בזיליקת הלב הקדוש (ברצלונה)
 | |
| הסַגרת קור - בזיליקת הלב הקדוש על הטיבידאו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בזיליקה |
| על שם |
הלב הקודש של ישו  |
| כתובת |
טיבידאבו |
| מיקום | ברצלונה |
| מדינה |
 ספרד |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1902–1961 (כ־59 שנים) |
| חומרי בנייה |
אבן מונז'ואיק |
| יוצר |
Frederic Marès i Deulovol, Josep Miret |
| אדריכל |
Enric Sagnier, Josep Maria Sagnier |
| סגנון אדריכלי | התחייה הגותית |
| מידות | |
| אורך |
70 מ' |
| רוחב |
60 מ' |
| גובה מעל פני הים |
520 מ' |
| קואורדינטות | 41°25′19″N 2°07′08″E / 41.422075°N 2.11886111°E |
|
tibidabo | |
|
(למפת ברצלונה רגילה)   בזיליקת הלב הקדוש | |
  | |
בזיליקת הלב הקדוש, הידועה גם בשמה הקטלאני "סַגרת קור" (בקטלאנית: Temple Expiatori del Sagrat Cor, בספרדית: Basilica Templo Expiatorio del Sagrado Corazón de Jesús), היא כנסייה קתולית ובזיליקה מינורית הממוקמת על הר הטיבידאבו בברצלונה, קטלוניה, ספרד. הבניין הוא עבודתו של האדריכל הספרדי אנריקה סגניאר והושלם על ידי בנו ג'וזפ מאריה סגניאר אי וידאל. הקמת הכנסייה, המוקדשת ללב הקדוש נמשכה מ-1902 ועד ל-1961.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרעיון של הקמת בית תפילה על פסגת הטיבידאו עלה בסוף המאה ה-19 בעקבות שמועות על בניית כנסייה פרוטסטנטית ומלון קזינו במקום. הדבר נתן מוטיבציה ל"חבר האבירים הקתוליים" לרכוש את השטח ולהעניק אותו לג'ובאני בוסקו בשנת 1886, כאשר הוא ביקר בעיר. מכאן עלה הרעיון לבנות מקדש ללב הקדוש, הקדשה מאוד פופולרית בזמנו תודות לאפיפיור פיוס התשיעי, ובעקבות בניית כנסייה ברומא (Sacro Cuore di Gesù a Castro Pretorio) וסקרה קאר המפורסמת בפריז.
בשנת 1886 נבנה בניין בסגנון נאו-גותי, ושנתיים אחר כך, בשביל התערוכה העולמית, נסללה דרך לבניין בפסגה בסגנון המודחאר שישמש גם כנקודת תצפית על העיר כולה. אולם, בניית המקדש קיבל דחייה משמעותית בעקבות קידום פרויקט חדש לבניית מצפה כוכבים על פסגת הטיבידאו. בסופו של דבר המצפה נבנה על גבעה סמוכה. לבסוף, ב-28 בדצמבר 1902, הונחה אבן הפינה בטקס בראשות הבישוף של ברצלונה.
הקריפטה נבנתה בין השנים 1903–1911, ומבנה הכנסייה הראשי נבנה בין השנים 1915–1951. הכנסייה בורכה על ידי הבישוף בשנת 1952. המגדלים הושלמו לאחר מכן, והבנייה הסתיימה באופן רשמי בשנת 1961. ב-29 באוקטובר 1961, לכנסייה הוענק התואר בזיליקה מינורית על ידי יוחנן העשרים ושלושה.
אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המראה החיצוני של הבזיליקה הוא של מבצר רומנסקי מאבן מהמונז'ואיק, ומעליו כנסייה בסגנון נאו-גותי שמגיעים אליה משני גרמי מדרגות מרשימים. לכנסייה יש קומה מרכזית בעלת כיפה מתומנת על שמונה עמודים. על הכיפה קיים ציור של הלב הקדוש. החלק העליון הוא ריבוע, ממנו עולים 3 אפסיס, המציגים מגדל גדול מרכזי וארבעה מגדלים נמוכים יותר, המגדירים את פינות הריבוע. בחזית ישנם 3 גופים, המרכזי רחב יותר, ובקשת מעל הכניסה המרכזית, יושב הדמות של המלאך מיכאל וג'ובאני בוסקו על הגמלון מעליו.
חזית הקריפטה בעלת טימפנון מקושט מאוד ופסלים של אמנים שונים. הפסלים מייצגים את יעקב בן זבדי, גאורגיוס הקדוש והבתולה של מרסי, הפטרונים הקדושים של ברצלונה, קטאלוניה ושל ספרד.
הפנים מחולק ל-3 ספינות בעלות אפסיס חצי מעגלי עם ויטראז'ים וארבעה חלונות רוזטה בחזיתות. במקדש הראשי עומד הצלב הגדול, עבודתו של חואן פואיגדולורס (Joan Puigdollers). החלונות של ארבעת המגדלים מכילים את הכיתוב הלטיני tibi dabo (פירוש: אתן לך), שמו של ההר.
הקריפטה תוכנן בסגנון נאו-ביזנטי, המשלב סגנון גותי עם אלמנטים קלאסיים וקישוטים הקרובים יותר למודרניזם קטלאני. חלל הקריפטה מכיל 5 ספינות המופרדות באמצעות עמודים, כאשר המרכזית רחבה יותר, וכולן בעלות אפסיס חצי מעגלי. הקירות והקמרונות מקושטים עם אלבסטר או מוזאיקות, עם סצנות המוקדשות למזבחים השונים.
מחוץ לקריפטה, בשני צדדיה של הדלת הראשית, 2 גרמי מדרגות המובילים למקדש עצמו. המקדש מקושט בפסל הברונזה הענק של הלב הקדוש שפוסל על ידי ז'וזפ מירט בשנת 1950, שהחליף את הפסל המקורי שהוכן בשנת 1935, ונהרס שנה אחר כך. הדרך העוברת במקדש ומסתיימת בפסל, מבטאת את העלייה והטיהור של האדם על ידי הקרבה וכפרה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בזיליקת הלב הקדוש
