות חיוביות בדרך כלל.

עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט הסלאשר "מחנה מרחץ הדמים" משנת 1986, מספר על הנער בילי מרפי, שבמהלך שהות במחנה קיץ בשנת 1957, הסתתר בתא השירותים מנערים שהציקו לו, והמדריכים זרקו פנימה זיקוקים בוערים כהלצה. בילי נכווה ופניו הושחתו. אחרי שהחלים, בילי חזר למחנה כשהוא עוטה מסכה, ורצח כנקמה שמונה דריכים, כמניין חודשי האשפוז שלו. לפי אגדה אורבנית שנפוצה, הוא חי באסם סמוך למחנה, ושב לרצוח מדריכים בכל קיץ. הסרט הפך לסרט פולחן.

השחקנית אמנדה קרטרייט התפרסמה כמלכת צרחות (אנ') בתפקיד המדריכה ננסי. כעבור עשרים שנה, אמנדה היא אם יחידנית לנערה מקסין ("מקס"), ומתקשה לעשות קאמבק בגלל טייפקאסטינג. אחרי עוד מבחן בד כושל, הן נוסעות הביתה. בדרך מתרחשת תאונת דרכים, ואמנדה נהרגת. שלוש שנים אחר כך, מקס לומדת לבחינה עם חבריה גרטי וכריס. אחיה החורג של גרטי, דנקן, סמזכ"ל מועדון מעריצי "מחנה מרחץ הדמים", מצטרף ומשכנע את מקס לבוא להקרנה כפולה בה יוצגו הסרט וההמשכון שלו, "מחנה מרחץ הדמים 2: קיץ אכזרי", בסרטי 35 מ"מ המקוריים, לציון יום השנה למות אמנדה. לדאבונה של מקס, להקרנה באה גם ויקי, חברתו לשעבר הרכושנית של כריס, שהייתה גם חברתה הטובה ביותר של מקס. במהלך ההקרנה מתרחשת תאונה מוזרה, ושריפה פורצת באולם. כדי להימלט דרך היציאה האחורית, מקס קורעת עם מצ'טה חור במסך, והחבורה עוברת דרכו.

מקס, גרטי, כריס, ויקי ודנקן מוצאים את עצמם בתוך יער, ולנגד עיניהם מתרחשת סצנת הפתיחה של הסרט: מגיע ואן צהוב ובו קורט וטינה, שני מדריכים במחנה הקיץ, המבררים איך להגיע למחנה. הוואן ממשיך לנסוע, אך חוזר שוב ושוב כעבור 92 דקות. דנקן, שמכיר את הסרט על בוריו, מבין שהם עברו לתוכו. בפעם הבאה שהוואן עובר, הם מתחזים למדריכים החדשים, ומצטרפים לנסיעה למחנה. ננסי מתעוררת מתנומתה במושב האחורי, ומקס פוגשת פנים אל פנים את אמא שלה (שלא יודעת שזו הבת שלה לעתיד לבוא). במחנה הם מתוודעים למדריכים בלייק ומימי. החבורה המבוהלת תוהה איך יוכלו לחזור הביתה, ודנקן מסביר שלמעשה, בשנת 1986 הם עדיין לא נולדו, ואין להם לאן לחזור. ויקי מציעה לגנוב את הוואן ולברוח, ומבקשת מקורט את המפתחות, אך הלה משליך את מפתחות הוואן ליער "שילכו לחפש". מימי הולכת ליער ללקט תותי שדה. כצפוי, היא פוגשת מטייל, והשניים מתפשטים כדי לעשות סקס. מכיוון שידוע שמי שמתפשט – נרצח, מופיע בילי מרפי ורוצח אותם, ואז עומד ובוהה בחבורה. הם מניחים שהוא לא ירצח אותם, משום שהם לא חלק מהסרט. דנקן מסביר שמכיוון שהכל מתנהל לפי התסריט, צריך לחכות עד אחרי שהנערה האחרונה תהרוג את הנבל, ויוקרנו כתוביות הסיום. הוא מנסה לצלם סלפי עם בילי, אך הלה מטיח בו את המצ'טה. הנותרים בורחים, אך מגלים שהם נמצאים בלולאת זמן, ולא יכולים לעזוב. כולם מתכנסים באכסניית המחנה, וגרטי לוחשת שצריך להזהיר את המדריכים מבילי, אחרי שדנקן מת. ויקי, שחוששת למות כדמות בסרט, עונה שצריך למצוא את כלי הנשק, כי היא רוצה "מסורים חשמליים וסכינים כאן ועכשיו". הסליל הראשון מסתיים, ובתחילת הסליל השני מגיעה למחנה פולה, שהיא "הנערה האחרונה" שאמורה לחסל את בילי. החבורה מחליטה למנוע מהדמויות מלהתפשט, כדי שלא ימותו. ויקי נצמדת לפולה (כי הנערה האחרונה לא נרצחת), מקס נצמדת לננסי כדי למנוע ממנה לעשות סקס עם קורט, כריס מסיח את דעתו של קורט מעיסוקו האובססיבי בסקס[א], וגרטי מוצמדת לבלייק וטינה.

כאשר מתברר שבילי מרפי נמצא בקרבת האכסניה[ב],החברים נאלצים להסביר למדריכים שבילי אמיתי. ננסי מתעקשת שמדובר באגדה ותו לא, או-אז מתרחש פלשבק לאירועי 1957[ג], והמדריכים משתכנעים שבילי חי וקיים. פולה וקורט מנסים לברוח במכונית של פולה, אך דנקן, עדיין חי, מופיע מולם, המכונית דורסת אותו, מתנגשת בעמוד שער המחנה, והשלושה נהרגים. מאחר שהנערה האחרונה (פולה) מתה, הם נאלצים להסביר לננסי שהיא דמות בסרט אימה, ובילי באמת רוצה לפגוע בכולם, אבל אין מי שתהרוג אותו. מקס ממונה להיות הנערה האחרונה החדשה, מכיוון שהיא הבתולה היחידה. ויקי משלימה עם העובדה שבהיותה הנערה המרושעת מסרטי האימה של שנות ה-80, נגזר גורלה למות, וכבר מחצית הסרט חלפה, יותר ממה שהגיע לה לשרוד. ננסי מזכירה שגם היא עדיין בתולה, מכיוון שלא הספיקה לשכב עם קורט, והיא מבכה את מותה הצפוי. מקס מעודדת אותה ומעלה אפשרות לסייע לננסי לשרוד ולחזור איתה הביתה כשהסרט ייגמר.

החבורה מתכננת לפתות את בילי לבוא לאכסניה כדי להוציא את המצ'טה מידיו, ומקס תוכל להרוג אותו. טינה מולבשת בחגורת הצלה וכפפות איגרוף כדי שלא תוכל להתפשט לפני מסיבת הפיג'מות המתוכננת. הם ממלכדים את האכסניה בדרכים שונות ומשונות, ובשעה היעודה, טינה נשלחת לעשות סטריפטיז בכניסה לאכסניה. בילי מופיע וטינה נבהלת, נתקלת בתיל ממעיד (אנ'), וראשה נמחץ בתוך מלכודת דובים. הם מפעילים את המלכודות, אך כמקובל בסרטים כאלה, בילי מסרב למות, והורג את בלייק בדיוק כאשר גרטי מגלה שהיא מאוהבת בבלייק. גם חיצים בוערים המשוגרים לעברו – לא מועילים. ויקי וגרטי נמחצות מתחת לארון שקרס, אך ויקי, ברגעיה האחרונים, הופכת על בילי דלי עם נוזל דליק, החדר מתפוצץ והאכסניה עולה באש. מקס, ננסי וכריס מספיקים לברוח דרך החלון, בילי יוצא לרדוף אחריהם בעודו בוער, דוקר את כריס וחוטף את ננסי.

מקס מוצאת את ננסי כלואה באסם המסתור של בילי, ומשחררת אותה. השתיים נאבקות בבילי שדוקר אנושות את מקס, אך הן מצליחות להימלט אל הכנסייה של המחנה. מתוך הבנה שהיא גוססת, מקס מגלה לננסי שלאמיתו של דבר היא, ננסי, השחקנית אמנדה קרטרייט, ומקס היא הבת שננסי תמיד רצתה שתהיה לה. ננסי נותנת למקס צמיד ידידות ויוצאת להקריב את עצמה בעבורה, מפתה את בילי ונרצחת. מקס מתמוטטת, אך בתוקף תפקידה החדש כנערה האחרונה, היא מתעשתת ויוצאת להילחם בבילי, מוציאה את המצ'טה מידו ועורפת את ראשו. כריס הפצוע מצטרף אליה, הם מתנשקים וצופים יחד בכתוביות הסיום המתגלגלות על רקע הזריחה, עד שמוקרנת שקופית סיווג הצפייה, הסליל מסתיים והם נזרקים מן הסרט.

מקס מתעוררת בבית חולים כשעל פרק ידה צמיד הידידות של ננסי, ופוגשת את כריס, גרטי, ויקי ודנקן, כולם מאושפזים לידה. דנקן מציג לה את פצע פגיעת המצ'טה במותנו, כראיה לכך שהיא לא חלמה חלום. בעוד החבורה חוגגת את האיחוד, נשמעת מוזיקת הרקע המתריעה על נוכחותו של בילי מרפי, ומתברר שהם נמצאים בקדימון של סרט ההמשך. בילי מתפרץ לבית החולים דרך שמשת זכוכית, רוצח רופא ואחות המפלרטטים במסדרון, והסרט מסתיים בהצגת הכותרת: "מחנה מרחץ הדמים 2: קיץ אכזרי".

ליהוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקנים דמויות
טאיסה פרמיגה מקסין "מקס" קרטרייט
מולין אוקרמן ננסי / השחקנית אמנדה קרטרייט
אלכסנדר לודוויג כריס בריגס
עליה שאוקת (אנ') (ער') גרטי מייקלס
נינה דוברב ויקי סאמרס
תומאס מידלדיץ' (אנ') דנקן
אדם דווין קורט / השחקן ג'ון טוובין
אנג'לה טרימבר (אנ') טינה / השחקנית קארן אנטומוף
קלואי בריג'ס (אנ') פולה / השחקנית קלודיה שירר
טורי נ' תומפסון בלייק / השחקן סאם באזילון
לורן גרוס מימי / השחקנית שרה סיביץ
דניאל נוריס בילי מרפי (1986) / השחקן ג'יימס פוגל
אריק קארני בילי מרפי הנער (1957)
רג'ינלד רובינסון טייל ביער

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2011 רכשה חברת "ניו ליין סינמה" את התסריט שכתבו מילר ופורטין, והסרט תואר כשילוב של "בחזרה לעתיד" עם "יום שישי ה-13".[6] אולם אחרי שההפקה לא התקדמה, נרכשו הזכויות על ידי חטיבת הרכישות הבינלאומיות (SPWA) בחברת "סרטי סוני" (אנ'), באמצעות המותג "Stage 6" של "סרטי סוני". על ההפקה הופקדו מייקל לונדון וג'ניס ויליאמס, באמצעות חברת "גראונדסוול הפקות" שבבעלותם, והבימוי נמסר לידי טוד סטראוס-שולסן, עם טאיסה פרמיגה ומולין אוקרמן בתפקידים הראשיים כאם ובתה, אמנדה ומקס קרטרייט.[7]

אביו של התסריטאי ג'ושוע ג'ון מילר, השחקן ג'ייסון מילר, גילם את דמות הכומר דמיאן קאראס בסרט "מגרש השדים" (1973). מילר סיפר שהוא גדל תוך שהוא רואה את אביו מת שוב ושוב, והיה בכך, לדבריו, משהו מכשף, מוזר, מבלבל ולא טבעי. לכן, לצורך כתיבת "בחורות אחרונות" הוא ופורטין ניסו לנתח את ההשפעות של חוויה כזו, ומה אם אדם יקבל הזדמנות שנייה, אבל כזו שמתרחשת בתוך סרט, והתסריט נכתב בחלקו בהשראת "מגרש השדים".[8] מ' א' פורטין הוסיף שבכתיבת הסרט לא הייתה אפשרות להתעלם מ"בחזרה לעתיד", שנחשב לסרט מסע בזמן עם מבנה מושלם, ושני ציוני דרך קולנועיים נוספים ששימשו כהשראה, היו "שושנת קהיר הסגולה" שביים וודי אלן, ו".Sherlock Jr" (אנ')‏ (1924) של באסטר קיטון.[8]

לצידן של פרמיגה ואקרמן, במהלך אפריל 2014 לוהקו לתפקידי משנה השחקנים תומאס מידלדיץ', אלכסנדר לודוויג, נינה דוברב, אדם דווין, עליה שאוקת, קלואי בריג'ס ואנג'לה טרימבר.[9][10]

צילומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הצילומים התקיים בבאטון רוז' ובסנט פרנסיסוויל (אנ'), לואיזיאנה, התחיל ב-22 באפריל 2014, והסתיים ב-25 במאי באותה שנה.[11][12][13]לצורך הצילומים, מפיקי הסרט ביקשו מעל 200 ניצבים, תלמידי בתי ספר תיכוניים ומכללות מעל גיל 18.[12]

גמר הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 באוקטובר 2014 התקיימה לעיני בני נוער בלוס אנג'לס הקרנת מבחן של גרסה ערוכה, שבעקבותיה זומנו השחקנים לצילומים חוזרים וצילומי פיק-אפ (אנ') קלים.[14][15] ב-23 בדצמבר 2014 הודיע סטראוס-שולסן שהפקת הסרט הסתיימה.[16] בריאיון לרגל הבכורה בפסטיבל "SXSW", סיפר הבמאי שהכוונה המקורית הייתה לצלם סצנות גור המאפיינות סרטי סלאשר, אולם האולפן (Stage 6) חייב אותו לעמוד בדרישות לסיווג צפייה PG-13 (בארצות הברית: צפיית ילדים בהשגחת הורה או בגיר, על פי הגדרת התאחדות הקולנוע של אמריקה), ולכן הצילומים נערכו כך שמהצופים נמנעו תמונות שפיכות דמים וגופות מדממות.[17]

פסקול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המוזיקה המקורית (אנ') לסרט חיבר המלחין והמפיק המוזיקלי גרגורי ג'יימס ג'נקינס, שזה לו הסרט באורך מלא הראשון, אחרי מספר שנים של שיתוף פעולה עם סטראוס-שולסן בפרויקטים קודמים.[18] לדברי ג'נקינס, אחד האתגרים הגדולים ביותר, היה ליצור מוזיקה שתהיה נטועה עמוק בשנות ה-80, ועם זאת – להציע משהו חדש, מעין שילוב של רטרו עם מוזיקה מודרנית. המוזיקה נוצרה באמצעים אלקטרוניים, תוך שימוש בסינתיסייזרים אנלוגיים.[18] אלבום הסרט הופץ על ידי חברת "Varèse Sarabande" (אנ'), ב-3 בנובמבר 2015 – להורדה דיגיטלית ובפורמט בלו-ריי, וב-4 בדצמבר שלאחר מכן – בתקליטור.[18][19]

בנוסף למוזיקה שחיבר ג'נקינס, בסרט מנוגנים להיטים מהתקופה שבה מתרחשת כביכול עלילת "מחנה מרחץ הדמים":[20] ‏ "Mickey" (אנ') בביצוע טוני באזיל (אנ'); "Bette Davis Eyes" בביצוע קים קארנס‏[ד]; "Lollipop" בביצוע הקורדטס; "Heartbreakers" ‏בביצוע The Cold Crush Brothers‏ (אנ'); "Cherry Pie" (אנ') בביצוע וורנט (אנ'); "Dance Hall Days" (אנ') בביצוע ואנג צ'אנג; "Wild Heart" בביצוע בליצ'רז (אנ'); "Cruel Summer" (אנ') בביצוע בננהרמה.

הפצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנת הבכורה הרשמית התקיימה ב-13 במרץ 2015, במסגרת פסטיבל פסטיבל הקולנוע "SXSW", כאשר הסרט פתח את ערב ההקרנות באותו תאריך.[21][22] ב-2 במאי באותה שנה נבחר הסרט לנעול את פסטיבל סטנלי לסרטי אימה (אנ') באסטס פארק (אנ'), קולורדו.[23] בכורת גאלה חגיגית התקיימה ב-16 ביוני 2015, במסגרת פסטיבל הקולנוע של לוס אנג'לס,[24] ובמהלך ספטמבר-אוקטובר באותה שנה, הוקרן הסרט בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו[25] ובפסטיבל הקולנוע של סיטגס (אנ') בספרד.[26]

ב-9 באוקטובר הופץ הסרט לצפייה על פי דרישה, ובמקביל הופץ למספר מוגבל של בתי קולנוע בארצות הברית, על ידי החברות "Stage 6" (אנ'), חברה בת של "סרטי סוני", ו"ורטיקל אנטרטיינמנט" (אנ')[27]

ביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאגר ביקורות הקולנוע "Rotten Tomatoes", זוכה הסרט לדעות חיוביות בשיעור 74%, עם דירוג משוקלל של 6.3/10. סיכום הביקורות הוא שהסרט מציע מחווה חביבה לדימויי סלאשר, ומוסיף רובד מרגש ומפתיע ההולם את המטא-בידור.[28] באתר "Metacritic" עומד ציון הסרט על 59/100, בשקלול 13 ביקורות המוגדרות כמעורבות או ממוצעות.[29]

מגזין התרבות הפופולרית "רולינג סטון", דרג את הסרט במקום העשירי ברשימת עשרת סרטי האימה הטובים ביותר לשנת 2015,[30] ובאתר "BuzzFeed" דורג הסרט במקום התשיעי ברשימת 19 סרטי אימה הטובים ביותר באותה שנה.[31]

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה מקבל/ים תוצאה סימוכין
2015 פסטיבל סטנלי לסרטי אימה פרס הקהל לסרט באורך מלא בחורות אחרונות זכייה [32]
פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו פרס בחירת הקהל לסרט מידנייט מאדנס הטוב ביותר סגנות [33]
פסטיבל סרטי האימה מייל היי פרס בחירת הקהל לסרט באורך מלא הטוב ביותר זכייה [34]
פסטיבל הקולנוע של סיטגס סרט הקולנוע הטוב ביותר מועמדות [35]
פרס מיוחד מטעם חבר השופטים זכייה
התסריט הטוב ביותר מ' א' פורטין וג'ושוע ג'ון מילר זכייה
2016 פרסי Fright Meter זכייה [36]
השחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי טאיסה פרמיגה מועמדות
השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה מולין אוקרמן מועמדות
העריכה הטובה ביותר דבי ברמן מועמדות
מוזיקה מקורית הטובה ביותר גרגורי ג'יימס ג'נקינס מועמדות
סרט האימה הטוב ביותר בחורות אחרונות מועמדות
פרסי Fangoria Chainsaw הסרט הטוב ביותר בהפצה מוגבלת מועמדות [37]
התסריט הטוב ביותר מ' א' פורטין וג'ושוע ג'ון מילר מועמדות
שחקנית המשנה הטובה ביותר מולין אוקרמן מועמדות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בחורות אחרונות בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מכיוון שכריס מפגין חוסר עניין בסקס, קורט מתריס שהוא כנראה הומוסקסואל, וכריס עונה שהוא בן לשני גברים הומואים. קורט סבור שכריס מתלוצץ, כי לא ייתכן שלהומואים יש ילדים.
  2. ^ בכל פעם שבילי מתקרב, נשמעת מוזיקת רקע קבועה המתריעה על נוכחותו.
  3. ^ פלשבק לשנת 1957 מתרחש בכל פעם שננסי מספרת את "אגדת" בילי מרפי.
  4. ^ השיר מלווה את סצנת מותה של ננסי מידיו של בילי, ב"מחנה מרחץ הדמים". בעולם האמיתי, אמנדה הפכה אותו למעין המנון משפחתי משותף לה ולמקס.[5]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 The Final Girls (2015). The Numbers, retrieved June 21, 2022
  2. ^ Bordres, Meredith (March 19, 2015). SXSW Review: THE FINAL GIRLS. Birth Movies Death, retrieved June 21, 2022
  3. ^ Hassenger, Jesse (August 10, 2015). The Final Girls is a dopey horror spoof with a heart of gold. The A.V. Club, retrieved June 21, 2022
  4. ^ Nemiroff, Perri (March 18, 2015). Director Todd Strauss-Schulson and the Cast Talk THE FINAL GIRLS at SXSW. Collider, retrieved June 22, 2022
  5. ^ 1 2 Sasaguay, Chris (November 18, 2021). ‘The Final Girls’: A Slasher Satire That’s Really About Family Legacy. Collider, retrieved June 24, 2022
  6. ^ Kroll, Justin (November 21, 2011). ‘Final Girls’ set up at New Line . Variety, retrieved June 24, 2022
  7. ^ Kroll, Justin (February 27, 2014). SPWA Acquires ‘Final Girls’ Starring Malin Akerman, Taissa Farmiga. Variety, 2014
  8. ^ 1 2 McKittrick, Christopher (October12, 2015). The Final Girls: A Slasher Movie Inspired by Woody Allen. Creative Screenwriting, retrieved June 24, 2022
  9. ^ Kit, Borys (April 10, 2014). ‘Silicon Valley,’ ‘Vampire Diaries’ Stars Join Horror Comedy ‘Final Girls’. The Hollywood Reporter, retrieved June 24, 2022
  10. ^ Barton Steve (April 11, 2014). Four More Sign on to Tangle with The Final Girls Including The Vampire Diaries’ Nina Dobrev. Dread central, 2retrieved June 24, 2022
  11. ^ Kitchener, Shaun (Aprhl 22, 2014). The Vampire Diaries’ Ian Somerhalder Admits He ‘Hates Working’ With Paul Wesley. Entertainment Wise, retrieved June 24, 2022 (archived)
  12. ^ 1 2 Scott, Mike (April 10, 2014). Filming in Louisiana: Hundreds of extras sought for Baton Rouge horror-comedy. Nola.com, retrieved June 24, 2022
  13. ^ ציוץ של מולין אוקרמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 במאי 2014
  14. ^ Strauss-schulson, Todd (October 3, 2014). About to be judged by a room full of teenagers. Feels like freshman year gym class. Instagram, archived from the original December 25, 2021, retrieved June 24, 2022
  15. ^ Strauss-schulson, Todd (October 27, 2014). #finalgirls Instagram, archived from the original December 25, 2021, retrieved June 24, 2022
  16. ^ Strauss-schulson, Todd (december 23, 2014). Finishing my movie on the 5 year anniversary of my fathers passing. #finalgirls. Instagram, archived from the original december 25, 2021, retrieved June 24, 2022
  17. ^ Whale, Chase (March 20, 2015). SXSW 2015 Interview: THE FINAL GIRLS, Director Todd Strauss-Schulson Talks About His Killer New Film. Twitch Film, retrieved June 24, 2022 (archived)
  18. ^ 1 2 3 VARÈSE SARABANDE TO RELEASE ‘THE FINAL GIRLS’ – ORIGINAL MOTION PICTURE SOUNDTRACK. ScoreTrack, November 3, 2015, retrieved June 24, 2022
  19. ^ ‘The Final Girls’ Soundtrack Announced. Film Music Reporter, November 3, 2015, retrieved June 24, 2022
  20. ^ The Final Girls (2015) Soundtrack. WhatSong, retrieved June 24, 2022
  21. ^ SXSW Schedule, Friday, March 13. SXSW.com, retrieved June 21, 2022
  22. ^ ציוץ של טוד סטראוס-שולסן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 3 בפברואר 2015
  23. ^ Garemko-Greenwold, Anya (April 3, 2015). ‘Deathgasm,’ ‘The Final Girls’ and More Announced in Horror-Soaked Stanley Film Festival Full Lineup. Indie Wire, retrieved June 21, 2022
  24. ^ Kilday, Gregg (April 28, 2015). Los Angeles Film Fest Adds ‘Inside Out’ and ‘Dope’. The Hollywood Reporter, retrieved June 21, 2022
  25. ^ Pond, Steve (August 11, 2015). Toronto Film Festival Adds Music and Mayhem With Documentaries, Midnight Movies. The Wrap, retrieved June 21, 2022
  26. ^ Moore, Debi (September 10, 2015). Sitges 2015 Lineup Expands with The Witch, Bone Tomahawk, Baskin, We Are Still Here, Hellions, Into the Woods, and Much More!. Dread Central, retrieved June 21, 2022
  27. ^ Collis, Clark (August 2, 2015). Taissa Farmiga and Nina Dobrev go back to camp in slasher comedy The Final Girls. EW, retrieved June 22, 2022
  28. ^ The Final Girls. Rotten Tomatoes, retrieved June 22, 2022
  29. ^ The Final Girls 2015. Metacritic, retrieved June 22, 2022
  30. ^ Ebiri, Bilge; Vucovic, Juvanka; zimmerman, Sam (December 23, 2015). 10 Best Horror Movies of 2015/ Rolling Stone, retrieved June 22, 2022
  31. ^ Peitzman, Louis (December 30, 2015). The 19 Best Horror Films Of 2015. BuzzFeed, retrieved June 22, 2022
  32. ^ Confield, David (May 5, 2015). Stanley Film Festival Announces Winners of 2015 Horror Showcase. Indie Wire, retrieved June 22, 2022
  33. ^ Raup, Jordan (September 20, 2015). TIFF 2015 Winners Include ‘Room,’ ‘Hardcore,’ ‘Closet Monster,’ and More. The Film Stage, retrieved June 22, 2022
  34. ^ ברכת הספטיבל לרגל זכייתו בפרס הקהל, בעמוד הפייסבוק של פסטיבל סרטי האימה מייל היי, 13 באוקטובר 2015
  35. ^ Mayorga, Emilio (October 17, 2015). ‘Invitation’ Tops Sitges. Variety, retrieved June 22, 2022
  36. ^ It Follows, Spring, and We Are Still Here Lead the 2015 Fright Meter Awards Nominations. Fright Meter Awards officlial blog, retrieved June 22, 2022
  37. ^ McLevy, Alex (January 14, 2016). Today’s big movie news: The 2016 Fangoria Chainsaw Award nominees. AV Club, retrieved June 22, 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בחורות_אחרונות&oldid=39632268"